עריכת הדף "רב שרירא גאון"

'''רב שרירא גאון''' (ד'תרס"ו, (906) - ד'תשס"ו, (1006)) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת [[ראש הגולה|ראשי הגולה]] המיוחסת ל[[דוד המלך]], מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד'תשכ"ח (968), והחליף בתפקיד זה את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק. 

את תפקידו הקודם כ[[אב בית דין]] מילא בנו, רב האי גאון שלימים ירש אותו בחייו כראש ישיבה, אך עזר לו בניהול הישיבה גם לפני כן.

==ייחוסו==
משפחתו של רב שרירא הייתה משפחת ראשי הגולה שב[[בבל]], אבל אבות אבותיו עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה [[גאונים]], אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו רב חנניה וסבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא.

באיגרתו, מציין רב שרירא את ייחוסו לבית דוד המלך, וכן ל[[אמוראים|אמורא]] רבה בר אבוה, תלמידו של [[רב (אמורא)|רב]].

==אגרת רב שרירא גאון==
איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (איגרת רש"ג) - נכתבה סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל חכמי קירואן ובראשם רבי יעקב בן נסים, כתשובה לשש שאלות ששאלו את רב שרירא אודות השתלשלות התורה מימות ה[[תנאים]] עד ימיו. 

באגרת פורס רב שרירא את זמני חייהם של התנאים, ה[[אמוראים]], [[רבנן סבוראי]] וה[[גאונים]] שקדמו לו. תוך כדי כך, מתארך את זמני העריכה של ספרות חז"ל (ה[[משנה]], ה[[ברייתא|ברייתות]] וה[[תלמוד]]ים) ומתאר גם את אופן עריכתם.
 
האיגרת איגרת מהווה מקור מידע מרכזי, ובפרטים רבים בלעדי, על התקופות בהן היא עוסקת ותיארוכן.

החיבור הינו החיבור הקדום, המהימן והמדויק ביותר העוסק בתיאור הפרטים הכרונולוגיים של עידן חז"ל. 

ה[[ראשונים]] הסתמכו על תיארוכו של רש"ג במקומות רבים. 

האגרת הודפסה לראשונה בשנת שכ"ו בעיר קושטאנדינא (אסיטנבול של היום) שבטורקיה על ידי הרופא רבי שמואל ב"ר משה שולם, בתוך מהדורת "ספר היוחסין" שהדפיס, בעזרת אשה נדבנית בשם אסתר. 
===יחס הרבי לאגרת ===
[[הרבי]] נהג להביא מהאגרת מקורות לעניינים שונים{{הערה|דוגמאות: [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] אגרת ב'פג, אגרת ב'תרפט, אגרת ד'תפג ואגרת ד'תקמד}}.

כאשר ר' יצחק אייזיק וואגנער שאל את הרבי במכתב לגבי זמן כתיבת המשנה, ענה לו הרבי: {{ציטוטון|דעת רש"י (עירובין סב, ב) וכמה מרבותינו ז"ל שאפילו בימי האמורא אביי "לא הי' דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית",
ושיטת הרמב"ם (בהקדמתו לספר היד החזקה) אשר "רבינו הקדוש חיבר מהכל ספר המשנה כו' ונגלה בכל ישראל וכתבוה כולו".
ומובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אף שלכאורה הי' מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ואולי לא ראה רש"י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' משא"כ הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, משא"כ אילו הייתה האגרת באה לידו.}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9430.htm אגרת ט'תל]}}.

בשיחת [[י' שבט]] [[תשט"ו]] ובכמה מאיגרותיו הביא הרבי את התוספתא בעדויות שאומרת ש"מי שיש לו תלמידים ולתלמידיו תלמידים קורין אותו רבי, נשתבחו תלמידיו קורין אותו רבן, נשתבחו אלו ואלו קורין אותו בשמו". הרבי מציין שנוסח זה הוא לפי הגירסא שהובאה באגרת רב שרירא גאון.

==סוף ימיו==
אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו.

יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליפה אל-כדיר על קיום קשרים עם יושבי הארצות האויבות, שהיו שרויות במלחמות נגד הח'ליפות, כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד והביזנטים. לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, ובין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ו[[שו"ת]]. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה, אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא, והוא חלה ונפטר לאחר 8 שנים.

ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.

==כתבים נוספים מלבד האיגרת==
===איגרת שנייה===
בנוסף לאיגרת הראשונה כתב איגרת נוספת ששלח לרב נסים בן יעקב, ובה פירש את התארים הנהוגים בתלמוד ושמות של חלק מה[[אמוראים]].

===תשובות רש"ג===
לפתחו של רב שרירא באו שאלות רבות, מן הפזורה היהודית, בארצות המערב ואף מן המזרח ([[הודו]]), שעסקו בעיקר בנושאי הלכה, ואף בנושאי [[אגדה]], [[אמונה]] ו[[קבלה]]. רב שרירא השתדל לענות לכל שואל, ואיגרות רבות נשלחו בשמו. באיגרותיו, מלבד התשובות ההלכתיות, שזר רב שרירא פירושים לפסוקים ולסוגיות תלמודיות.

===פירושים===
חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ולמרוות שהפירושים עצמם אבדו, יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק).

==צאצאיו==
בנו של רבי שרירא גאון היה [[רב האי גאון]], שחיבר עמו תשובות הלכתיות רבות.

[[המהר"ל מפראג]] היה מצאצאיו, ומכיוון שכך נשיאי חב"ד ו[[פורטל:בית רבי|משפחתם]] הם צאצאי רב שרירא.

== ראו גם ==
* [[גאונים]]
* [[ישיבת פומבדיתא]]
* [[רב האי גאון]]

==קישורים חיצוניים==
'''חיבוריו'''
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/shrira/shrira01.pdf אגרת רב שרירא גאון מהדורת ב"ג אוקספורד תרמ"ח], אתר 'דעת'. 
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48140&pgnum=1 אגרת רב שרירא גאון מהדורת הרב היימאן לונדון תרע"א עם פירוש 'פתשגן הכתב'], באתר 'HebrewBooks'. 
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&pgnum=1 אגרת רב שריא גאון מהדורת לוין תרפ"א], אתר 'HebrewBooks'. 

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גאונים|ש]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]