עריכת הדף "רבי יצחק אברבנאל"

[[קובץ:שער אברבנאל.png|ממוזער|שער ספרו של האברבנאל על התורה]]
'''רבי (דון) יצחק''' בן יהודה '''אברבנאל'''{{הערה|מקובל בידינו שפירוש כינוי משפחתו 'אברבנאל' הינו 'אברהם ברבי (=בן רבי) נתנאל', שהיה אחד מאבות המשפחה)}} היה מגדולי ישראל בתקופת [[גירוש ספרד]], ומהבולטים שב[[שיטת החקירה|הוגי הדעות]] בעם ישראל. נודע גם בשל פירושו המפורסם ל[[תנ"ך]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת ה'קצ"ז (1437 למנ') לאביו הרב יהודה בליסבון שב[[פורטוגל (מדינה)|פורטוגל]]. משפחתו הייתה נכבדה ו[[ייחוס|מיוחסת]] עד ל[[דוד המלך]]. אביו היה שר האוצר של מלך פורטוגל.

למד תורה אצל רבו המובהק רבי יוסף חיון, מגדולי הדור באותה תקופה.

היה שר האוצר בממלכת פורטוגל, עד שבשל סכסוך בחצר המלוכה נאלץ להימלט לטולדו שב[[ספרד]], כשהוא משאיר אחריו את כל רכושו מאחור.

אחר הגעתו לספרד החל לכתוב את ספריו ולהרביץ תורה ברבים, עד שלאחר כמה שנים, נתבקש להיות שר האוצר של מלך ספרד.

עם הגזר גזירת [[גירוש ספרד|הגירוש על יהודי ספרד]], ניסה לשכנע את המלך לבטל את הגזרה, אך ללא הועיל. בשנת ה'רנ"ב בזמן גירוש ספרד, אף על פי שלו עצמו ומשפחתו הותר להישאר, החליט לגלות ביחד עם יהודי ספרד, והתיישב עם משפחתו בעיר נאפולי           שב[[איטליה]], שם חיבר את רוב ספריו.

כעבור שנתיים כבש מלך [[צרפת]] את העיר, וחילו פרעו ביהודים ובזזו את רכושם. רבי יצחק נאלץ לנדוד עם משפחתו לאי קריפו. לאחר מכן עבר לעיר מנאפולי שבאיטליה, ובהמשך ל[[ונציה|וונציה]], שם נפטר בשנת ה'רס"ט (1508).

==ספריו==
===פירושו על התורה והנ"ך===
זהו ספרו המפורסם ביותר. בפירושו מבאר בעיקר את פשט הכתובים, ומרבה להתווכח עם הפירושים שקדמוהו. בתחילת כל פרשה מקשה כמה עשרות שאלות, שלאחר ביאורו בפסוקים מתורצות כולן. ביאורו נצמד ל[[פרד"ס|פשט]] יותר מכל מפרש אחר, וכמה פעמים מצהיר על עצמו, כ[[רש"י]], 'אני לא באתי לפרש אלא פשוטו של מקרא'. הוא מצטט את הפירושים שקדמוהו, בעיקר את רש"י, [[רמב"ן|הרמב"ן]] וה[[אבן עזרא]], ומקשה ופורך את דבריהם. לאחר מכן מביא את פירושו עצמו, שמתיישב ללא שאלות.

בהקדמת הפירוש כתב כי פירושו שכתב בספרד אבד בשעת הגירוש, והשלימו בזקנותו, מלבד הפירוש ל[[ספר דברים]] שניצל. ואכן, פירושו לספר זה שונה מפירושו לשאר הנ"ך; הוא מעמיק בו יותר בכתובים, ומפרש רבות על דרך ה[[פרד"ס|רמז]].

גם על הנ"ך כתב רבי יצחק פירוש, שנחשב מהיסודיים בתחום, אלא שסגנון פירוש זה קצר יותר ומתומצת.

פירושיו הם בעיקר על [[שיטת החקירה|דרך החקירה]], אולם הוא גם מצטט רבות מה[[זוהר (ספר)|זוהר]], אף שמצהיר כמה פעמים ש'אין לו חלק בנסתרות'. על עניין ה[[ייבום]] כותב שאין דרך אחרת להסבירו אלא על פי סוד ה[[גלגולי נשמות|גלגולים]] הנמצא בספרי ה[[תורת הקבלה|קבלה]] (ומבארו שם בהרחבה).

===מעייני הישועה===
עוסק בפירוש [[ספר דניאל]] בהרחבה, ומעמיק בענייני ויעודי ה[[גאולה]] ו[[ימות המשיח]]. בספר גם כותב את [[קץ הגלות|חשבון הקץ]] לשיטתו.

===משמיע ישועה===
מבאר את ייעודי הגאולה ו[[תחיית המתים]] מתוך הכתובים.

===ישועות משיחו===
פירוש מקיף המבאר בהרחבה את כל [[אגדה|אגדות חז"ל]] ב[[תלמוד|גמרא]] וב[[מדרש|מדרשים]] העוסקים בקץ ובגאולה העתידה. בספר זה גם סותר ופורך את פירושי ה[[נצרות|נוצרים]] המסולפים לאגדות אלו.

===פירוש למורה נבוכים===
פירושו של האברבנאל ל[[מורה נבוכים]] הינו המקיף ביותר שקיים על ספר זה. בביאורו מבאר ומרחיב בכל פרט, ולעיתים רבות חולק ומשיג על [[רמב"ם|הרמב"ם]].

==בתורת חב"ד==
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]] מביא את האברבנאל בספר [[דרך מצותיך|דרך מצוותיך]] במצוות האמנת אלוקות{{הערה|מ"ד, ב}}, ומכנהו: "החכם הגדול השלם בדעותיו הר' יצחק אברבנאל". כינוי הינו נדיר מאד ב[[תורת חב"ד]] (שבכלל נדירים בה תארי כבוד על האדם המצוטט, וכמעט תמיד 'רבי' סתם - מלבד תארי [[רבותינו נשיאנו]] כמובן), עד שלא נמצא בכל ספרי רבותינו נשיאנו כינוי שכזה על אף אחד אחר (!). ויהי לפלא.

בהגותו של האברבנאל נמצאים עניינים רבים הדומים ומתאימים ל[[תורת החסידות]], בניהם: עניין ה[[השגחה פרטית|השגחה הפרטית]], שבכמה מקומות בפירושו על התורה נלחם ומתווכח האברבנאל עם כל אלו שקדמוהו, כגון הרמב"ם במורה נבוכים, בעל העיקרים, הרלב"ג ועוד, שסברו שהשגחתו של הקב"ה על העולם הינה כללית, ומוכיח שישנה השגחה פריטת על כל מעשי האדם ללא יוצא מן הכלל, כשיטת ה[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]] והחסידות (רק שהבעש"ט הוסיף שישנה השגח"פ גם על מיני ה[[דומם צומח חי מדבר|דצ"ח]]).

גם על עניין ה[[חמץ]] ב[[פסח]] מבאר האברבנאל ב[[ספר במדבר]], את הדימוי ל[[יצר הרע]] ולהגבהה ו[[גאווה|התנשאות]] שיש לבער, ולהחליפם בהיפוכם - ה[[מצה]], כמבואר בהרחבה בתורת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] ובחסידות בכלל.

בספריו מרבה להשתמש במונח '[[נפש בהמית|נפש הבהמית]]' כלפי טבעו הגשמי של האדם, ו'[[נפש אלוקית|נפש האלוקית]]' כלפי נשמתו הרוחנית.

ב[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה|שיחות]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]] על [[פירוש רש"י|פירוש רש"י על התורה]], מרבה להביא את פירושי האברבנאל ולדון בהם, ובכמה שיחות מהווה פירוש האברבנאל את יסוד ועיקר השיחה{{הערה|בניהם השיחה הידועה אודות מעמד ספר דברים, השיחה על גשמיות הברכות שבפרשת בחוקותי, ולגבי השימוש ב'זזהב וכסף ונחושת' בפרשת תרומה {{מקור|מיקום שיחות אלו}}.}}.

בשנת [[תשנ"ז]] הוציאה [[אחי תמימים ראשון לציון|ישיבת אחי תמימים בראשון לציון]] את הספר 'מעייני הישועה' לאברבנאל בהוצאה חדשה וערוכה, על פי הוראת הרבי ללימוד [[לימוד עניני גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]] וציונו לספר זה כאחת הדוגמאות.

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
[[קטגוריה:מגורשי ספרד]]