עריכת הדף "קידוש החודש"
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | {{עריכה}} | |
− | + | בזמן בית המקדש והסנהדרין הגדול היה מידי חודש מתקיים "קידוש החודש על פי הראיה" דהיינו היו מקדשים וקובעים את תאריך ה-[[ראש חודש]] לפי עדות ראיה של שני עדים שראו את הירח בהתחדשותה. | |
− | |||
− | המצווה הראשונה שנאמרה על ידי | + | קידוש החודש הינו סוגייה סבוכה וחשובה בתורת ישראל, ופרטים רבים בה, כיצד לחקור את העדים, וכיצד לערוך את החשבונות במקרה הצורך, ובפרט בהתחשב בנסיונם של ה'צדוקים' להטעות את בית הדין, וכן הטקס עצמו של קידוש החודש, לא היה דבר של מה בכך בתקופות הקדומות. |
+ | |||
+ | לאחר תום תקופת הרבנים המוסמכים ברצף של מוסמך אחר מוסמך עד משה רבינו, הפסיקו לקדש את החודש על פי עדות ראיה{{הערה|ואין כל קשר לביטול הסנהדרין, רמב"ן ספר המצוות, מצוות עשה קנג.}} והחלו לקדש על פי חשבון שערך כבר בתקופת האמוראים (בדור החמישי) הלל הנשיא, על פי חשבון זה נקבעים עד היום תאריכי תחילת החודשים וממילא גם תאריכי חגי ומועדי ישראל. | ||
+ | |||
+ | ==המצווה== | ||
+ | המצווה הראשונה שנאמרה על ידי הקב"ה לישראל היא מצוות קידוש החודש{{הערה|רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
|תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}} | |תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}} | ||
− | + | אומרים המפרשים שבציווי זה אמר [[הקב"ה]] עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש". | |
− | |||
− | |||
כת ה[[צדוקים]], כפרו ב[[תורה שבעל פה]], והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור [[ספירת העומר]] דווקא במוצאי [[שבת]] ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של [[פסח]] יחול ב[[שבת]] וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם. | כת ה[[צדוקים]], כפרו ב[[תורה שבעל פה]], והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור [[ספירת העומר]] דווקא במוצאי [[שבת]] ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של [[פסח]] יחול ב[[שבת]] וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם. | ||
שורה 16: | שורה 18: | ||
לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו [[בית דין]] שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי המועדים בחודש הקרוב, ולכן [[ראש השנה]] נחגג יומיים, כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש. | לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו [[בית דין]] שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי המועדים בחודש הקרוב, ולכן [[ראש השנה]] נחגג יומיים, כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש. | ||
− | |||
− | |||
==כללים בחישוב== | ==כללים בחישוב== | ||
− | + | ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש ב[[ספר הי"ד החזקה]] ל[[רמב"ם]], כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחשבונות אסטרונומיות. | |
− | |||
− | ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש ב[[ספר החזקה]] ל[[רמב"ם]], כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחשבונות אסטרונומיות. | ||
===לא אד"ו ראש=== | ===לא אד"ו ראש=== | ||
שורה 28: | שורה 26: | ||
ב[[חסידות]] כלל זה מוסבר על פי [[פנימיות]] הענינים, מכיון שיומו הראשון של [[ראש השנה]] הוא זמן של 'דינא קשיא' ([[דינים]] קשים), ויום א' הוא כנגד [[ספירת החסד]], יום ד' הוא כנגד [[ספירת הנצח]] שהוא גם בקו ה[[ימין]] של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים{{הערה|אגרות קודש הרבי, חלק ב' עמ' שפה}}. | ב[[חסידות]] כלל זה מוסבר על פי [[פנימיות]] הענינים, מכיון שיומו הראשון של [[ראש השנה]] הוא זמן של 'דינא קשיא' ([[דינים]] קשים), ויום א' הוא כנגד [[ספירת החסד]], יום ד' הוא כנגד [[ספירת הנצח]] שהוא גם בקו ה[[ימין]] של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים{{הערה|אגרות קודש הרבי, חלק ב' עמ' שפה}}. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[קידוש לבנה]] | *[[קידוש לבנה]] | ||
*[[ראש חודש]] | *[[ראש חודש]] | ||
*[[מולד הלבנה]] | *[[מולד הלבנה]] | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] |
− |