עריכת הדף "קופת בחורים"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 8: שורה 8:
|תוכן=אחרי החג באו בחורים חדשים, ועד ט' [[אייר]] היה מספרם שלושים איש. ועד הביקורת חיוה דעתו על ששה עשר מהם כי ראויים להתקבל בהחלט בלי ספק, ועל השאר אמרו כי דרוש להתחקות עוד עליהם משך מה, ויש לקוות כי גם אלו יוכשרו להתקבל, כי אותות טובים ניכרים בהם ותקוה טובה נשקפה להם בעתיד במצאם מחסה בחברתנו.<BR/>המנהל [אדמו"ר הריי"צ], באהבתו תלמידים טובים בעלי כשרון, קרא מועצה מעוזריו המשגיחים ויאמר להם: אם הדעת נותנת שהבחורים הנשארים יוכשרו להתקבל, וכן תמיד בעתות קבלת תלמידים חדשים, הלא מהיושר ומההכרח לעזור להם על צרכיהם עד העת ההיא, כי במה נגרעו מיתר הבחורים תלמידינו שי'. ואם נאמר לספחם מעתה אל שולחן המאכל אשר להחברה - גם כן קשה הדבר, כי אולי לא ימצאו ראויים להתקבל, בלתי נעים הדבר לשלחם אחר כך ולהפרידם מתוך התלמידים הקודמים בהיותם כבר בעיניהם כבני הבית, ויגדל בושתם. על כן אני חושב לנכון להפריד קופה מיוחדת לכלכל ממנה את הבחורים החדשים בפני עצמם משך כשני חדשים, עדי יוציא הועד משפטו אם לקרב אם לרחק. והקופה הזאת נמסור לאחדים מגדולי תלמידינו הישנים בעלי דעה, והם יכלכלו הדבר, והכסף ינתן למו מקופתנו הכללית.<BR/>ההצעה הטובה והישרה הזאת הוטבה מאד בעיניהם, ונתקבלה תיכף, והוגשה לאישור לפני [אדמו"ר הרש"ב], ויאשרה. ויקראו עשרה בחורים נבונים, וימסור להם המנהל את הדבר הזה ויסביר להם היטב את הענין ויחק להם חוקים ומשפטים ישרים
|תוכן=אחרי החג באו בחורים חדשים, ועד ט' [[אייר]] היה מספרם שלושים איש. ועד הביקורת חיוה דעתו על ששה עשר מהם כי ראויים להתקבל בהחלט בלי ספק, ועל השאר אמרו כי דרוש להתחקות עוד עליהם משך מה, ויש לקוות כי גם אלו יוכשרו להתקבל, כי אותות טובים ניכרים בהם ותקוה טובה נשקפה להם בעתיד במצאם מחסה בחברתנו.<BR/>המנהל [אדמו"ר הריי"צ], באהבתו תלמידים טובים בעלי כשרון, קרא מועצה מעוזריו המשגיחים ויאמר להם: אם הדעת נותנת שהבחורים הנשארים יוכשרו להתקבל, וכן תמיד בעתות קבלת תלמידים חדשים, הלא מהיושר ומההכרח לעזור להם על צרכיהם עד העת ההיא, כי במה נגרעו מיתר הבחורים תלמידינו שי'. ואם נאמר לספחם מעתה אל שולחן המאכל אשר להחברה - גם כן קשה הדבר, כי אולי לא ימצאו ראויים להתקבל, בלתי נעים הדבר לשלחם אחר כך ולהפרידם מתוך התלמידים הקודמים בהיותם כבר בעיניהם כבני הבית, ויגדל בושתם. על כן אני חושב לנכון להפריד קופה מיוחדת לכלכל ממנה את הבחורים החדשים בפני עצמם משך כשני חדשים, עדי יוציא הועד משפטו אם לקרב אם לרחק. והקופה הזאת נמסור לאחדים מגדולי תלמידינו הישנים בעלי דעה, והם יכלכלו הדבר, והכסף ינתן למו מקופתנו הכללית.<BR/>ההצעה הטובה והישרה הזאת הוטבה מאד בעיניהם, ונתקבלה תיכף, והוגשה לאישור לפני [אדמו"ר הרש"ב], ויאשרה. ויקראו עשרה בחורים נבונים, וימסור להם המנהל את הדבר הזה ויסביר להם היטב את הענין ויחק להם חוקים ומשפטים ישרים
|רוחב=25%}}
|רוחב=25%}}
אחרי [[חג הפסח]] ה'[[תרס"ב]] הגיעו לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] קבוצה גדולה{{הערה|מאחרי חג הפסח ועד [[ט' אייר]] הגיע מספר הבחורים החדשים ל-30.}} של בחורים חדשים המעוניינים להתקבל לישיבה.
אחרי [[חג הפסח]] ה'[[תרס"ב]] הגיעו לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] קבוצה גדולה{{הערת שוליים|מאחרי חג הפסח ועד [[ט' אייר]] הגיע מספר הבחורים החדשים ל-30.}} של בחורים חדשים המעוניינים להתקבל לישיבה.
מכיון שתהליך [[הקבלה]] לישיבה יכל לארוך מספר ימים, עד ש'ועד הביקורת'{{הערה|ועד הביקורת היה מחליט אילו תלמידים יתקבלו לישיבה ואילו לא. הועדה הייתה בוחנת את יכולת הלימודים ואופן התנהגותו של התלמיד}} יחליט אם לקבל את התלמיד או לא, הורה [[הרבי הריי"צ]], מנהל הישיבה דאז, לדאוג לכלכלתם של הבחורים הממתינים, כי אין הם שונים משאר הבחורים הלומדים בישיבה. אך היות וייתכן שחלק מהבחורים לא יתקבלו, ואם הם ירגישו כחלק מהישיבה תגדל בושתם כאשר יצטרכו לעזוב, הציע [[הרבי הריי"צ]] לפתוח עבורם קופה מיוחדת שתדאג לכלכלתם. באסיפה שכינס [[הרבי הריי"צ]] בעניין הסכימו כולם על פתיחת הקופה{{הערה|ר' [[משה רוזנבלום]] בחיבורו "דברי ימי התמימים".}}, וההצעה אושרה על ידי מייסד הישיבה, [[הרבי הרש"ב]].
מכיון שתהליך [[הקבלה]] לישיבה יכל לארוך מספר ימים, עד ש'ועד הביקורת'{{הערת שוליים|ועד הביקורת היה מחליט אילו תלמידים יתקבלו לישיבה ואילו לא. הועדה הייתה בוחנת את יכולת הלימודים ואופן התנהגותו של התלמיד}} יחליט אם לקבל את התלמיד או לא, הורה [[הרבי הריי"צ]], מנהל הישיבה דאז, לדאוג לכלכלתם של הבחורים הממתינים, כי אין הם שונים משאר הבחורים הלומדים בישיבה. אך היות וייתכן שחלק מהבחורים לא יתקבלו, ואם הם ירגישו כחלק מהישיבה תגדל בושתם כאשר יצטרכו לעזוב, הציע [[הרבי הריי"צ]] לפתוח עבורם קופה מיוחדת שתדאג לכלכלתם. באסיפה שכינס [[הרבי הריי"צ]] בעניין הסכימו כולם על פתיחת הקופה{{הערת שוליים|ר' [[משה רוזנבלום]] בחיבורו "דברי ימי התמימים".}}, וההצעה אושרה על ידי מייסד הישיבה, [[הרבי הרש"ב]].


הרבי הריי"צ בחר עשרה בחורים האחראים על ניהול הקופה, והכתיב להם את אופן ההתנהלות.
הרבי הריי"צ בחר עשרה בחורים האחראים על ניהול הקופה, והכתיב להם את אופן ההתנהלות.


==מקורות מימון==
==מקורות מימון==
שני [[תמימים]] היו עומדים בקביעות ליד חדר ה[[יחידות]] של הרבי הרש"ב, וכאשר אורח היה יוצא היו ניגשים אליו עם פנקס התרומות כשבראשו מופיע מכתב של הרבי על נחיצות הקופה וסכום התרומה אותו תרם בעצמו{{הערה|ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרות קודש]] של הרבי הרש"ב מופיעה עדות לתרומה על סך 10 רובל כסף}}.
שני [[תמימים]] היו עומדים בקביעות ליד חדר ה[[יחידות]] של הרבי הרש"ב, וכאשר אורח היה יוצא היו ניגשים אליו עם פנקס התרומות כשבראשו מופיע מכתב של הרבי על נחיצות הקופה וסכום התרומה אותו תרם בעצמו{{הערת שוליים|ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרות קודש]] של הרבי הרש"ב מופיעה עדות לתרומה על סך 10 רובל כסף}}.


הכנסה נוספת הייתה ממשרד הישיבה, כאשר בחור היה מקבל מכתב עם דמי כיס ממשפחתו, היה מנדב קופיקא אחת לטובת הקופה.
הכנסה נוספת הייתה ממשרד הישיבה, כאשר בחור היה מקבל מכתב עם דמי כיס ממשפחתו, היה מנדב קופיקא אחת לטובת הקופה.
שורה 27: שורה 27:
כשנוסדה הישיבה ב-[[770]] היו מנהלי הקופה נכנסים ל[[הרבי|רבי]] בקביעות ב[[חג הפורים]], ומקבלים צ'ק על סך מאה דולר מחשבונו הפרטי.
כשנוסדה הישיבה ב-[[770]] היו מנהלי הקופה נכנסים ל[[הרבי|רבי]] בקביעות ב[[חג הפורים]], ומקבלים צ'ק על סך מאה דולר מחשבונו הפרטי.


באחת השנים הרגיש [[הרבי]] כי הנהלת הקופה מצמצמת בהוצאות. הרבי כתב מכתב למנהלי הקופה, על הפלא שמוסד הקשור עם [[הרבי הריי"צ]] יצמצם בהוצאות באופן שלא יהיו גדולים מההכנסות. בהמשך המכתב הרבי מעודדם להמשיך ולהרבות בהוצאות כפי הצורך למרות חוסר התקציב, ושזה עצמו ימציא מקורות הכנסה נוספים. למכתב צירף הרבי 200 דולר.
באחת השנים הרגיש [[הרבי|הרבי]] כי הנהלת הקופה מצמצמת בהוצאות. הרבי כתב מכתב למנהלי הקופה, על הפלא שמוסד הקשור עם [[הרבי הריי"צ]] יצמצם בהוצאות באופן שלא יהיו גדולים מההכנסות. בהמשך המכתב הרבי מעודדם להמשיך ולהרבות בהוצאות כפי הצורך למרות חוסר התקציב, ושזה עצמו ימציא מקורות הכנסה נוספים. למכתב צירף הרבי 200 דולר.


==הקופה כיום==
==הקופה כיום==
שורה 34: שורה 34:
לפני [[חג הפסח]] היה דואג הרב מענטליק לכל תלמיד שיהיו לו את כל פרטי הלבוש חדשים לכבוד החג, מלבד [[כיפה]] ו[[ציצית]] אותם רצה שיקנו בעצמם.
לפני [[חג הפסח]] היה דואג הרב מענטליק לכל תלמיד שיהיו לו את כל פרטי הלבוש חדשים לכבוד החג, מלבד [[כיפה]] ו[[ציצית]] אותם רצה שיקנו בעצמם.


בשנת תשס"א הוקמה הקופה מחדש על ידי הת' [[אפרים וקסלר]] ע"ה.
בשנת תשס"א הוקמה הקופה מחדש ע"י הת' אפרים וקסלר ע"ה.


במהלך השנים התפתחה פעילות הקופה, והיא תומכת בבחורים בתחומים רבים. מלבד הביגוד החדש לקראת חג הפסח הכולל כובע וחליפה לכל בחור יחד עם מוצרים נלווים כמו ציצית חדשה וביגוד איכותי, מחלקת הקופה בתחילת השנה מעילים חדשים לקראת החורף. כמו כן מפעילה הקופה חנות מסובסדת של מוצרי נקיון הגיינה וכדומה במחיר סמלי.
בשנים האחרונות התפתחה פעילות הקופה, והיא תומכת בבחורים בתחומים רבים. מלבד הביגוד החדש לקראת חג הפסח, מחלקת הקופה בתחילת השנה מעילים חדשים לקראת החורף. בחודש [[אלול]], אז מגיעים התלמידים החדשים, מקבלים התלמידים סבסוד בקניית כלי מיטה.


בחור הנזקק לטיפול רפואי מקבל תמיכה מלאה. מלבד עלויות התרופות והוצאות האשפוז, מפעילים מנהלי הקופה קשרים עם רופאים בכירים, וכל בעיה מטופלת לגופה אצל רופאים המתמחים בכך. עסקני רפואה העוזרים רבות לפעילות הקופה הם הרב הולצמן והרב אברהם לידר (יו"ר ארגון "[[אהבת חסד]]") מ[[קראון הייטס]].
בחור הנזקק לטיפול רפואי מקבל תמיכה מלאה. מלבד עלויות התרופות והוצאות האשפוז, מפעילים מנהלי הקופה קשרים עם רופאים בכירים, וכל בעיה מטופלת לגופה אצל רופאים המתמחים בכך. עסקני רפואה העוזרים רבות לפעילות הקופה הם הרב הולצמן והרב אברהם לידר (יו"ר ארגון "[[אהבת חסד]]") מ[[קראון הייטס]].
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)