עריכת הדף "צמצום בבחינת מרובע"

{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום בבחינת מרובע|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}
'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא צמצום שהיה ב[[עולם המלבוש]]. ש(תחילתו{{הערה|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}}. עניינו של צמצום זה המשכת האור להיות בגדר "מציאות". צמצום זה הוא מרובע, בניגוד לצמצום המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], שהוא בבחינת [[עיגול]]. מקורו הוא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר תלמידו [[עמק המלך]] ואינו מובא בספרי ר' [[חיים ויטאל]]. 

==רקע==
מבואר בכתבי האריז"ל כי ראשית התהוות העולמות הוא בצמצום הראשון, צמצום זה היה באור אין סוף בכדי לתת מקום ומציאות לעולמות, שהוא בלתי אפשרי כל זמן שנרגש ומאיר האור אין סוף. צמצום זה יצר את מה שמכונה בספרי הקבלה [[חלל ומקום פנוי]] - את האפשרות למציאות העולמות מהעדר הרגשת האור האלוקי.
צמצום זה מתואר ברבים מספרי תלמידי האריז"ל, ר' [[חיים ויטאל]] מביא זאת בספריו [[עץ חיים]], [[מבוא שערים]] ו[[אוצרות חיים]] באריכות. כמו כן הוא מובא בספריהם של תלמידיו האחרים מקבלי הקבלה דרך תלמידו ר' [[ישראל סרוג]]. וזה לשון העמק המלך בתחילתו בתיאור צמצום הראשון:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]].. ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות .. כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך.. שיער בעצמותו יתברך, '''רוחב ואורך''' ה[[עיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]..|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}

בדבריו מבואר כי הצמצום שקדם לעולמות בכלל מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]". בהמשך דבריו מבאר, כי לאחר צמצום זה ניתן המקום להתהוות העולמות, וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]].{{הערה|1=וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&st=&pgnum=50 רשימת] הרבי ה[[רש"ב]] שכאן מדבר אודות צמצום הראשון וצמצום המלבוש הוא עניין אחר (לאחרי צמצום זה) כמבואר בהמשך הרשימה ועמק המלך.}}

==המלבוש וצמצומו==
{{ערך מורחב|עולם המלבוש}}
אמנם בכדי להתאים את אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים - נעשו כמה מיני צמצומים ועניינים. היות ואור [[הקו]] להיותו בגדר [[אור]] מצד טבעו העצמי הוא בתנועה של חזרה והעלאה למקורו, לכן לצורך ירידתו להתגלות בעולמות ולהאיר בהם הוא מתלבש ב[[אותיות]] ו[[לבושים]] שמסגולתם להמשיך את האור למטה. לצורך כך התגלו אותיות ה[[רשימו]] ב[[רל"א שערים]] לאחרי הצמצום - כמבואר בספר עמק המלך (בניגוד לקבלת ר' חיים ויטאל שלא הוזכר העניין) - בכדי שעל ידי התלבשות אור הקו בהם יימשך האור להתלבש בעולמות. אותיות אלו הם [[עולם המלבוש]] שלאחרי הצמצום שעניינו להלביש אור הקו ולהמשיכו מטה. פעולה נוספת ישנה לעולם המלבוש על האור והיא הרחבת והתפשטות האור לפרטים רבים על ידי ריבוי האותיות (מצד עניין זה מרומז האור כשמתלבש בעולם המלבוש לאות "ה" הראשונה שב[[שם הוי"ה]], שלאחרי המשכתו באופן של נקודה כהאות "י", הוא מתלבש במלבוש ומתפשט כהאות "ה".)

אמנם לצורך המשכת האור מעולם המלבוש הלאה לעולמות הוכרח להיות צמצום באור המלבוש גופא (עניין זה מרומז באות השלישית שבשם הוי"ה האות "ו" שעניינו המשכה מלמעלה למטה ובראשיתה נקודה כהאות "י" המורה על צמצום). צמצום זה נקרא בלשון המקובלים "קיפול המלבוש" או צמצום בבחינת מרובע.
וזה לשונו שם בספרו:
{{ציטוט|תוכן=אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של [[טהירו עילאה]].. והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..|מקור=עמק המלך שער שני פרקים א-ב}}

משמעות "קיפול המלבוש" מבואר בספר עמק המלך (פרק ס) שהמלבוש הוא אריגת הרל"א שערים של אותיות השייכים לצירופי האותיות של שמות [[ע"ב]], [[ס"ג]], [[מ"ה]] ו[[ב"ן]]. קיפול המלבוש עניינו שמ"ה וב"ן עומדים אחורי ע"ב וס"ג ומעלימים עליהם שלא יתגלו, אמנם היות ובשמות ע"ב וס"ג יחד (עם מילואם) יש עשרים אותיות, בעוד שם מ"ה וב"ן יחד הם רק תשע עשרה אותיות, יוצא שלאות "י" של מילוי "ה" אחרונה של שם ס"ג אין כיסוי, והוא דרגת האור המאיר לאחרי קיפול המלבוש וצמצומו. 

תוצאת צמצום זה הוא יצירת מקום פנוי שמכונה "אויר קדמון". בשם זה מרומזים גם שני הרושמים שנשארו בו הן הרשימו מאור עצמותו (שלפני צמצום הראשון), והן רשימו מהאור של אותיות המלבוש לכן נקרא אויר שהוא אותיות "אור" ובתוספת "י" על שם שני רושמים אלו{{הערה|עמק המלך שם}}. צמצום המלבוש פעל המשכת כל העניינים שבו מהכח אל הפועל, בעולם המלבוש הציורים והעניינים שבאור הקו הם בכח והמשכתו לפועל הוא על ידי הצמצום, וזו משמעותה של נתינת מקום לעולמות שנפעל בצמצום זה דווקא{{הערה|ספר המאמרים תרמ"ו-ן עמוד שכג.}}.

==לפני הצמצום==
עניין ה"צמצום בבחינת מרובע" מובא בתורת החסידות בכמה מקומות{{הערה|ראה לדוגמא ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט. ועוד}}, ומפשטות לשון המאמרים העוסקים בנושא וכן בספר עמק המלך משמע, שמכיון שעולם המלבוש הוא לאחרי "צמצום הראשון" ובו היה ה"צמצום בבחינת מרובע" הרי שצמצום זה הוא לאחרי "צמצום הראשון". {{הערה|שם=עב}} באחת השיחות שאמר הרבי בשבת פרשת יתרו תשמ"ה ביאר הרבי כי ההגיון הפשוט מחייב שבכדי שיומשך עניין ה"מרובע" שלפני הצמצום חייב שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים. 
יש לציין כי לפעמים מבואר בחסידות שעולם המלבוש הוא לפני צמצום הראשון והוא אותיות ששיער בעצמו בכח בבחי' אחד (ולא קדמון) ולפי זה גם צמצומו הוא לפני צמצום הראשון כך מבאר הרבי בהערתו על המאמר [[החלצו]], כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא עצמו לפני צמצום הראשון, ובמקום אחר ציין לביאור זה מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]){{הערה|1=ראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה הם עולם המלבוש ושם כ' שהוא בחי' קדמון.}}{{הערה|1=ראה גם קובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13245&st=&pgnum=154 הערות וביאורים אהלי תורה].}}{{הערה|ראה שערי עיונים ב[[דא"ח]] להרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]] עמוד קעג, שדן בזה באריכות.}}.

===עניינו לפני הצמצום===
{{ערך מורחב|צמצומים שלפני צמצום הראשון}}
למרות שהצמצום בדרך סילוק שקדם לצמצום בבחינת מרובע מכונה "צמצום הראשון". מבואר בספרי קבלה וחסידות שקדמו צמצומים לפני צמצום הראשון. והם צמצומים שנעשו באור אין סוף בכדי להמשיכו שיהיו בגדר מציאות אור. כלומר, תחילת מציאותו של [[אור אין סוף]] הוא בעודו כלול בעצמות ממש, ושם אינו בגדר מציאות אור כלל, ולצורך המשכתו שיהי אור מתגלה ומתפשט היה צמצום בדרך העכבה. בזה גופא ריבוי צמצומים עד לירידתו להיות אור שבערך העולמות לפי ערך, ולאחר מכן היה בו צמצום הראשון - צמצום בדרך סילוק.

==תוארו: מרובע==
מבואר בספר הזוהר{{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} כי ישנו הבדל בין אות [[ם|מ"ם סתומה]] לאות [[ס|סמ"ך]], למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, מה שאין כן במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק ביניהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו.

הצמצום שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את [[שם הוי"ה]] כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת [[אותיות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14406&st=&pgnum=10&hilite= של"ה חלק א שער עשרה מאמרות, חלק בית ה'], בשם הגנת אגוז.}} (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' [[אותיות]] שם הוי"ה ולכן מכונה "מרובע".{{הערה|שם=עב|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}}

וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלבוש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' [[אותיות]] הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.{{הערה|עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").}}

==נשמות ישראל==
שורשם של נשמות ישראל הוא למעלה מכל הצמצומים, לא רק למעלה מצמצום הראשון - צמצום שבבחינת עיגול, אלא גם למעלה מצמצום שלפניו שהוא בבחינת מרובע. היות וענינם העצמי של נשמות ישראל מתייחד ממש עם ה[[עצמות]] שהוא למעלה מכל גילוי והתפשטות הבאים על ידי צמצומים, ולכן גם מציאותם העצמי היא למעלה מירידה וצמצום בענייני העולם, וירידתם לעולם הוא צמצום ביחס למהותם האמתי. 

גם עבודתם בעולם שהיא [[בירורים|לברר]] ענייני העולם ששרשם ב[[שבירת הכלים]] שב[[עולם התוהו]] נעוץ בעניין זה. שעבודתו של היהודי היא לגלות אשר למרות שב[[סדר השתלשלות]] שרשו של עולם התוהו קדם ל[[עולם התיקון]] הנה בדרגות נעלים יותר שורש התוהו הוא בבחינת עיגול, ושורש עולם התיקון גבוה יותר שהוא מבחינת המרובע שלפני העיגולים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 תנש"א חלק ד' ע' 220]}}

==קישורים חיצוניים==
* ר' [[יעקב קאפיל]] - [[:קובץ:שערי גן עדן צמצום.PDF|שערי גן עדן אורח צדיקים פרק ז]] עניין הצמצום שבבחינת מרובע.{{PDF|}}
* [[אדמו"ר הרש"ב]] - מאמר דיבור המתחיל '''"[https://chabadpedia.co.il/images/2/28/שערי_גן_עדן_צמצום.PDF העושה סוכתו עדר"ת]"''', ספר המאמרים תער"ב חלק א עמוד תטז, באתר ספריית חב"ד.
* הרבי - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=413&hilite= באתי לגני תשמ"ה]"''', בספר התוועדויות תשמ"ה חלק ב עמוד 1097, ברוקלין נ"י, באתר היבורובוקס.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
גרסה אחרונה		הטקסט שלך
שורה 1:		שורה 1:
	{{פירוש נוסף\|נוכחי=צמצום בבחינת מרובע\|אחר=משמעות אחרת\|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}		{{פירוש נוסף\|נוכחי=צמצום בבחינת מרובע\|אחר=משמעות אחרת\|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}

	'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא צמצום שהיה ב[[עולם המלבוש]]. ש(תחילתו{{הערה\|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה\|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}}. עניינו של צמצום זה המשכת האור להיות בגדר "מציאות". צמצום זה הוא מרובע, בניגוד לצמצום המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], שהוא בבחינת [[עיגול]]. מקורו הוא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר תלמידו [[עמק המלך]] ואינו מובא בספרי ר' [[חיים ויטאל]].		'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא צמצום שהיה ב[[עולם המלבוש]]. ש(תחילתו{{הערה\|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה\|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}}. עניינו של צמצום זה המשכת האור להיות בגדר "מציאות". צמצום זה הוא מרובע, בניגוד לצמצום המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], שהוא בבחינת [[עיגול]]. מקורו הוא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר תלמידו [[עמק המלך]] ואינו מובא בספרי ר' [[חיים ויטאל]].