עריכת הדף "צדוקים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הצדוקים''' היוו קבוצה של מינים בתקופת [[בית שני]]. הם נקראו כך על שם מנהיגם הראשון - צדוק. צדוק היה תלמידו של אנטיגנוס איש סוכו. צדוק טעה בהבנת מאמר רבו {{ציטוטון|אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס}}, וחשב שכונתו שאין כלל מושג של [[שכר]] ו[[עונש]]. חלק משיטתם הייתה שצריכים ללמוד את התורה על פי שכל אנושי. ולכן לא היו מודים במסורת חז"ל. הצדוקים טענו, שכיון שהתורה "לא בשמים היא", צריך כל אחד ליקח את התורה לפי שכלו. | '''הצדוקים''' היוו קבוצה של מינים בתקופת [[בית שני]]. הם נקראו כך על שם מנהיגם הראשון - צדוק. צדוק היה תלמידו של אנטיגנוס איש סוכו. צדוק טעה בהבנת מאמר רבו {{ציטוטון|אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס}}, וחשב שכונתו שאין כלל מושג של [[שכר]] ו[[עונש]]. חלק משיטתם הייתה שצריכים ללמוד את התורה על פי שכל אנושי. ולכן לא היו מודים במסורת חז"ל. הצדוקים טענו, שכיון שהתורה "לא בשמים היא", צריך כל אחד ליקח את התורה לפי שכלו. | ||
==מחלוקות הלכתיות בין הצדוקים | ==מחלוקות הלכתיות בין הצדוקים לחז"ל== | ||
בהלכה מופיעות 18 דעות של הצדוקים הנוגדים את עמדת חז"ל. | בהלכה מופיעות כ-18 דעות של הצדוקים הנוגדים את עמדת חז"ל. | ||
מחלוקות במקדש: | מחלוקות במקדש: | ||
מועד מנחת העומר, המתחיל את ספירת העומר הקובעת את מועד חג השבועות, חל ביום ראשון בשבוע כמאמר הכתוב 'ממחרת השבת', ולא למחרת יום טוב ראשון של פסח – כפי ההלכה {{הערה|תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א' ומגילת תענית פרק א'}}. | מועד מנחת העומר, המתחיל את ספירת העומר הקובעת את מועד חג השבועות, חל ביום ראשון בשבוע כמאמר הכתוב 'ממחרת השבת', ולא למחרת יום טוב ראשון של פסח – כפי ההלכה {{הערה|1=תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א' ומגילת תענית פרק א'}}. | ||
יחיד מתנדב ומביא את קורבן התמיד, ואין חובה שיובא מכספי ציבור, כדעת חז"ל {{הערה|תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א' ומגילת תענית פרק א'}}. | יחיד מתנדב ומביא את קורבן התמיד, ואין חובה שיובא מכספי ציבור, כדעת חז"ל {{הערה|2=תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א' ומגילת תענית פרק א'}}. | ||
הכהן הגדול יעלה את הקטורת ביום הכיפורים מחוץ לקודש הקודשים, ולא בתוכו {{הערה|תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ג, עמוד א' ובתורת כהנים, פרשת אחרי מות, פרק ג'}}. | הכהן הגדול יעלה את הקטורת ביום הכיפורים מחוץ לקודש הקודשים, ולא בתוכו {{הערה|3=תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ג, עמוד א' ובתורת כהנים, פרשת אחרי מות, פרק ג'}}. | ||
הם דרשו טהרה מחמירה של הערב שמש עבור הכהן השורף פרה אדומה, ולא הסתפקו בטבול יום, כדעת חז"ל{{הערה|4=משנה מסכת פרה, פרק ג', משנה ז}} | |||
'. | |||
הם התנגדו לניסוך המים. | |||
מנחת בהמה נאכלת לכהנים מחלוקות בענייני פסיקת בית הדין: | |||
מחלוקות בענייני פסיקת בית הדין: | |||
"עין תחת עין" ממש. | "עין תחת עין" ממש. | ||
החלוצה יורקת על פניו של היבם. | החלוצה יורקת על פניו של היבם. | ||
"ופרשו השמלה" שבטענת בתולים הוא השמלה ממש, בניגוד לדעת חז"ל המחייבים בירור בעדים. | "ופרשו השמלה" שבטענת בתולים הוא השמלה ממש, בניגוד לדעת חז"ל המחייבים בירור בעדים. | ||
אין עד זומם נהרג אלא אם נהרג מי שהעידו עליו {{הערה|מכות ה}} | אין עד זומם נהרג אלא אם נהרג מי שהעידו עליו {{הערה|5=מכות ה}} | ||
תירש הבת עם בת הבן. | תירש הבת עם בת הבן. | ||
האדון חייב בנזקים של עבדו ואמתו. | האדון חייב בנזקים של עבדו ואמתו. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
מחלוקות נוספות: | מחלוקות נוספות: | ||
הניצוק טמא | |||
כתבי הקודש אינם מטמאים את הידיים | |||
התנגדות לעירוב החצרות, המאפשר לשאת מזון וכלים מבית לבית בשבת. | |||
==הסבר הרבי על התנגדות הצדוקים לניסוך המים== | ==הסבר הרבי על התנגדות הצדוקים לניסוך המים== | ||