עריכת הדף "צבי יהודה קוק"

הרב '''צבי יהודה הכהן קוק''' (הרצי"ה) היה ממנהיגי [[הציונות הדתית]], ראש ישיבת מרכז הרב ב[[ירושלים]], בנו וממשיך דרכו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].

==תולדות חייו== 

נולד ב[[ליל הסדר]] [[תרנ"א]] ב[[ליטא]] לאביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק ולאמו רייזא רברה בת הרב צבי יהודה רבינוביץ תאומים. אבי סבתו, רפאל פלמן, היה ממקורבי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]]. בשנת [[תרס"ד]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[יפו]] שם כיהן אביו כרב. למד בישיבת תורת חיים בירושלים, בישיבת אביו ביפו ובהלברשטט שב[[גרמניה]]. את עיקר תלמודו קיבל מאביו. 

בשנת [[תרפ"ד]] נשא את חווה לאה הוטנר, אך לא נולדו להם ילדים. לאחר שובו לארץ ישראל התמסר לעריכה, סידור והדפסה של כתבי אביו. 

לאחר פטירת אביו ובהמשך פטירת הרב חרל"פ, מונה לראש ישיבת מרכז הרב בירושלים שייסד אביו. תחת הנהגתו הפכה הישיבה למוקד המרכזי של הציונות הדתית. הוא חינך דורות של רבנים ומנהיגים על פי התפיסה שעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל הם יחידה אחת בלתי נפרדת, וכי מדינת ישראל היא "[[אתחלתא דגאולה]]". הוא הוביל את תלמידיו להקים את גוש אמונים ואת מפעל ההתנחלות וההתיישבות ב[[יהודה ושומרון]], והיה מתנגד נחרץ לכל נסיגה ופינוי יישובים בארץ ישראל. בפרט הוביל את המאבק כנגד הנסיגה מסיני וחבל ימית. במקביל, הקים מוסדות תורניים וחינוכיים והעמיד דור של תלמידי חכמים שהפיצו את תורתו ומשנתו, והפכו אותה ליסוד בתפיסה ה[[ציונות דתית|ציונית-דתית]]. 

נפטר ב[[י"ד באדר]] [[תשמ"ב]] ונקבר ב[[הר הזיתים]] ליד קבר אביו.

==הקשר לחב"ד==
הרצי"ה נחשב לפחות קרוב ל[[חסידות חב"ד|חב"ד]] ול[[לימוד החסידות|חסידות]] מאשר אביו עם זאת, כאשר שמע כי בחורים מישיבתו אירגנו שיעור בספר ה[[תניא]], לא מנע זאת, אלא רק ביקש להוסיף גם שיעור ב"[[נפש החיים]]" לרבי [[חיים מוולוז'ין]].

כשביקר  ר' [[ישראל מאיר לאו]] אצל [[הרבי]] ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון [[תל אביב]]) הזכיר הרבי במהלך ה[[יחידות]] את העובדה שהרב קוק (הכוונה כמובן לרב צבי יהודה קוק) פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות בסוגיית "[[מיהו יהודי]]" ('בית חיינו' שנת תשנ"ב) וביקש כי ישלחו את מכתבו "עם הבחורים" 'ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 286).

ב[[כ"ו אדר שני]] [[תשמ"א]] נכנס הרב [[משה לוינגר]], מראשי המתיישבים ב[[חברון]] ליחידות ב"[[גן עדן התחתון]]", במהלכה התעניין הרבי בשלומו ומצב בריאותו של הרצי"ה (שהיה אז חולה ונפטר כשנה לאחר מכן). 

מאידך גיסא, מתבררת הערכתו הגדולה של הרצי"ה לרבי מתוך הסיפור הבא: פרופסור ירושלמי הקים ועדה לסיוע ל[[גיור|גרים]], ואף כתב ספר על גרות. יום אחד הוא הגיע לישיבת מרכז הרב. ביקש ממנו הרצי"ה שיראה לו את ספרו, ולאחר שעיין ראה שהרבה דברים שכתב הפרופסור בספר אינם תואמים את ה[[הלכה]]. הרצי"ה הציע למחבר לתקן את הדרוש תיקון, והמחבר אכן נפגש עם הרצי"ה מספר פעמים ונועד עמו על מנת ללבן את הדרוש תיקון בהתאם להלכה. יום אחד ניגש הרצי"ה לתלמידו הרב איסר קלונסקי (לימים רב שכונת גבעת מרדכי), שהיה אז תלמיד בישיבה, ושאל אותו: "אתה מתכתב עם הרבי מליובאוויטש?'". הרב קלונסקי השיב בחיוב, שלפעמים הוא כותב לרבי מכתב וזוכה לקבל תשובה, אמר לו הרצי"ה: "רְאה, יש לי בעיה. תיקנתי לפרופסור פלוני את כל ספרו שיהיה בהתאם להלכה. המחבר הדפיס את ספרו, ואף ציין שעברתי על הכתוב בו, אולם השמיט את כל תיקוניי. כעת מתעתד לנסוע לאמריקה, ומן הסתם ילך להיפגש עם הרבי מליובאוויטש. הרבי יעיין בספר ולא יבין איך יתכן שעברתי על הספר והותרתי את כל הטעויות. לכן, אנא, כתוב לרבי, שאמנם עברתי על הספר, אך המחבר לא הכניס דבר וחצי דבר מכל תיקוניי'". 
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]