עריכת הדף "פתיחת הארון"

[[קובץ:סליחות ערב ראש השנה תשנ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|פתיחת הארון בעת אמירת סליחות ב-[[770]]. ערב ראש השנה תשנ"ב]]
מנהג '''פתיחת [[ארון קודש|הארון]]''' הוא חלק ממנהגי [[בית הכנסת]], והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת [[ספר תורה|ספר התורה]] ל[[קריאת התורה|קריאה]] בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות.

פתיחת הארון במועדים שונים נחשבת לסגולה, ובקהילות רבות נוהגים למכור את הפתיחה.

==הלכות ומנהגים==
[[קובץ:פתיחת הארון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|פתיחת הארון בעת אמירת סליחות בבית הכנסת [[מארינה רושצ'ה]], מוסקבה תשע"ט]]
===בתעניות ובימי הסליחות===
בקהילות אשכנז ובקהילות חב"ד נוהגים לפתוח את הארון באמירת פסוקי 'שמע קולנו' בסדר ה'[[סליחות]]', וכן לאמירת תפילת [[אבינו מלכנו]].

===בימים הנוראים===
בימים הנוראים התפשט המנהג לפתוח את הארון בעת אמירת פיוטים שונים כדי להדגיש את חשיבותם, בעיקר בעת [[חזרת הש"ץ]].

על אף שמן הדין אין חיוב לעמוד בשעה שהארון פתוח, נוהגים שהציבור עומד לכבוד התורה ומלבד מי שחלש או חולה - אין ליחידים לשבת באותה שעה{{הערה|משנה ברורה סימן קמו בשער הציון סעיף קטן יח. פסקי תשובות סימן קלד סעיף קטן יב.}}.

גם בעת אמירת '[[כל נדרי]]' בפתיחת תפילות [[יום הכיפורים]] נוהגים לפתוח את הארון, ושם יש בפתיחתו ענין נוסף - שעל ידי הפתיחה נעשים שלוחי הציבור 'בית דין חשוב'{{הערה|המלך במסיבו חלק ב' עמוד רטז.}}.

ב[[תפילת נעילה]] נשאר ארון הקודש פתוח במשך כל זמן התפילה.

==נוסח התפילה בעת פתיחת הארון==
בשעה שפותחים את הארון נוהגים לומר את פסוקי "ויהי בנסוע הארון", אותם אמר [[משה רבינו]] בעת מסע [[ארון הברית]] במסעות בני ישראל במדבר.

לאחר אמירת פסוקים אלו, אומרים תפילה ב[[ארמית]] שמקורה ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|פרשת ויקהל חלק ב' דף רו עמוד א.}}, שם נאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי שבעת פתיחת הארון להוציא ספר תורה לקרוא בו בציבור נפתחים שערי הרחמים בשמים, ומעוררים את האהבה למעלה, ולכן צריך לומר נוסח זה.

בחגים ובימים הנוראים מוסיפים אמירת י"ג מידות הרחמים ותפילה מיוחדת נוספת.

באם לא הספיק לומר 'ויהי בנסוע' בזמן פתיחת הארון, אפשר לומר אותו עד פתיחת הספר לקריאה, (וכן בנוגע לאמירת 'וזאת התורה' בשעת ההגבהה, שניתן לומר עד להחזרת הספר לארון הקודש){{הערה|משנ"ב סי' קל"ד ס"ק י"ג, פסק"ת שם, פתחי שערים על שערי אפרים שער י' ס"א.}}.

===בעת החזרת הספר תורה===
בקהילות ספרד נהוג לומר בעת החזרת הספר תורה לארון את הפסוקים "ובנוחה יאמר", ובקהילות חב"ד נוהגים לומר את פסוקים "יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללוי-ה".

==סגולות==
בספר 'מורה באצב"ע' של ה[[חיד"א]] מובאת הסגולה שבחודש התשיעי ל[[הריון]] יש להשתדל לפתוח את ארון הקודש, והוסיף שיש למנהג זה סמך על דרך הסוד.

על אף שבכמה מכתבים ואגרות קודש כותב הרבי לאנשים פרטיים סגולה זו, אך מזהיר לעשות זאת באופן שהדבר לא יבלוט{{הערה|אג"ק חלק ו' ע' כז, "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי להריונה . . ישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת". וכן באג"ק חלק ז' עמ' קח "ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת".}}, כאשר הכינו לדפוס את 'קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה' והכניסו אותו להגהת הרבי, מחק הרבי מנהג זה{{הערה|עדות הרב אברהם ישעיה הולצברג בגליון התקשרות שסב עמוד 18.}}. בשל כך, הדעות חלוקות כאשר ישנם הטוענים שאין זה מנהג חב"ד והוראת הרבי ניתנה רק במקרים מסויימים יוצאי דופן כגון במקרה של סיבוך בהריון{{מקור}}.

===פתיחת הפרנסה===
בליל [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם אמירת תפילת '[[עלינו לשבח]]' בסיום [[ערבית]], נוהגים לומר את מזמור ה[[תהלים]] 'לדוד מזמור' שעל פי תורת הסוד הוא מסוגל להמשכת הפרנסה{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' סח. וראה שם מקורות למנהג זה}}.
הרבי הרש"ב אמר שהכלי להשפעות גשמיות על כל השנה הוא הכוונה בליל ראש השנה באמירת "לדוד מזמור", ושמחת יתרה על התורה בשמחת תורה {{הערה| סה"ש תרפ"ז עמ' 112.}}.

בספר "לשמע אוזן" מובא שבמוצאי [[יום הכיפורים]] [[תרפ"ח]], אמר הרבי הריי"צ: אמר לי אבי (= הרבי הרש"ב): ע"י שני דברים ממשיכים גשמיות על השנה כולה, ע"י אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביוהכ"פ אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, וע"י עריכת הסעודה במוצאי יוהכ"פ בהתרחבות".{{הערה| לשמע אוזן, (מהדורת אידיש), עמ' 145.}}.
 
בקהילות רבות מזמור התהילים נאמר כאשר ארון הקודש פתוח, ואת פתיחת הארון לאמירת מזמור זה נוהגים למכור בדמים מרובים והיא מכונה בשם 'פתיחת הפרנסה'.

בקהילות [[מרוקו]] מקובל שהקונה את הפתיחה אומר את המזמור בנעימה מיוחדת, והציבור חוזר אחריו.

בקהילות חב"ד אין נוהגים לפתוח את הארון בעת אמירת מזמור זה.

==בחסידות חב"ד==
בחסידות חב"ד ייחסו חשיבות רבה לפתיחת הארון, ונהגו לכבד בכיבוד זה את בני האדמו"ר{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' (המתורגם) עמוד 308. ספר המנהגים עמוד 14. ליובאוויטש וחייליה עמוד 27. ספר השיחות תרצ"ו-ש"ת עמוד 49.}}, וכך גם הורה [[אדמו"ר הזקן]] לבניו ו[[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו להשתדל להתכבד ביום הקריאה בפתיחת הארון{{הערה|רשימות דברים חלק ג' עמוד פג.}}.

[[הבעל שם טוב]] אמר ש"כשיהודי - אף הפשוט ביותר - אומר באמונה פשוטה ומתוך עומק הלב בשעת פתיחת הארון "בריך שמי' דמארי' עלמא בריך כתרך ואתרך יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם", ממלא הקב"ה בקשתו כולה או מקצתה על כל פנים{{הערה|לקוטי דיבורים ב, עמ' רכו.}}. 

[[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף שכאשר "פותחים את ארון הקודש בבית הכנסת, פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה' שבו עומדים הכוחות ומסירות הנפש של כל ספרי התורה שבני ישראל כתבו בכל הדורות, ומלאך מיכאל מכריז "וה' בהיכל קדשו הס מפני כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה שעה מעומק הלב "בריך שמי' דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך", מבקש מלאך מיכאל רחמים שבקשתו תמולא"{{הערה|ליקוטי דיבורים, כרך ב' ליקוט יג אות ג.}}.

הרבי ביאר שהוצאת ספר תורה היא נתינת כח לכללות עבודת ה'. שהיא כמו נסיעת הארון שאז "ויאמר משה" בחינת משה שישנו בכל יהודי ממשיך ומגלה ופועל "קומה ה'" הוספה בכל ענייני קדושה, [[עשה טוב]]. וכן העניין של "יפוצו אויבך וינוסו משנאיך", ביטול ושלילת כל העניינים הבלתי-רצויים, [[סור מרע]]{{הערה|ובפרט בהזדמנויות שמוציאים שלושה ספרי תורה - [[חזקה]] בנתינת כח על כללות העבודה. [[דבר מלכות ויקרא|שיחת ש"פ ויקרא תנש"א]].}}.

==מנהגי חב"ד==
*לפתיחת הארון שולחים רק מי שיכול להחזיק ספר תורה בבטחה, ולא נערים צעירים שאין בכוחותיהם להחזיק ספר תורה בלא עזרה{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ב' עמוד 452.}}.

* פותחים את ארון הקודש באופן שמסיטים את הצד הימני של הפרוכת לצד שמאל{{הערה|גליון התקשרות גליון שדמ עמוד 18.}}.

*בשעה שארון הקודש פתוח, נוהג הרבי להפנות את פניו וסידורו לכיוון ארון הקודש{{הערה|מנהגי מלך עמוד 42.}}.

*לאחר אמירת 'ויהי בנסוע' ו'בריך שמיה', מי שפתח את הארון מוסר את ספר התורה לידי ה[[שליח ציבור]], ולאחר מכן סוגר את הארון.

*רק לאחר סגירת ארון הקודש אומר החזן 'שמע ישראל' (בשבת) ו'גדלו' (בימות החול){{הערה|גליון התקשרות גליון תק עמוד 16 הערה 8.}}.

*הרבי שלל את ההנהגה להסיר את כתר הספר תורה לפני שמגיע לבימת הקריאה כדי שלא יפול, ועורר שיש להסיר את הכתר רק לאחר שהספר נח על הבימה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת יום שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 308].}}.

*אין קשר בין הכיבוד של פתיחת הארון בהוצאת ספר התורה, לפתיחת הארון בהחזרת הספר. כך גם נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 27.}} כאשר כיבדו אותו בפתיחת הארון, שלא הכניס חזרה את הספר לארון הקודש בסיום הקריאה, וכך התבטא [[הרבי]] במפורש שגם כאשר יש איזה ענין להשתדל לפתוח את ארון הקודש, אין זה נוגע להחזרת ספר התורה לארון{{הערה|רשימות. חוברת ד' עמוד 16. חוברת ה' עמוד 30.}}.

*הציבור ובמיוחד ילדים קטנים מקפידים לנשק את ספרי התורה הן בהוצאתם מארון הקודש, והן בהחזרתם{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_868/#_ftn93 דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א], בהערה הראשונה.}}.

==ראו גם==
*[[ארון קודש]]

==לקריאה נוספת==
*'''הגבהת, גלילת, והחזרת ספר תורה''', שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג
*'''סגולות פתיחת הארון''', גליון המבשר תורני ערב שבת פרשת חוקת תשפ"ד

==קישורים חיצוניים==
*גדליה אבערלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view טלטול ספר תורה למנין שעובר לדירה אחרת לשבת אחת]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 33

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:בתי כנסת]]