עריכת הדף "פרוזבול"

'''פרוזבול''' הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות מבלי שמצוות [[שמיטת כספים|שמיטת הכספים]], הנוהגת בסוף שנת ה[[שמיטה]], תגרום לביטול החוב. הפרוזבול ניתקן בידי [[הלל הזקן]] בסוף תקופת בית שני, והוא בשימוש נרחב גם בימינו.

==רקע==
{{ערך מורחב|שמיטת כספים}}
על פי ה[[תורה]], כל החובות שהגיע זמנם להיגבות ולא ניגבו ב[[שנת השמיטה]] או קודם לה - נשמטים, וישנו אף איסור לנסות לגבות אותם. מצווה זו נקראת [[שמיטת כספים]]:
{{ציטוט|תוכן=מקץ שבע שנים תעשה [[שמיטה|שמטה]]. וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'|מקור={{תנ"ך|דברים|טו|א|ב}}|מירכאות=כן}}
התורה מזהירה במפורש את בעלי הממון, שלא להימנע מלהלוות בשל החשש ששנת השמיטה תבטל את החוב שלא נגבה, וכן מבטיחה ברכה למלווים שימשיכו להלוות חרף הסיכון ששמיטת כספים תשמט את חוב הלוואתם{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טו|ט|י}}.}}.

החל מגלות [[עשרת השבטים]] בסוף תקופת בית ראשון ועד ימינו, נוהגת שמיטת כספים רק מ[[דרבנן]], מאחר שהיא תלויה בשמיטת קרקעות, שנוהגת בעצמה בימינו רק מדרבנן.

בסוף תקופת בית שני בעלי הממון נמנעו מלהלוות ל[[עני]]ים, מחשש שכספם לא יושב לאחר שנת השמיטה. כתוצאה מכך הם עברו על ציווי התורה האוסר על הימנעות מהלוואה מחשש ששמיטה תשמט את ההלוואה. המצב שנוצר היה שבעקבות חשש האנשים ממצוות שמיטת כספים שהייתה דרבנן - עברו העם על ציווי התורה.

[[הלל הזקן]], נשיא ה[[סנהדרין]] בסוף תקופת בית שני, תיקן את תקנת הפרוזבול, המאפשרת לגבות את ההלוואה גם אם שמיטת כספים הייתה אמורה לשמטה, באמצעות העברת ההלוואה לגבייה על ידי [[בית דין]], דבר המונע את השמטתה. תקנה הפרוזבול היא אחת מקבוצת תקנות שטעמם הוא 'משום תיקון העולם'. לפי דעות מסוימות, ניתן היה לתקן תקנה זאת רק כאשר מצוות שמיטת כספים היא דרבנן, אולם לא כאשר היא הייתה מצווה מהתורה. אולם לפי דעות אחרות, תקנת הפרוזבול תועיל גם אם שמיטת כספים תנהג כ[[מצווה]] מה[[תורה]].

===תוקפה של תקנת הפרוזבול===
תקנת הפרוזבול היא יוצאת דופן בחריפותה. זוהי אמנם תקנת חכמים, אך היא נראית על פניה כתקנה העוקרת מיסודה מצווה מפורשת. האמורא [[שמואל (אמורא)|שמואל]] אמר בעניין זה: "הא פרוסבלא - עולבנא דדייני הוא, אי איישר חיל אבטליניה!" (בתרגום: פרוזבול זה עלבון לדיינים הוא, אם אאזור כוח - אבטל אותו!). עם זאת, לאורך הדורות התקבלה תקנה זו. שכן לא מדובר בביטול של מצווה מן התורה, שכן תוקף השמיטה הנהוגה כיום היא בדרגת חיוב מדברי חכמים ולא חיוב מהתורה.

הסיבה שעומדת מאחורי תיקון הפרוזבול, אף שהוא עוקר למעשה את כל מצוות שמיטת כספים דרבנן, היא שכאשר חכמים תיקנו את שמיטת כספים כ[[מצווה מדרבנן]], הם לא התכוונו שעל ידה יבואו אנשים לעבור על ציווי התורה של הימנעות מהלוואות ערב שנת השמיטה, ולכן אם אנשים נמנעים להלוות ערב שנת השמיטה, ניתן יהיה לתקן תקנה שתעקוף למעשה את מצוות שמיטת כספים דרבנן.

== זמן עריכת הפרוזבול ==
[[הרבי]] הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת ה[[שנה]] והן בסופה:

מכיון שיש הסוברים{{הערה|1=[[הרמב"ם]].}} אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת [[תשמ"ז]] לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית.

אך גם בשנת [[תשמ"ו]] עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני [[ראש השנה]] של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים.

מצוה לפרסם דעת [[רבינו הזקן]] בשולחנו{{הערה|1=הלכות הלוואה, לח.}} וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני [[ראש השנה]] של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"{{הערה|הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86.}}. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"{{הערה|שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.}}, אך ממה שכתב שם{{הערה|בסעיף לו.}} "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"{{הערה|כמש"ש בסעיף לה.}}, אלא יש לנהוג כן לכתחילה{{הערה|שם=לקוש כ"ד|[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.}}. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]], ז, עמ' 356. וכך מנהג הרבי ב[[ערב ראש השנה|ערבי ראשי שנים]] של שמיטה, לומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת נדרים (פרט לערב ר"ה [[תשי"ב]] שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] - לפני התרת נדרים).}}.

== אופן עשיית הפרוזבול ==

אפשר להנהיג שהרב יצרף אליו שני אנשים כשרים ויכתוב את נוסח הפרוזבול, ואז יוכלו להצטרף לפרוזבול על ידי חתימה ועל ידי שליח לחתימה וכו'{{הערה|שם=לקוש כ"ד}}.

מחמת חביבותם של דברי סופרים (בנדון דידן - תקנת הפרוזבול), ומחמת החביבות שבהליכה בדרכי [[אדמו"ר הזקן]] ופסקיו (בעשיית הפרוזבול בכלל, ובערב שביעית בפרט), כדאי להשתדל להלוות כסף לרעהו, כדי שיוכל לקיים את ענין הפרוזבול בסוף שביעית{{הערה|[[לקוטי שיחות]], שם}}.

==מעלת הפרוזבול==
אף שלכאורה תקנת הפרוזבול באה בעקבות ירידת הדורות וחשש לעבירה על איסור התורה, יש בה מעלה של עשיית סייג לתורה, שהרי היא פעלה חיזוק בענין ההלוואות זה לזה שנחלש - וכאשר מחזקים ענין שנחלש הרי הוא בתוקף יותר. מעלה נוספת יש בתקנת הפרוזבול, שהיא מסתמכת על חלקו של כל יהודי בארץ ישראל - ובכך מביאה לידי גילוי את חלקו של כל יהודי בארץ, מעין מה שיתגלה ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשמ"ט (סה"ש ח"ב ע' 440).}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/712371/ הרב אליעזר ברוד בשיעור על "פרוזבול"]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/133395 "פרוזבול" ו"תקיעת שופר". מה הקשר? רעיון לקראת ראש השנה ושנת השמיטה / מתורת הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/service/713528/ נוסח שטר פרוזבול למסירה לבית דין]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שמיטה ויובל]]