| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]
| | שושן פורים הוא ט"ו אדר, יום בו נחוג חג ה[[פורים]] בעיר [[שושן הבירה]] ובשאר ה[[ערים המוקפות חומה]] מימות יהושע בן נון, כגון [[ירושלים]] ועוד. |
| '''[[פורים]] דמוקפין''' נחגג ביום [[ט"ו באדר]], בו תיקנו חכמים לבני העיר [[שושן]] וכן לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לחגוג את הפורים. בשאר הערים, המכונות "ערי הפרזות", יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ונקרא '''שושן פורים'''.
| |
|
| |
|
| ==מקור==
| | ישנם כמה מאמרי חסידות מיום זה. |
| ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, ה ואילך.}} מסופר אודות ביטול [[גזירת המן]] וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום [[י"ג באדר]], ולמחרת נחו ועשו את [[י"ד באדר]] ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך [[אחשוורוש]] יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את [[ט"ו באדר]] ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר:
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אסתר ט, יט|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:}}
| |
| בהמשך מסופר כיצד תיקן [[מרדכי היהודי]] את חג הפורים לדורות:
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אסתר ט, כ-כא|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים: לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:}}
| |
|
| |
|
| לא מוזכר במפורש במגילה מה בין חגיגת הפורים של "היהודים הפרזים" בי"ד באדר ובין חגיגת הפורים שתיקן מרדכי בי"ד ובט"ו באדר. אולם בגמרא הוכיחו שכוונת הכתובים היא שישנם שני ימי פורים נפרדים - בי"ד באדר לערים שאינן מוקפות חומה, ובט"ו באדר לעיר שושן ולערים המוקפות חומה{{הערה|מגילה ב, ב.}}.
| | הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששונה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך ע"י קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים. |
| | |
| ==הערים החוגגות בפורים דמוקפין==
| |
| ערים המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. ב[[משנה]] נזכרת רשימת ערים כאלה: {{ציטוטון|קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן כיוצא בהן}}{{הערה|ערכין לא, א.}}, ובגמרא מזכיר [[רבי יהושע בן לוי]] את הערים {{ציטוטון|לוד ואונו וגיא החרשים}}{{הערה|מגילה ד, א.}}. אולם במרוצת הדורות אבד הזיהוי הודאי של כל הערים, מלבד [[ירושלים]], שמקומה ברור.
| |
| | |
| ערים אחרות, שספק אם מוקפות חומה מימות יהושע, נפסק להלכה שיקראו את המגילה בשני הימים - י"ד וט"ו באדר - בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפח, סעיף ד.}}. כמו כן יש לקיים את שאר המצוות מספק: [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]] ו[[משתה ושמחה]]{{הערה|כף החיים תרפח, כג. וראה משנה ברורה שם, סעיף קטן י.}}.
| |
| | |
| הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים. וכן הזכיר זאת במכתב{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט ע' 423.}}, ובדבריו לר' [[ראובן דונין]] בהתוועדות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_6yrIwSVWsrZLHH4e-TllQM5_SDnpNF4/view?usp=drive_open ש"פ תצוה תשל"ז].}}. בשיחה אחרת הזכיר את הערים [[חברון]], [[צפת]] ו[[טבריה]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=759&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.
| |
| | |
| ==פורים משולש==
| |
| {{ערך מורחב|ערך=[[פורים משולש]]}}
| |
| כאשר חל [[ט"ו באדר]] ב[[יום השבת]], אזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון (בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק בפורים דמוקפין, שכן [[י"ד באדר]] בו נחגג פורים דפרזים לא יכול לחול בשבת). בקביעות כזו מכונה החג "פורים משולש".
| |
| | |
| סדר המצוות בפורים המשולש הוא:
| |
| *'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
| |
| *'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הניסים (פורים)|ועל הניסים]]".
| |
| *'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].
| |
| עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.
| |
| | |
| בקביעות כזו, הורה [[הרבי]] להתאחד עם תושבי [[ירושלים]] בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד{{הערה|שם=מא}}.
| |
| | |
| פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], ו[[תשפ"א]].
| |
| | |
| == "שושן פורים" ==
| |
| בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ואסור בתענית ובהספד.
| |
| | |
| הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה|שאילתא סז.}} ובה"ג{{הערה|סוף הלכות מגילה.}} שגם שושן פורים הוא [[שבועות|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז.}} מכל מקום [[אלו ואלו דברי אלוקים חיים]]{{הערה|שם=לז|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך.}}.
| |
| | |
| ===בתורת החסידות===
| |
| ==== שושנה ====
| |
| הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים. | |
| | |
| [[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] חלק א' עמ' 323.}} הענין ביום זה:
| |
| | |
| מבואר ב[[תורה אור]]{{הערה|1=הוספות מגילת אסתר בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' רנה.}} ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה{{הערה|1=נוסח הפיוט בתפילת מוסף דיוהכ"פ.}}, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים{{הערה|1=שה"ש ב, ב.}}.
| |
| | |
| השושנה אדומה בעצם, אך על ידי ה[[אש]], אש [[רוחניות|רוחנית]] של [[קדושה]], אש ד[[אהבת ה']], ששורפת ומכלה את האש ד[[אהבה]] זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שעל ידי גלות מדי נתבררו [[נשמה|נשמות]] ישראל.
| |
| | |
| הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני ה[[חיצונים]]. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת.
| |
| | |
| זהו גם ענין ה"גורל"{{הערה|"פור הוא הגורל".}} שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר צב, ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.}} שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים{{הערה|1=הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).}}, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים{{הערה|1=תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה [[תורה אור]] שם צה, סע"ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.}}, ועל אחת כמה וכמה [[פורים]] עצמו{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] שם קכא, א. ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.}}.
| |
| | |
| ==== כיום שניתנה בו תורה ====
| |
| מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים,{{הערה|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}} כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה|שם=לז}}.
| |
| | |
| | |
| {{פורים}}
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:פורים]]
| |