עריכת הדף "פורטל:דבר מלכות/ערך נבחר/5"

'''דבר מלכות ויקהל''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] קודש [[כ"ה אדר]] [[תשנ"ב]].

בשיחה מבאר הרבי את המעלה של [[אהבת ישראל]], ושל האתחדות עם [[הקב"ה]] על ידי אמירת [[מודה אני]].

הרבי בשיחה הסביר בפנימיות הדברים את הקביעות של אותה [[שנה]] בה [[פרשת ויקהל]] ו[[פרשת פקודי]], לא היו מחוברים, שבכך מתבטא השלימות של פרשת ויקהל בפני עצמה, שהיא לגלות את ה[[אחדות]] בבריאה ובין [[בני ישראל]]. הרבי הוסיף שקודם שהאדם פועל אחדות בינו לבין חברו, עליו לפעול אחדות בינו לבין [[הקב"ה]], דבר המתבטא בכך שמיד "כשניעור משנתו" הוא אומר [[מודה אני]].

בשיחה ציין הרבי, את העובדה שהחל "ויקהל" - "[[קיבוץ גלויות]]" של רבים מבני ישראל ל[[ארץ ישראל]], וזאת בשונה מ[[רבותינו נשיאנו]] שלא [[עלייה לארץ ישראל|עלו או ביקרו בארץ ישראל]], וגם [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]] היה מפני שלא היה יכול לבקר ב"קברי אבותיו" שב[[ליובאוויטש]] ו[[רוסטוב]].

בנוסף עורר הרבי בשיחה להוסיף בנתינת [[צדקה]], באופן שיכניס בזה את כל עשר כוחות הנפש, ובכך יזרז את ה[[גאולה]].

שיחה זו היא השיחה האחרונה ששמענו לעיני בשר לעת עתה מ[[הרבי]] (ל"ע). הנוהג היה שהרבי היה מגיה את כל השיחה, אך שיחה זו הגיה הרבי את ראשי הדברים שלה בלבד, וכשעתיים לאחר [[מוצאי שבת]], דבר שעורר את תמיהתם של החסידים, אך הובן למפרע כאשר אירע המאורע של [[הסטרוק הראשון|כ"ז אדר]] כיומיים לאחר מכן <small>(מאחורי השיחות, עמ' 47, בהוצאת [[חדור בד"ם]])</small>.

{{ר"ד - דבר מלכות ויקהל}}
<br />
<div style="direction: ltr;">
'''[[דבר מלכות ויקהל|לערך המלא]]'''
</div>
<noinclude>
'''[[פורטל:דבר מלכות/ערך נבחר/גלריה|< לחזרה לגלריה]]'''
</noinclude>