עריכת הדף "עמנואל חי ריקי"

המקובל רבי '''רפאל עמנואל חי ריקי''' ([[ט"ו תמוז]] [[תמ"ז]] - [[א' אדר]] [[תק"ג]]) היה מגדולי המקובלים בדורו של [[הבעל שם טוב]] שחי ופעל ב[[איטליה]] וב[[צפת]], שם כיהן כרב וחיבר פירושים למשנה, ספרי קבלה ופיוטים.

נודע בעיקר על שם חיבורו '''משנת חסידים''', שהינו מהחיבורים היסודיים ביותר בקבלת [[האריז"ל]] המאפשר היכרות שיטתית עם יסודותיה, ועל אף שיטתו בענין [[צמצום כפשוטו]] ש[[רבותינו נשיאינו]] דחו אותה לחלוטין, הוא מצוטט במקומות רבים בכתבי רבותינו נשיאינו, ונחשב על ידם לספר מוסמך בקבלת האריז"ל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ז תמוז]] [[תמ"ז]] להוריו ר' אברהם ומרים ריקי, ובהיותו תינוק פעוט קבעה משפחתו את מגוריה ברוויגו, מקום מגורי משפחת אמו, ובגיל שש בלבד התייתם מאביו, וגדל אצל דודו (אחי אמו) הרב ידידיה רבינו.

בגיל 19 נפטר דודו, והוא נאלץ להתחיל לנדוד בדרכים ולשמש כמלמד על מנת לפרנס את עצמו.

בספריו מעיד על עצמו כתלמידו של ר' נתן פינקארלי בן ר' יואל, ששימש כמורה הוראה באלכסנדריאה דיל"ה פאלי"ה.

במהלך נידודיו בגורציה ובפירנצה, בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת מרים, ובהמשך נדד לוונציה, ולטריאסט, ובגיל 30 עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[צפת]], למד בה את חכמת הקבלה ועסק בכתבי [[האריז"ל]], וכעבור שנתיים בעקבות מגפה שפרצה באזור ביקש לעזוב את ארץ ישראל באמצעות ספינה, אך הספינה נחטפה על ידי שודדים והם נפלו בשבי.

לאחר ארבעים יום בשבי, פדו אותו והוא הגיע לליוורנו שבאיטליה, שם חיבר את חיבורו העיקרי "משנת חסידים".

כעבור זמן נקרא על ידי בני הקהילה בפירנצה לשמש כרב הקהילה, ושימש בתפקיד זה ארבע שנים, לאחריהם חזר לליוורנו והקדיש את זמנו ומרצו להדפסת ספריו ולהפצתם, כשלצורך כך ערך מסעות לקהילות היהודיות המרכזיות באותה תקופה באיזמיר, סלוניקי, קושטא, אמסטרדם ולונדון.

באחרית ימיו החליט לחזור לארץ ישראל, התעכב כשנתיים בארם צובא ועסק במסחר, ולאחר שצבר מספיק כסף לצורך קיומו, עלה לארץ ישראל וקבע את מגוריו בירושלים.

לאחר תקופה של מגורים בירושלים, יצא למסע גיוס כספים בחוץ לארץ על מנת לייסד ישיבה בירושלים ולהוציא לאור את שאר כתביו שלא נדפסו.

במשך שנתיים התדפק על דלתות נדיבים בחו"ל, ובדרכו חזרה לארץ ישראל פגעו בו שודדים, והוא נרצח ב[[א' אדר|ראש חודש אדר]] [[תק"ג]] בגיל 56.

שבוע לאחר רציחתו, הובא לקבורה בצ'נטו שבבולוניה.

בחצר ביתו בירושלים הוקמה ישיבת כנסת ישראל בראשותו של ה"אור החיים" הקדוש, רבי [[חיים בן עטר]].

==בחסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[צמצום הראשון]]}}
אחת המחלוקות הגדולות בשיטת האריז"ל היא בנוגע להבנת דבריו על ה[[צמצום הראשון]], האם היה כפשוטו או לא כפשוטו.

רבי עמנואל חי ריקי נחשב כאבי השיטה שמשמעות הצמצום הוא "צמצום כפשוטו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=82 בספרו יושר לבב בית א חדר א פרק יב].}}, שהבורא פינה עצמו ממקום העולם, ומשגיח עליה כ"מלך המשגיח מחלונו על דבר לכלוך", כאשר לטענתו אין בהגבלה זו שום חסרון כלפי הבורא, היות והציור וההגבלה באו מאיתו וברצונו מבטלה כרגע.

כידוע, [[אדמו"ר הזקן]] שלל בתכלית הבנה זו, וכפי שכתב [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|בתניא]]: "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם '''ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל''' והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו, שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעולם הזה רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת." ומאריך{{הערה|בפרק ז' דשער היחוד והאמונה.}} שסברא זו מופרכת הן מצד השכל והן מצד הקבלה{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[צמצום הראשון]].}}.

על אף המחלוקת החריפה על דבריו, רבותינו נשיאינו ציטטו את דבריו באופן תדיר והסתמכו עליו בענינים רבים אחרים.

אדמו"ר הזקן עצמו, אף שמיעט להזכיר בספר התניא את ספריהם של המקובלים האחרונים, מצטט ממנו{{הערה|לדוגמא, ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מזכיר אדמו"ר הזקן בשם משנת חסידים מסכת א"א פ"ד ש[[תרי"ג מצות התורה]] נמשכות מחיוורתא ד[[אריך אנפין]] שהוא [[רצון העליון]] מקור החסדים. וב[[אגרת התשובה - פרק ג']] מזכיר אדמו"ר הזקן כי מנין התעניתים שיש להתענות על חטא מוזכר בספר משנת חסידים.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] העיד בשם סבו אדמו"ר הזקן שמן הסתם את כל דבריו ראו בכתבי האריז"ל{{הערה|פס"ד ליו"ד סקט"ז. נעתק במספר מקומות, ראו לדוגמא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/28/47.htm#_ftn138 שיחת יום ב' דחג השבועות תשכ"א], ובקשיור שבהערה הבאה}}, ועד כדי כך ש[[הרבי]] כותב שבמקומות שיש חילוקי לשונות בין ה[[פרי עץ חיים]] לספרים 'טעמי מצוות' ו'משנת חסידים', יש להכריע כהמשנת חסידים נגד הפרי עץ חיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4203.htm אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק י"ב אגרת ד'רג].}}, וכן התבטא אודותיו "ואעידה לי עדים נאמנים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/731.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תשלא].}}.

ב[[שער הכולל]] כותב שלדעתו אדמו"ר הזקן לא הורה להשמיט ענין מסויים מהסידור "מפני שזהו דעת ה'משנת חסידים' ולא רצה להיות מנגדו בפועל"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/divrei-shalom/60/10.htm נעתק בהלכות פסח עם ביאור דברי שלום].}}.

בנוסף על עניני הקבלה המצוטטים מפיו בכתבי רבותינו נשיאינו, אף ה[[ניגון לכתחילה אריבער]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מיוסד על תווים שכתב רבי עמנואל בספרו 'הון עשיר'{{הערה|1=ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמוד 21. [http://nichoach.blogspot.com/2017/05/blog-post_1.html קיר הניגונים (לייבמן), ניגון לכתחילה אריבער]. [https://onegshabbat.blogspot.com/2018/09/blog-post_14.html 'לכתחילה אריבער': גלגולו של ניגון איטלקי אל מסורת חב"ד ואל הפייטנות המזרחית] (אדוין סרוסי), בבלוג 'עונג שבת'.}}.

==משפחתו==
*בן דודו רבי [[יוסף אירגאס]]{{הערה|קיימו קשרי ידידות והערכה הדדיים. רבי יוסף נתן הסכמה לספרו "הון עשיר", והוא נתן הסכמה לספרו של הרב אירגאס "שומר אמונים".}}.

==חיבוריו==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/6838 אדרת אליהו]''' - על הש"ס, וכמה עניינים. בסופו שירים וחידות.
*'''אלקים מושיב יחידים ביתה''' - כתב חידה.
*'''[https://www.hebrewbooks.org/19187 הון עשיר] (דקדוקי עניות)''' - פירוש על המשנה.
*'''כתבי חידה''': 'הן היא כמת דולק בתוך המים'
*'''[https://www.hebrewbooks.org/7141 חושב מחשבות]''' - חידושים על תנ"ך וש"ס בדרך אגדה
*'''[https://www.hebrewbooks.org/6028 חזה ציון]''' - פירוש על תהלים, דפוס ראשון - ליוורנו תק"ב.
*'''[https://www.hebrewbooks.org/7142 יושר לבב]''' - ספר קבלה. בספר זה הופיע, בין השאר, ניסוח ברור של תפיסת '[[צמצום כפשוטו]]' בתורת הצמצום הלוריאנית.
*'''[https://www.hebrewbooks.org/44738 מעשה חושב]''' - על מלאכת ה[[משכן]].
*'''מקוה טהרה''' - חישוב נפח המים ל[[מקוה טהרה]] והדינים הקשורים בו.
*'''[https://hebrewbooks.org/34082 משנת חסידים]''' - סידור וביאור כל ענייני הקבלה שבכתבי האר"י. הספר נקרא כך משום שהוא מחקה את סגנונה ואת אופן חלוקתה של המשנה למסכתות. המחבר הדפיס שתי מהדורות בחייו אחת בליוורנו, ושנייה, עם הוספות, באחרית ימיו בירושלים.
*'''קריית ארבע'''
*'''[https://www.hebrewbooks.org/37926 תפילין דמארי עלמא]''' - על הנחת [[תפילין]] ב[[חול המועד]]
*'''סידור משנת חסידים'''{{הערה|וראו הקדמה ל[[שער הכולל]], עמוד 14 שיש ענינים שהנוסח לא מתאים עם הביאור שבמשנת חסידים, ולכן הכרח לומר שהוא לא חיבר בעצמו את הסידור, אלא רק סידר את ספרו לפי סדר תפילות לכל השנה, והמדפיסים הדפיסו עם דבריו את הנוסח שהיה מקובל כמנהג מקומם. וראו גם פרדס חב"ד גליון 9 עמוד 147, ובהנסמן שם.}}

על ספריו היסודיים חוברו פירושים שונים לאורך הדורות, בהם 'דרך המלך' על 'מסכת עולם קטן' שבמשנת חסידים (ספר המהווה מעין הקדמה לספר), 'מגיד משנה' פירוש על ארבעה סדרי משנה שבמשנת חסידים הנקראים 'מפתח העולמות', 'טעם עצו' - ביאור על מפתח העולמות שבמשנת חסידים, 'מגיד שני' - ביאור על מסכת נשים שהוא עולם הנשמות שבמשנת חסידים, מאת הרב יעקב אריה ליב פרענקיל, וכן עוד מספר פירושים בני דורנו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjMzMzItNjU3NzE5Ni0yNjQiLCJoYl9pZCI6IjMzMzItNjU3NzE5Ni0yNjQiLCIxIjoiMjkyIiwicGFnZXMiOiIyOTIiLCIyIjoiMzMzMiIsInZvbG5vIjoiMzMzMiIsIjMiOiJodHRwczpcL1wvczMud2FzYWJpc3lzLmNvbVwvY2hhYmFkbGlicmFyeVwvbXMiLCJwcmVmaXgiOiJodHRwczpcL1wvczMud2FzYWJpc3lzLmNvbVwvY2hhYmFkbGlicmFyeVwvbXMiLCI0IjoiMCIsInNoYWFyIjoiMCIsIjUiOiJcL3skcGRmbGlua31cL3skcGRmbGlua31fcGFnZV97JHBhZ2VudW19LnBkZiIsInBvc3RmaXgiOiJcL3skcGRmbGlua31cL3skcGRmbGlua31fcGFnZV97JHBhZ2VudW19LnBkZiJ9fQ== עותק בכתב יד של ה'משנת חסידים' המצוי בארכיון ספריית הרבי]''' ([https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=3332&limit=0&field=TAPY&search=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&search_mode=simple פרטי תכריך כתב היד]), הנוסח שבכתב היד שונה מהנוסח שבדפוס הנפוץ

{{מקובלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים באיטליה]]