עריכת הדף "עלייה לארץ ישראל"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
עם תחילת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שעודד עלייה לארץ, החלו רבים להימנע מלעלות לארץ. [[אדמו"ר המהר"ש]] כאשר הציעו לו אנשי "בילו"(ר"ת בית יעקב לכו ונלכה) לעלות ל[[ארץ ישראל]] הוא השיב שאם הם היו מקימים את המשך הר"ת שעל שמם נקרא הארגון, "באור ה'", היה עולה לארץ ישראל עם 100 אלף חסידים. ע"פ סברא אחת בעקבות הרעיון הציוני החלו [[רבותינו נשיאנו]] להתנגד לגמרי לעלייה לארץ, ולא חזרו בהם מאיסור זה {{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 "הרביים התנגדו לעלייה לארץ"] באתר {{שטורעם}}}}. אך לאמיתו של דבר, | עם תחילת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שעודד עלייה לארץ, החלו רבים להימנע מלעלות לארץ. [[אדמו"ר המהר"ש]] כאשר הציעו לו אנשי "בילו"(ר"ת בית יעקב לכו ונלכה) לעלות ל[[ארץ ישראל]] הוא השיב שאם הם היו מקימים את המשך הר"ת שעל שמם נקרא הארגון, "באור ה'", היה עולה לארץ ישראל עם 100 אלף חסידים. ע"פ סברא אחת בעקבות הרעיון הציוני החלו [[רבותינו נשיאנו]] להתנגד לגמרי לעלייה לארץ, ולא חזרו בהם מאיסור זה {{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 "הרביים התנגדו לעלייה לארץ"] באתר {{שטורעם}}}}. אך לאמיתו של דבר, | ||
עודד הרבי הריי"צ את עלייתם של יהודי רוסיה לארץ ישראל עוד בשנת תרצ"ד, ופעל רבות בנושא.{{הערה| אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ג, במבוא, עמ' 14 ואילך. עיינו שם בארוכה | עודד הרבי הריי"צ את עלייתם של יהודי רוסיה לארץ ישראל עוד בשנת תרצ"ד, ופעל רבות בנושא.{{הערה| אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ג, במבוא, עמ' 14 ואילך. עיינו שם בארוכה.}} | ||
בערוב ימיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הוא הקים את הישוב [[כפר חב"ד]] לחסידי חב"ד, כמו כן החל אז גל עלייה גדולה של חסידי חב"ד ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו]]}}. | בערוב ימיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הוא הקים את הישוב [[כפר חב"ד]] לחסידי חב"ד, כמו כן החל אז גל עלייה גדולה של חסידי חב"ד ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו]]}}. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
]] | ]] | ||
במשך השנים עודדו רבותינו | במשך השנים עודדו רבותינו נשיאנו את העלייה לארץ ואף תמכו בה, העלייה הרשמית הראשונה הייתה [[עליית החסידים]] של תלמידי המגיד, כמו כן הוקם אז קופת [[כולל חב"ד]] שדאגה לעזרה ולרווחת החסידים שמתגוררים ב[[ארץ ישראל]]. | ||
הישוב החב"די הראשון היה ב[[צפת]] לאחר מכן נדד ל[[טבריה]], ובהמשך התרחב ל[[חברון]]{{הערה|בעיקר בזכות עלייתה של [[הרבנית מנוחה רחל]]}} ול[[ירושלים]]. | הישוב החב"די הראשון היה ב[[צפת]] לאחר מכן נדד ל[[טבריה]], ובהמשך התרחב ל[[חברון]]{{הערה|בעיקר בזכות עלייתה של [[הרבנית מנוחה רחל]]}} ול[[ירושלים]]. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
הרבי אולם כתב לרבנים רבים שהתגוררו בחו"ל על כך שאסור להם לעלות לארץ ולנטוש את הקהילה שלהם בחו"ל{{הערה|ראה ב[[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל#רקע#עליית מנהיגים רוחניים]]}}. | הרבי אולם כתב לרבנים רבים שהתגוררו בחו"ל על כך שאסור להם לעלות לארץ ולנטוש את הקהילה שלהם בחו"ל{{הערה|ראה ב[[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל#רקע#עליית מנהיגים רוחניים]]}}. | ||
הרבי עורר | הרבי עורר שהעליה לארץ אפילו לשם ביקור, ובוודאי כאשר מדובר על התיישבות בארץ, דורשת 'ויזה רוחנית' - שהעליה תתבטא לא רק במישור הגשמי, אלא גם במישור הרוחני, שהאדם יתעלה בעבודת השם שלו ויהיה ראוי יותר להתיישב בארץ{{הערה|ממכתב הרבי, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 13 (מתורגם מאנגלית).}}. | ||
==אצל רבותינו נשיאינו== | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
מובא במבוא לספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א עמ' 18, הערה 20).}}. | מובא במבוא לספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א עמ' 18, הערה 20).}}. | ||
===[[הבעל שם טוב]]=== | ===[[הבעל שם טוב]]=== | ||
{{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם [[ | {{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם ה[[רבנות הראשית]] הקוראת לקבל את פני [[אדמו"ר הריי"צ]] עם בואו ל[[ארץ ישראל]]}} | ||
במשך חייו השתוקק [[הבעל שם טוב]] לעלות ל[[ארץ ישראל]]. לאחר זמן לקח איתו הבעל שם טוב את בתו [[אדל]] ואת שמשו ר' צבי. לאחר שנדדו בין ערים וכפרים הם הגיעו בערב [[פסח]] ל[[איסטנבול]] שב[[טורקיה]] שם שהו בחג. ביום ראשון של חג הפסח הם הפליגו באונייה בדרכם לארץ ישראל. במהלך ההפלגה התחוללה סערה והם איבדו את דרכם. לאחר ששקטה הסערה הם הגיעו לאי ונחו שם. אולם הם נתפסו באי ע"י חבורת שודדים ולבסוף ניצלו בנס ע"י חבורת חיילים שהגיעה בדיוק אז לאי. | במשך חייו השתוקק [[הבעל שם טוב]] לעלות ל[[ארץ ישראל]]. לאחר זמן לקח איתו הבעל שם טוב את בתו [[אדל]] ואת שמשו ר' צבי. לאחר שנדדו בין ערים וכפרים הם הגיעו בערב [[פסח]] ל[[איסטנבול]] שב[[טורקיה]] שם שהו בחג. ביום ראשון של חג הפסח הם הפליגו באונייה בדרכם לארץ ישראל. במהלך ההפלגה התחוללה סערה והם איבדו את דרכם. לאחר ששקטה הסערה הם הגיעו לאי ונחו שם. אולם הם נתפסו באי ע"י חבורת שודדים ולבסוף ניצלו בנס ע"י חבורת חיילים שהגיעה בדיוק אז לאי. | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
===[[אדמו"ר האמצעי]]=== | ===[[אדמו"ר האמצעי]]=== | ||
ב[[ימים הנוראים]] של [[תקפ"ח]], הגיע אדמו"ר האמצעי ל[[האדיטש]], לבקר בציונו של אביו [[אדמו"ר הזקן]]. באחת הפעמים יצא בפנים שוחקות מהציון ואמר:{{ציטוטון|פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות}}, החסידים חשבו ש[[אדמו"ר האמצעי]] מתכוון לעזוב אותם ולעלות ל[[ארץ ישראל]] ובקשו ממנו | ב[[ימים הנוראים]] של [[תקפ"ח]], הגיע אדמו"ר האמצעי ל[[האדיטש]], לבקר בציונו של אביו [[אדמו"ר הזקן]]. באחת הפעמים יצא בפנים שוחקות מהציון ואמר:{{ציטוטון|פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות}}, החסידים חשבו ש[[אדמו"ר האמצעי]] מתכוון לעזוב אותם ולעלות ל[[ארץ ישראל]] ובקשו ממנו שישאר איתם, בתגובה ענה להם אדמו"ר האמצעי:{{ציטוטון|חתני [[הצמח צדק|הרמ"מ]] שי' הרי נמצא אתכם, והוא יהיה לכם לרועה נאמן}} | ||
החסידים הבינו מכך שלא | החסידים הבינו מכך שלא יתכן שהוא יעלה לארץ ישראל, מפני שהחסידים לא יתנו לו לנסוע{{הערה|בית רבי, פרק ו', עמ' י"א - 24}}. | ||
===[[אדמו"ר המהר"ש]]=== | ===[[אדמו"ר המהר"ש]]=== | ||
אדמו"ר המהר"ש אומנם לא עלה ל[[ארץ ישראל]], אולם | אדמו"ר המהר"ש אומנם לא עלה ל[[ארץ ישראל]], אולם לקראת סוף חייו הציעו לו אנשי ביל"ו{{הערה|תנועה ציונית, ר"ת "בני יעקב לכו ונלכה"}} לעלות לארץ, אולם אז ענה להם [[אדמו"ר המהר"ש]] שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא היה עולה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו. | ||
===[[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ===[[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ||
| שורה 103: | שורה 90: | ||
הביקור הסתיים בתאריך [[ט"ז אב]] [[תרפ"ט]]. | הביקור הסתיים בתאריך [[ט"ז אב]] [[תרפ"ט]]. | ||
בשיחת אחרון של פסח תש"י, סיפר הרבי: "בחורף זה נכנסתי פעם לחדר הרבי [=כ"ק אדמו"ר הריי"צ]. הוא ישב נשען על ידו, שקוע במחשבות, ואמר לי שברצונו לנסוע לארץ ישראל. אמרתי לרבי: כיצד אפשר לנסוע, הרי ישנה כאן עבודה מרובה? חשב מעט ואמר: נו, רעיון יפה"{{הערה|להעיר, שנסיעותיו בשנים שלפנ"ז (קודם בואו למדינה זו [=ארה"ב]) – הנסיעה מרוסיא, מריגא, מווארשא – היו תמיד בהכרח (ראה סה"ש תש"ב ע' 63), שלכן, נסע תמיד בהזדמנות האחרונה, ברכבת האחרונה, באני' האחרונה (מרשימה פרטית בלתי מוגה).}}. במחשבתו כבר היה בארץ ישראל. עצמות יוסף הובאו לארץ ישראל". {{הערה|משיחת אחרון של פסח ה'שי"ת, ס"ז. תורת מנחם, חלק א, עמ' 26.}}. | בשיחת אחרון של פסח תש"י, סיפר הרבי: "בחורף זה נכנסתי פעם לחדר הרבי [=כ"ק אדמו"ר הריי"צ]. הוא ישב נשען על ידו, שקוע במחשבות, ואמר לי שברצונו לנסוע לארץ ישראל. אמרתי לרבי: כיצד אפשר לנסוע, הרי ישנה כאן עבודה מרובה? חשב מעט ואמר: נו, רעיון יפה"{{הערה|להעיר, שנסיעותיו בשנים שלפנ"ז (קודם בואו למדינה זו [=ארה"ב]) – הנסיעה מרוסיא, מריגא, מווארשא – היו תמיד בהכרח (ראה סה"ש תש"ב ע' 63), שלכן, נסע תמיד בהזדמנות האחרונה, ברכבת האחרונה, באני' האחרונה (מרשימה פרטית בלתי מוגה).}}. במחשבתו כבר היה בארץ ישראל. עצמות יוסף הובאו לארץ ישראל". {{הערה|משיחת אחרון של פסח ה'שי"ת, ס"ז. תורת מנחם, חלק א, עמ' 26.}}. | ||
===[[הרבי]]=== | ===[[הרבי]]=== | ||
| שורה 110: | שורה 97: | ||
במשך השנים ענה הרבי פעמים רבות על השאלה למה הוא לא עלה לארץ ישראל, כאשר התשובה העיקרית היא שהוא אינו רוצה לעזוב את ציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]] ומשום שלא סיים את תפקידו בארצות הברית. | במשך השנים ענה הרבי פעמים רבות על השאלה למה הוא לא עלה לארץ ישראל, כאשר התשובה העיקרית היא שהוא אינו רוצה לעזוב את ציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]] ומשום שלא סיים את תפקידו בארצות הברית. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||