עריכת הדף "עולמות נשמות אלוקות"

'''עולמות נשמות ואלוקות''' היא חלוקה של רבדים שונים במציאות שמקורה ב[[בעל שם טוב]]{{הערה|פלח הרמון על שיר השירים ע' 230. וראה מאמר שני המאורות קיד, א: "ועד"ז יש להבין בענין בירורי אנ"ך דתוהו הנז' בסה"ק היינו אורות ניצוצין כלים. ובקבלת הבעש"ט נק' בשם עולמות נשמות אלקות כידוע".}}.

הבעל שם טוב כתב שבכל אות ובכל מילה ממילות התפילה, האדם צריך להתבונן כיצד היא באה לידי ביטוי בשלושת הרבדים הללו: '''עולמות''' - ה[[ספירות]] האלוקיות ב[[ארבעת העולמות|השתלשלות העולמות]], '''נשמות''' - [[עבודת האדם]], ו'''אלוקות'''.

במספר מקומות מופיע גם ביטוי מקביל: 'ספירות נשמות ומלאכים'{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/222.htm כתר שם טוב הוספות, אות רכב]. צוואת הריב"ש סימן עה. אור תורה להרב המגיד ז, א ואילך. אור התורה נח ח"ג תריד, א. [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/37/index.htm#_ftn_2476 ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' רפג]. בהוצאה החדשה – ח"ד ע' רפג.}}.

==מקור הביטוי וביאורו==
בספר [[צוואת הריב"ש]] מבואר סדר ההתבוננות בתפילה באופן שהתיבות יהיו 'מאירות', באמצעות זה שאדם כולל נשמתו בכל אחת מהבחינות של 'עולמות נשמות ואלוקות'.

את דבריו מבסס הבעל שם טוב על ספר הזוהר בנוגע לתיבת נח, שבתיבה היו שלושה מדורים שהם כנגד שלושה רבדים הללו, והציווי 'בא אל התיבה' שנאמר לנח במשמעותו בעבודת האדם, היא שהאדם צריך לכלול את עצמו בתיבות התפילה בכל אחת מה'קומות' של התיבה{{הערה|1=לשון צוות הריב"ש במלואה: "ריב"ש ע"ה אמר, צוהר תעשה לתיבה, שתהיה התיבה שאדם מדבר בתורה ובתפילה מצהיר, כי יש בכל אות עולמות ונשמות ואלהות, ועולים ומתקשרים ומתיחדים זה עם זה, עם אלהות, ואחר כך מתיחדים ומתקשרים יחד האותיות ונעשה תיבה, ואחר כך מתיחדים יחודים אמיתיים באלהות, וצריך האדם לכלול נשמתו בכל בחינה ובחינה מהנזכר ואז מתיחדים כל העולמות כאחד ועולים ונעשה שמחה ותענוג גדול עד אין שיעור, וזהו תחתיים שניים ושלישיים וגו', דהיינו עולמות ונשמות ואלהות, תלת עלמין אית ליה וכו' (זוהר ח"ג קנ"ט א)". ובלשון דומה ב[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/2/18.htm אור תורה נח, יח].}}.

הרבי מבאר את הכוונה בשלושת הרבדים הללו: '''עולמות''' - ה[[ספירות]] האלוקיות ב[[ארבעת העולמות|השתלשלות העולמות]], '''נשמות''' - [[עבודת האדם]], ו'''אלוקות''' - האלוקות עצמה.

(זאת בשונה מההסברים הנפוצים המפרשים זאת בשלושת הרבדים: עולמות - המציאות בה מתרחשים הדברים, נשמות - האדם הפועל במציאות, אלוקות - האור האלוקי המחיה ומהווה את המציאות).

במספר מקומות מופיע גם ביטוי מקביל: 'ספירות נשמות ומלאכים'{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/222.htm כתר שם טוב הוספות, אות רכב]. צוואת הריב"ש סימן עה. אור תורה להרב המגיד ז, א ואילך. אור התורה נח ח"ג תריד, א. [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/37/index.htm#_ftn_2476 ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' רפג]. בהוצאה החדשה – ח"ד ע' רפג.}}.

==הקבלות שונות==
שלישיית המושגים הללו, מקבילה להסברים ומושגים נוספים המופיעים בחסידות.

כך לדוגמא על הפתגם המובא ב[[לוח היום יום]] בחודש תמוז: "שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם ה[[תפילה]], ענינה [[הרגש]] חיות הענין שלמד ולא הרגש ה[[שכל]]י כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפילה, ענינה הרגש ה[[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד", עליהם מוסבר שהם שליבות בסולם ההרגשה באלוקות שעל ידי עבודת האדם, הם כנגד שלשת הרבדים של [[אותיות]] התורה, [[עולמות נשמות אלוקות]], כפי שכתב [[הבעש"ט]] לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]].{{הערה|[[כתר שם טוב]] א'}} התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את [[גוף]] ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה [[חיים]] בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את ה[[גוף]] ואת החיים אל [[חיי החיים]] ב"ה.

==קישורים חיצוניים==
*הרב מנחם מענדל נחשון, '''[sinun770.org/%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94-1/ בא אל התיבה - מבוא, סוד האותיות: עולמות, נשמות אלוקות]''', שיעור וידאו, סינון חב"ד
*הרב יהושע שפירא, '''[https://toratchabad.com/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9A-%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%94 יפוצו מעיינותיך חוצה - עולמות ונשמות, ואלוקות]''' {{*}} '''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/maynotechPDF/06.pdf עולמות נשמות ואלוקות בלימוד התורה]''', אתר מעיינותיך
*הרב יוסף יצחק אופן, '''[http://chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=&page=tag&q=&tag=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA&fpn=1&ob=seder שיעור על מאמר 'לך אמר ליבי' תש"כ המבאר את המושג]''' {{וידאו}} אתר חסידות TV
*הרב יצחק גינזבורג, '''[galeinai.org.il/books/toc_h2_4/toc_h1_1 סוד האותיות של לשון הקודש - מבוא]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]