עריכת הדף "עובדיה יוסף"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב עובדיה יוסף | |שם=הרב עובדיה יוסף | ||
|תמונה= | |תמונה=עובדיה.jpg | ||
|כינוי=ראשון לציון, מרן | |כינוי=ראשון לציון, מרן | ||
|תיאור= | |תיאור= | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד במדינת עירק, לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו | הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד במדינת עירק, לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו | ||
ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}} | ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}} | ||
. בנערותו למד | . בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים. | ||
בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש"ז-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]]. | בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש"ז-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]]. | ||
שורה 30: | שורה 30: | ||
===סוף ימיו=== | ===סוף ימיו=== | ||
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית הרפואה הדסה עין כרם בירושלים, בעקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע"ד | בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית הרפואה הדסה עין כרם בירושלים, בעקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע"ד הגאון הרב עובדיה יוסף הסתלק לבית עולמו. | ||
==הקשר לחסידות ולחב"ד== | ==הקשר לחסידות ולחב"ד== | ||
שורה 113: | שורה 113: | ||
===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'=== | ===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'=== | ||
בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}} | בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}. | ||
כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם: | כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם: | ||
"העירני חכם אחד משו"ת מים חיים... שו"ת בית ישראל... יביע אומר ח"א או"ח סוף סי' כו". | "העירני חכם אחד משו"ת מים חיים... שו"ת בית ישראל... יביע אומר ח"א או"ח סוף סי' כו". | ||
===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי=== | ===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי=== | ||
שורה 142: | שורה 141: | ||
== חיכוכים == | == חיכוכים == | ||
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף | בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע"ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}. | ||
בשנת [[תשע"ג]], שינה | |||
כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם [[הבבא סאלי]], הבאבא מאיר {{הערה| שמן ששון מחבריך, ח"א, ע' 38.}} והרב [[שלום משאש]].). | כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם [[הבבא סאלי]], הבאבא מאיר {{הערה| שמן ששון מחבריך, ח"א, ע' 38.}} והרב [[שלום משאש]].). | ||
בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160. | בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח"ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה. {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160. ועיינו בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34 בה מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה"ל: "תשובה זו מוקדשת לספר "מכבוד חכמים", לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להגיעו בע"ה לשנת הפ"ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב"א. עובדיה יוסף".}}. | ||
בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב"ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב "כל השונה הלכות בכל יום", אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב"ד". {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}} | בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב"ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב "כל השונה הלכות בכל יום", אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב"ד". {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}} | ||
שורה 175: | שורה 172: | ||
===ספרים אחרים=== | ===ספרים אחרים=== | ||
*'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר כף החיים (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן | *'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר כף החיים מאת המחבר [[הרב יעקב חיים סופר]] (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל כף החיים (י' חלקים){{הערה|שאצלו למד בטל ילדותו בשושנים לדוד}} ששילם לו על כך שכרו במיטב כראוי. | ||
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק. | *'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק. | ||
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר. | *'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר. | ||
שורה 188: | שורה 185: | ||
* '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182. | * '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182. | ||
*'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף. | *'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף. | ||
==קישורים חיצוניים == | ==קישורים חיצוניים == | ||
שורה 216: | שורה 212: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]] | [[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]] | ||