עריכת הדף "ספירת התפארת"

[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת התפארת מופיעה במרכז התרשים, בתחתית המשולש השני]]
'''ספירת תִּפְאֶרֶת''' היא הספירה השישית מבין [[עשר הספירות]], והספירה השלישית מבין ספירות ה[[מידות]]. ספירה זו נקראת בשם "גופא"{{הערה|שם=גופא|[[פתח אליהו]]}}. [[יעקב אבינו]] הוא ה[[מרכבה]] לספירת התפארת.

ספירת התפארת היא השלישית מבין שלושת ספירות ה[[חג"ת]], שהם הספירות המשוייכות ל[[לב|לב שבאדם]]. ספירת התפארת שייכת ל[[קו האמצעי]] והיא ממצעת בין ספירת ה[[חסד]] שהיא מ[[קו הימין]], לספירת ה[[גבורה]] שהיא מ[[קו השמאל]]. ענינה הוא השפעה במידת ה[[רחמים]], שאף על פי שאין ההשפעה מגיעה מצד מדת ה[[דין]], משפיעה הוא מצד ה[[חסד]].

ענינה של ספירת התפארת בעבודה מכוון כנגד מידת ההתפארות: לפאר את שם ה' בכל מיני פאר ולדבקה בשבחיו של הבורא בכל הבחינות בנפש, ב[[התבוננות]] שכלו ומחשבתו וגם בדיבורו (מלכות בתפארת). וכן לעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שירדה ל[[עולם הזה]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=319&CategoryID=78&ParashaID=9 וישראל אהב את יוסף מכל בניו - עיבוד של שיחת הרבי מי"ט כסלו תשמ"א מתוך עלון התקשרות]}}.

==ענינה==
ספירת התפארת היא הספירה השישית מבין [[עשר הספירות]], ספירת זו משתייכת לספירות ה[[מידות]], והיא השלישית מבין ספירות אלו. 

[[יעקב אבינו]] היה בטל לספירת התפארת בבחינת [[מרכבה]], שכל ימיו הייתה עבודתו במידה זו. ענינה של ספירת התפארת הוא איחוד ההפכים, ויעקב אבינו ניסה להמשיך [[אורות]] ד[[עולם התוהו|תוהו]] ב[[כלים]] ד[[תיקון]], שזהו על ידי ספירת התפארת. כמו כן יעקב אבינו היה הבחיר שבאבות, ודרגתו מכונה 'בריח התיכון המבריח מקצה אל הקצה', שספירת התפארת עולה עד פנימיות ה[[כתר]]. מבואר כמו כן שמטתו הייתה שלימה, שמאברהם שהוא בבחינת [[חסד]] יצא [[ישמעאל]] שהוא בבחינת חסד דקליפה, ומיצחק שהוא בבחינת [[גבורה]] יצא [[עשיו]] שהוא בבחינת [[ספירת החסד|גבורה]] דקליפה, אך ביעקב שהוא בבחינת ספירת התפארת מטתו הייתה שלימה, שבספירת התפארת שייך פחות יניקה לחיצונים.

==ביחס לשאר הספירות==
בספירת התפארת ישנם שני אופנים, בחינה חיצונית המכונה [[שמים]] ובחינה פנימית המכונה [[רקיע]], חיצוניותה של ספירת התפארת מהוה ממוצע בין ספירת החסד לספירת הגבורה, פנימיותה של ספירת התפארת מהוה בחינה בפני עצמה - בחינת [[קו האמצעי]]. מקורה של חיצוניות התפארת היא ספירת ה[[בינה]] (המכונה) ומקבילה לדרגת שם [[אלוקים]], מצד דרגת שם אלוקים ניתן לכלול גם גבורות ולכן בחינה זו מהוה ממוצע, ומכונה שמים - מלשון שם מים - [[התכללות]] של [[אש]] ו[[מים]]. מקורה של פנימיות התפארת היא ספירת ה[[חכמה]], ומכונה רקיע - מלשון רקע י'. דרגתו של יעקב בדרגת חיצוניות תפארת היא הבחינה בה הוא כולל את מדרגותיהם של [[אברהם]] ו[[יצחק]], התכללות של הספירות החסד והגבורה,  
דרגתו של יעקב בדרגת פנימיות תפארת היא הבחינה בה הוא נמשך מ[[יסוד אבא]], כפי שמרומז בשמו י' עקב - [[י]]' של ספירת החכמה, גם בחינת רקיע - ענינה של פנימיות התפארת מרומזת בשמו, המילה יעקב כוללת את אותיות [[ק]]'[[י]]'[[ע]]' של ה[[מילה]] רקיע והאות [[ר]]' של המילה רקיע מתחלפת באות [[ב]]' ב[[חילופי אותיות]] של [[אי"ק בכ"ר]]{{הערה|שיטת חילופי אותיות זו מובאת בגמרא שבת קד. פסחים ה. רש"י ד"ה חלק.}}{{הערה|ליקוטי לוי יצחק הערות לספר הזהר בראשית ע' קמ, וספר המאמרים תרס"ה ע' נט.}}, בנוסף מבואר שהדרגה הפנימית של ספירת התפארת מקבילה למידת ה[[רחמים]]{{הערה|ראה במקורות שנסמנו בספר 'סדר השתלשלות' פרק תפארת.}}.

==בעולמות==
במערכת הספירות, ספירת התפארת היא הכללות של ה[[מידות]], וכך גם בעולמות, ספירת התפארת בכל עולם היא הכללות של [[פרצוף]] [[זעיר אנפין]] של אותו עולם, שהוא הפרצוף הנוצר מה[[התכללות]] של ה[[מידות]]. ספירת התפארת של [[עולם האצילות]] היא כללות של [[זעיר אנפין]] של [[עולם האצילות]], והיא נקראת בשם "קודשא בריך הוא" ביחס ל[[מלכות דאצילות]] הנקראת בשם "[[שכינה|שכינתיה]]".

השם של ה[[כלי]] של ספירת התפארת של [[עולם האצילות]] הוא שם [[הוי"ה]]. שבכל הספירות של [[עולם האצילות]] ה[[אורות]] הם בשם [[הוי"ה]] והכלים הם במידה פרטית, כגון שם [[א"ל]] ב[[חסד]] ושם [[אלהי"ם]] ב[[גבורה]], אבל בתפארת שהיא מ[[קו האמצעי]] מאיר גם בכלי שם הוי"ה. 

==בעבודה==
ענינה של ספירת התפארת ב[[עבודה]] הוא מידת ה[[התפארות]], לפאר את ה' ואת תורתו בכל מיני פאר.

אסור לאדם להתפאר ולהתגאות במעלותיו, השורש לפעולת ההתפארות מוסבר על פי פנימיות בהתפשטותה של מידת התפארת בעולם, האדם החוטא בגאוה משתמש במידת התפארת בשימוש של [[קליפה]], הוא אף יכול להתפאר בערמה ולשבח אדם אחר באופן המביא לידי גאוה שלו עצמו, לשבח מישהו אחר ולומר שרק הוא (המתפאר) עקף את דרגתו של האחר.
השימוש הנכון המידת התפארת הוא ההכרה של האדם בהתפשטותה של מידת התפארת וביחד עם זאת שימוש בה לקדושה ולא לקליפה{{הערה|כתר שם טוב ח"א קנ"ג בביאור הפסוק נאמר "אל יתהלל חכם בחכמתו עשיר בעשרו כ"א בזאת וגו' השכל וידוע אותי"}}.

שימוש בספירת התפארת בעבודה רוחנית הוא פעולת התעוררות יזומה שנוקט האדם ובה מעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שנחצבה מתחת כסא הכבוד, וירדה לעולם הזה מדור החיצונים והקליפות. על בחינה זו נאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם", שמידת [[רחמים]] זו מעוררת את מידת ה[[אהבה]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}}.

==כינוייה==
*'''גופא''' (הגוף) - על היותה מרכז ה[[מידות]] ועיקרם והיא ממצעת בין שני הידים- "דרועא ימינא" שהוא ספירת החסד, ו"דרועא שמאלא" שהוא ספירת ה[[גבורה]] וממנה יוצאת ההשפעה ל"[[תרין שוקין]]" שהם ספירות [[נצח]] ו[[הוד]]{{הערה|שם=גופא}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[לאשתאבא בגופא דמלכא]]}}

{{ספירות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירת התפארת]]