עריכת הדף "
סביבון
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:סביבון.png|ממוזער|סביבון]] [[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסביבון בחזית הכניסה ל[[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]]] ה'''סביבון''' (מכונה ב[[אידיש]]: '''דריידל'''{{הערה|שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת [[תרנ"ז]]. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון "כִּרְכָּר", "חזרזר", ו"מגדל עוז".}}) הינו צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה{{הערה|המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 545.}} מקובל כי המשחק הוא זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף. ==משחק הסביבון== הסביבון המסורתי הינו בצורת קובייה עם חוד מצידה התחתון, ומקל קצר בצד העליון. על כל אחת מארבעת צדדיה של הקוביה, מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אחת מהאותיות נ-ג-ה-ש. לאותיות שעל הסביבון ישנם משמעויות מקבילות{{הערה|באגרות קודש חלק ט' עמוד סו כותב הרבי שאין לערבב בין הפירוש בנגה"ש המובא בספרי גדולי ישראל דדורות הקודמים עם הראשי תיבות דאידיש ואנגלית.}}, האחת מתייחסת לניסי חג החנוכה ('''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם) והאחת מתייחסת למשחק, כאשר לכל אות יש משמעות אחרת{{הערה|[[רבי נחמן מברסלב]] מוסיף ראשי תיבות נוספים: "נבדל", "גלגל", "היולי", "שפל".}}. ילדי ישראל נהגו לשחק בסביבון על [[דמי חנוכה|דמי החנוכה]] שקיבלו, כשכל ילד מסובב בתורו את הסביבון, וכאשר הסביבון נופל - ממשיכים במשחק לפי האות העליונה: *'''[[נ]]''' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור) *'''[[ג]]''' = גאנץ/גוּט = מלא/טוב (זכייה בכל הסכום) *'''[[ה]]''' = האלבּ = חצי (זכייה במחצית הסכום) *'''[[ש]]''' = שטעל איין{{הערה|כאשר משחקים 2 ילדים, ישנם המשחקים בצורה שהאות ש' מסמלת הפסד לצד השני(שְלעכט {{=}} רע).}} = להעמיד, להוסיף אחד (המשתתף מוסיף מטבע לקופה) ההחלפה של האות ש' באות פ', החלה בתחילת המאה העשרים כאשר רבים מבני ישראל חזרו להתיישב בארץ הקודש, מתוך כוונה להצביע על כך שהנס אירע כאן, בארץ ישראל{{הערה|החלפת האות ש' בפ' מוזכרת בכמה מקומות בספרים והחוברות שנדפסו עם חותמת [[קה"ת]], והיו למראה עיני הרבי. ראו לדוגמא [[שיחות לנוער]] חלק ז' עמוד 1110.}}. במשך השנים הפך הסביבון לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם חג החנוכה ועם ערכי היהדות, ובמקומות רבים נוהגים למלא קרטון בצורת סביבון בממתקים ולחלק לילדים{{הערה|ב'הרבנית' עמוד 74 נדפסה עדותה של הגברת הגר, המספרת ש[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] הביאה לבנה בן השש סביבון מלא במטבעות שוקולד, ולאחר מכן אף שיחקה עמו בסביבון.}}, ויצרנים שונים מפיקים משחקי סביבון בגדלים וצבעים שונים, כשרבים מהם כלל לא מתאימים עם מטרתו המקורית של משחק הסביבון היות והם מיוצרים בלי פאות, ועל חלקם גם אין אותיות. בחזית [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]], מוצב סביבון ענק בגובה שתי קומות אדם. ==משמעות המשחק== גדולי החסידות{{הערה|האדמו"ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.}} הצביעו על כך שערך ה[[גימטריא]] של האותיות נגה"ש הינו 358, כערך המילה [[משיח]], וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה"פ הוא 'מנחם' או 'צמח' הרומזים לשמו של המלך המשיח. [[הרבי]] מציין שישנו קשר בין הניסים של [[חג הפסח]] והניסים של חג ה[[חנוכה]], היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה [[שבת הגדול]] על שם הניסים שהובילו ל[[מכת בכורות]], ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 512.}}. בספר בני יששכר מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק ב[[פרשת ויגש]] הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו '''גשנה'''", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", '[[בני יששכר]]' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.}}. אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם עם ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל ומושפל, אך בכל פעם קם מחדש. בכמה מקומות מובא{{הערה|טעמי המנהגים הוצאת אשכול עמוד שסח: "היות וחנוכה לא הייתה התעוררות מלמטה, רק מלעילא, כי לא עשו תשובה כהוגן, רק ה' יתברך ברחמיו, לכן משחקין בסביבון ואוחזין אותו מלמעלה". ראו גם במאמרים שצויינו ב'פרדס חב"ד' גליון 7 עמוד 94.}}, שב[[פורים]] ההתעוררות הייתה מצד בני ישראל שעמדו במסירות נפש שנה שלימה, ולכן משחקים ב[[רעשן]] שמסובבים אותו מלמטה, ולעומת זאת ב[[חנוכה]] ההתעוררות הייתה מצד הקב"ה, ולכן משחקים בסביבון שמסובבים אותו מלמעלה. ובספר 'נחלת יעקב' הוסיף, שזהו הטעם שבפורים שעיקר הפעולה הייתה רוחנית מסובבים את הרעשן 'באוויר', לעומת חנוכה שעיקר הנס היה על ידי המלחמה הגשמית, ולכן מסובבים את הסביבות על הרצפה או על השולחן דווקא. בספר 'נחלת יעקב' מובא, שכאשר משחקים בסביבון שנראה כמו מגדל, זהו זמן מסוגל לבקש על קיום היעוד 'מגדיל ישועות מלכו', ועל ביאת מלך המשיח. ==אצל הרבי== [[קובץ:הרבי מחזיק סביבון.jpg|ממוזער|הרבי מחזיק סביבון במעמד [[חלוקת דולרים]] בסמוך ל[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]]] באחת מהשנים הראשונות לנשיאות, שיחקו ילדים בסביבון על יד חדרו של הרבי{{הערה|[[שלום ישראל חודוקוב]] ו[[אבא פיקרסקי]].}}, וכשהרבי נכנס וראה את הילדים משחקים הוציא מכיסו מטבע של עשרה סנט והשליך אותו על הרצפה, והורה לילדים לסובב את הסביבון, וכשנפל על האות ה', שאל הרבי מה עושים בכזה מקרה, והילדים השיבו שמחלקים ביניהם והרבי נכנס לחדרו. בעת ביקורו של הרבי ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], העניק לבת הקטנה של משפחת בוטמאן סביבון גדול{{הערה|ימי מלך ח"ג ע' 986.}}. ה[[משב"ק]] ר' [[חס"ד הלברשטם]] מספר כי באחת מסעודות החנוכה פנה הרבי לבנו [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף]] ושאלו: "יש לך סביבון לשחק בו"? כשענה שיש לו בבית, הוציא הרבי מטבע "ניקל" מכיסו, ובתנועה זריזה סובבו על-גבי השולחן כסביבון... אחר כך נתן הרבי את המטבע לילד וביקשו שינסה לעשות זאת{{הערה|בית משיח גליון 15}}. בהזדמנות אחרת הסביבון היה ברשותו, והרבי נטל אותו וסובבו על ראשו (כשהמקל לכיוון הקרקע), [[הרבנית חיה מושקא]] התבטאה כי מחזה זה היה "פנטסטי"{{מקור}}. לקראת ההוצאה לאור של גליון [[משיח טיימס]] בחודש כסלו תשד"מ הכניסו את ציור שער הגליון להגהה אצל הרבי, והרבי הורה להוסיף ציור של סביבון. ==לקריאה נוספת== *יצחק יהודה רוזן, '''משחק הסביבון בחנוכה''', [[שבועון בית משיח]] גליון 305 עמוד 58 ==קישורים חיצוניים== *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/596856 הסביבון: הוראות משחק, וגם המסר בן אלפי השנים]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד * הרב יצחק טעסלער, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13594&st=&pgnum=50&hilite= ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה]''', אור ישראל - מאנסי, שנה ד גליון ב', עמוד נ ואילך * הרב ישראל תנחום דרדק, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50452&st=&pgnum=44&hilite= דיני ומנהגי חנוכה]''', קובץ אור ישראל מהדורת תשס"ח, פרק א' סעיף כ"ד עמוד כד ואילך *{{קישור חבד און ליין|101849|חג החנוכה והסביבון באספקלריה לאומית ● מאמר דעה||ג' טבת תשע"ז}} {{חנוכה}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:חנוכה]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Col
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:חנוכה
(
עריכה
)
תבנית:מקור
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קיים
(
עריכה
)
תבנית:קישור חבד און ליין
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף