עריכת הדף "
נפילים
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
ה'''נפילים''' הם צאצאים שנוצרו מנפילת והתגשמות המלאכים העליונים שעיברו את בנות האדם, והיו יצורים אנושים חריגים שהפילו אימה על בני האדם. ==אזכורים ומקורות== בספר בראשית פרק ו' מסופר שכאשר החל האדם להתרבות על פני האדמה ראו 'בני האלוקים' את בנות האדם והתאוו להם והתחתנו עמם. על פי מדרשי חז"ל וחלק מפשטני המקרא{{הערה|רש"י עצמו מביא כפירוש ראשון - שהוא הפירוש הקרוב יותר לדרך הפשט - שהפסוק מדבר על בניהם של השרים, כיון בכל מקום במקרא 'אלוקים' הוא לשון שררה, אך מוסיף כפירוש שני גם את האפשרות שהכוונה למלאכים המכונים 'בני אלוקים'. עם זאת, רובם ככולם של פשטני המקרא נטו לפרש את משמעות ה'נפילים' בדרך אחרת שהיו אלו בני אנוש רגילים שרק היו חזקים יותר משאר בני האדם, והסבירו ביאורים שונים מדוע נקראו 'נפילים' ו'בני אלוקים'.}}, הכוונה היא ל[[מלאכים]] שהתאוו לנשים, והולידו בני אנוש משונים שהפילו אימה על כולם: {{ציטוט|תוכן=וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ . . הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱ-לֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.|מקור=בראשית ו, ג-ד}} החטא של בנות האדם עם המלאכים, היה אחת מהסיבות שהביאו ל[[מבול]] שהביא הקב"ה על העולם כדי לטהר אותו, וב[[פרקי דרבי אליעזר]] מסופר על דו שיח של [[נוח]] עם הנפילים כיצד ניסה להחזיר אותם בתשובה והם סירבו לחזור בהם ואמרו שאינם מפחדים מהמבול כיון שהם גבוהים יותר מהמים, ולבסוף הקב"ה הוציא מים רותחים ששלקו את עורם ובשרם והם לא הצליחו לעמוד בפניהם{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק כב.}}. על פי מדרשי חז"ל{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]], [[תרגום ירושלמי]] בראשית ו', ד'. [[ספר הזוהר]] חלק א דף כה, א.}} הסיבה שהנפילים נקראו בשם זה, הוא הן מפני שנפלו מקדושתם, והן מפני שהפילו את העולם בחטאים, והן מפני שמלאו את העולם ב[[הפלה|נפלים]]{{הערה|1=בראשית רבה כ"ו, י"ד. רמב"ן על בראשית פרק ו'.}}. המדרש מוסיף, שלנפילים יש שבעה שמות נרדפים: אימים, רפאים, גבורים, זמזומים, ענקים, עוים, נפילים. הנפילים מוזכרים פעם נוספת בתיאור [[המרגלים]] את מסעם בארץ ישראל: "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"{{הערה|במדבר יג, לג. ובדומה לזה בדברים א, כח. ג, יא.}}. במדרשי חז"ל מבואר הטעם שהביא לנפילתם של המלאכים, שהיו מלאכי החבלה שקטרגו לפני [[הקב"ה]] בזמן שרצה לברוא את [[אדם הראשון]], בטענה שהוא עתיד לחטוא לפני הקב"ה עם אשתו. בתגובה, ענה להם הקב"ה שבחטא שעליו קטרגו, עתידים הם להיכשל בעצמם. לאחר מכן ראו עזא ועזאל את בנות האדם וחשקו בהן, והקב"ה הפילם מקדושתם וגרשם אל הארץ{{הערה|זהר חלק א' כג, א (ושם מבואר שאף על פי שעזא ועזאל דיברו אמת, והאדם אכן חטא עם האישה, הם בכל זאת נענשו, מפני שעונשם היה על שקטרגו על אדם שעתיד לחטוא עם אישה אחת, בעוד הם עתידים לחטוא עם נשים רבות, וממילא מידותיהם גרועות ממידותיו של אדם. בנוסף, אדם הראשון חזר בתשובה על חטאו, בעוד עזא ועזאל נותרו ברשעתם).}}, ובמקום אחר מבואר שמלאכים אלו התרברבו לאחר גירוש אדם וחוה מ[[גן עדן]], שאם היו הם בארץ במקום אדם, הם היו נשארים בצדיקותם. בתגובה, שאלם הקב"ה אם הם חושבים שיוכלו להתגבר על ה[[יצר הרע]]. הם ענו שהם יכולים, ומיד הפילם הקב"ה לארץ, וברגע שהגיעו לארץ, עלה בהם היצר הרע, והם חטאו ולקחו נשים כראות עיניהם, ונעקרו מקדושתם{{הערה|תוספתא לזוהר חלק א' לז, א. בראשית רבתי פרשת בראשית עמודים 29–30.}}. בגמרא מופיע ששילוח השעיר ביום כיפור לעזאזל, מכפר על מעשים דומים למעשיהם של המלאכים שנפלו, עזא ועזאל, שנהגו בהפקרות בחיי המשפחה{{הערה|יומא סז, ב: עוזא ועזאל - מלאכי חבלה שירדו לארץ בימי נעמה אחות תובל קין ועליהם נאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם (בראשית ו) כלומר על העריות מכפר.}}. מהצאצאים של הנפילים היו [[סיחון]] ו[[עוג מלך הבשן]]{{הערה|נידה סא, א.}}, וה[[ערב רב]]{{הערה|זהר חלק א' כה, ב.}}. ==בתורת הסוד== ב[[תורת הקבלה|קבלה]] מובא שהנפילים עצמם הם בחינת נשמות גבוהות מאוד, רק שבדוגמת הנפילה של [[שבירת הכלים]] מ[[עולם התהו]], [[אימא עילאה]] לא הצליחה לקלוט את האור העליון ב[[יסוד דנוקבא]] ו[[הפלה|הפילה]] אותו{{הערה|עמק המלך שער עולם התהו ריש פרק ל"ה. הובא באור התורה בראשית תקצה. ועל דרך זה בנח סה. דרושים לפסח תשנב.}}. ובדומה לנפל, שאמנם יש לו גוף אך אין לו חיות, כך גם בחינות גבוהות אלו איבדו את החיות האלוקית שלהם ונעשו בחינת רשעים שאין בהם חיות אלוקות, שלכן הרשעים קרואים 'מתים'{{הערה|אור התורה בראשית תרכה.}}, ובסיבת הדבר שהאור העליון 'נפל' ולא נקלט בבחינת עיבור ביסוד דנוקבא, מבואר שהוא מפני שלא היו בבחינת ביטול{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/2/41a.htm נר מצוה ותורה אור, שער האמונה מא, א]. [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/28/888.htm המשך תער"ב חלק שני עמוד תתפח, שבת פרשת תצוה תרע"ה].}}, מכיון ששורשם 'מעולם אנשי השם' - מגבורות עליונות דב"ן דתוהו, שהם אורות תקיפים וחזקים ביותר, ולכן לא יכלו להיות בבחינת ביטול{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/71/index.htm המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ ראה תרד"ע עמוד תרה].}}. בשם הבעל שם טוב מובא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/2/416.htm כתר שם טוב חלק שני תטז].}} שאמר: "רבונו של עולם, אין אנחנו מחיילותיו של הס"ם המכונים בשם '''נגע רע''', [[ראשי תיבות]] '''נ'''פילים '''ג'''בורים '''ע'''נקים '''ר'''פאים '''ע'''מלקים, אלא אנחנו מחיילות של שכינת '''עוזך''', ואנחנו '''ע'''וברים לפניך כבני מרון, אנחנו מחיילות של בית דוד, '''ז'''רעו של יצחק, ועקידת יצחק לזרעו ברחמים תזכור, וכמ"ש איש על דגלו באותות לבית אבותם, והרי אנחנו חתומים ב'''כ'''נפי מצוה, הכר נא למי החותמת". בדומה למלאכים שנקראים נפילים, יש גם נשמות שנקראות בחינת 'נפילים', והוא מפני שאינן קשורות בעצם באלוקות, אלא הן רק 'עטופות' באלוקות, ולכן יש להן אפשרות ליפול ממדריגתן, תחילה בתאוות היתר, ועל ידי זה עלולות ליפול גם למטה יותר, בתאוות איסור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/6/index.htm שערי תשובה והיה העטופים ללבן נז, א].}}. הרבי מבאר את משמעות ההוראה מהנפילים בעבודת האדם, שכאשר האדם מתחיל בסוג חדש של עבודת השם שאינו רגיל אליו, צריך הוא שמירה מיוחדת, וזו היתה סיבת נפילתם של המלאכים שירדו לעולם הזה אך עם כל גודל מעלתם כאשר החלו בעבודה שלא היו רגילים אליה - נפלו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/68/index.htm שיחת שבת פרשת שלח תשכ"א], ושם, שזו הסיבה שהם מוזכרים דווקא בקשר למרגלים, שגם הם עמדו לפני הכניסה לארץ שזו עבודה חדשה שלא הורגלו בה.}}. ==ראו גם== *[[הפלה]] ==לקריאה נוספת== *'''[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'נפילים']''', דף רא (205) {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מלאכים]] [[קטגוריה:עולם התוהו]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף