עריכת הדף "נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן"

'''נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן''' הוא לשון [[ספר יצירה]]{{הערה|פרק א' משנה ז'}} המתאר את הקשר העמוק שבין הדרגה הגבוהה ביותר לדרגה הנמוכה ביותר, ואת חשיבות המעשה הגשמי על פני הכוונה הרוחנית.

== הסבר העניין ==
כיוון שנתאווה הקב"ה להיות לו [[דירה בתחתונים]]{{הערה|תנחומא נשא טז}}, לכן דווקא בדברים הכי נמוכים, בעולמות התחתונים, מתגלה ה[[עצמות]]. באמת זה מגיע מתאוותו - רצונו העמוק של הבורא, שנעלה מכדי להצטרך הסברים כלשהם{{הערה|כלשון אדמו"ר הזקן: על תאווה לא שייך שום שאלות}}.

אמנם בחסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/37a.htm לקוטי תורה תחילת פרשת שלח]}} מביאים לעניין זה הסברים ומשלים, ומהם: 
* כדי להעביר דבר שכל פשוט, אפשר לומר אותו. כדי לגלות דבר שכל יותר עמוק, אי אפשר לגלות אותו בשלמות, מפני עומקו, אלא חלק ממנו צריך רק לרמוז. (כלשון הידוע: די למבין). שכל יותר עמוק אי אפשר לפרש אותו בכלל, אלא אפשר רק לרמוז אותו. והרמז צריך להיות בגשמיות - פנטומימה. רק כך השכל העמוק יכול קצת להתגלות.
* כאשר יש יהלום עליו חרוט כמה מילים, בגלל שהאבן מבהיקה אי אפשר לראות את האותיות. רק כאשר חותמים עם האבן על שעווה פשוטה, האותיות יכולות להתגלות.

== דוגמאות ==
* לאחר מתן תורה, המצוות שמקיימים רובן ככולן גשמיות. מדברות על עניינים מגושמים. למשל תפילין מעור בהמה, ציצית מצמר בהמה וכן הלאה. כאמור - בבסופן - במעשה בפועל מתגלה התחילתן - רצון ה'{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/25a.htm?q=%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%A5%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%9F לקוטי תורה פרשת נשא כה א]}}.
* יריעות ה[[משכן]] היו מעורות של בהמות - סוג ה[[חי]]. לעומת זאת, ב[[בית המקדש]], שהוא בית קבוע לקב"ה, הקירות עשויות מאבנים - [[דומם]]. וזה כי כאמור: ב'סופן' - בדומם - מתגלה ה'תחילתן'. (וזה דווקא בבית המקדש שהיה בית עולמים).{{הערה|תורה אור פרשת ויגש}} 
* גוף ה[[אדם]] שונה מהגוף של שאר בעלי החיים בעולם. כל בעלי החיים, גופם נברא ביחד עם נשמתם. ואילו האדם נברא בתחילה עפר דומם, ורק לאחר כך נכנסה בו [[נשמה]]. ובזה המעלה של האדם מתבטאת. בכך שהוא סופן - עפר דומם והעפר הזה מחובר עם תחילתן - נפש אלוקית{{הערה|תחילת התורה אור.}}.

==בעולמות==
{{ערך מורחב|יש מאין}}
מבואר{{הערה|ראה [[אגרת הקודש - סימן כ']]}} כי [[עולם העשייה הגשמי]], שהוא הדרגה הנמוכה ביותר ב[[סדר ההשתלשלות]] של העולמות, התהוותו היא מן ה[[עצמות]]. לא שייך לומר שהתהוות יש מאין היא בכח של גילוי וספירה כלשהם, מאחר שאין מציאותם מעצמותם והם לא יכולים להעביר תכונה זו ליש הגשמי. רק העצמות, ש[[מציאותו מעצמותו]], יכול לברוא יש מאין.

==בספירות==
{{להשלים}}
ספירת ה[[מלכות]], שהיא הספירה האחרונה, קשורה בספירת ה[[כתר]], שהיא הספירה הראשונה. את ביאור הענין מבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור עם דא"ח|סידור שלו]] {{הערה|עה"פ מלכותך מלכות כל עולמים}} שדווקא מכיון שספירת המלכות היא התחתונה מכל הדרגות הרי היא צריכה את ההארה המיוחדת של כתר שהיא הנעלה מכל הספירות. בנוסף - במלכות שהיא האחרונה מכל הספירות מתאספים כל הספירות בדומה לכתר שהיא מקור כל הספירות{{הבהרה}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספר יצירה]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]