עריכת הדף "נסים קרליץ"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
| שם = הרב נסים קרליץ
|שם = הרב נסים קרליץ
| תמונה = ניסים קרליץ.jpeg
| תמונה = [[קובץ:ניסים קרליץ.jpeg|ללא מסגרת|ממוזער]]
| תאריך לידה = [[י"ח באב]] [[תרפ"ו]]
| תאריך לידה = [[י"ח באב]] [[תרפ"ו]]
| מקום פטירה = בית הרפואה מעייני הישועה, [[בני ברק]]
| מקום פטירה = בית הרפואה מעייני הישועה, [[בני ברק]]
שורה 11: שורה 11:
| השתייכות = [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטאי]]
| השתייכות = [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטאי]]
}}
}}
הרב '''שמריהו יוסף נסים קרליץ''' ([[י"ח באב]] ה'[[תרפ"ו]], (29 ביולי 1926) - [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]], (21 באוקטובר 2019)) היה מבכירי פוסקי ההלכה הליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן בבני ברק.
הרב '''שמריהו יוסף נסים קרליץ''' ([[י"ח באב]] ה'[[תרפ"ו]], (29 ביולי 1926) - [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]], (21 באוקטובר 2019)) היה מבכירי פוסקי ההלכה הליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן בבני ברק
==תולדות חיים==
 
==ביוגרפיה==
[[קובץ:קרליץ חביב.jpg|ממוזער|עם הרב [[יעקב חביב]]]]
[[קובץ:קרליץ חביב.jpg|ממוזער|עם הרב [[יעקב חביב]]]]
נולד בקוסובה שב[[בלארוס]], לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.}} ולבתיה, אחותו של [[החזון איש]]. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'{{הערה|פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.}}.
נולד בקוסובה שב[[בלארוס]], לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.}} ולבתיה, אחותו של [[החזון איש]]. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'{{הערה|פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.}}.  


עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת [[תרצ"ו]], לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש.
עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת [[תרצ"ו]], לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש.  


ב[[תשי"א]] נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. ב[[תשט"ו]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת חוג חתם סופר וב[[תשי"ח]] עבר לישיבת [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]]. בין השאר למד ב[[חברותא]] עם [[החזון איש]] [[סדר קדשים]] וכן עם [[הסטייפלר]]. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים.
ב[[תשי"א]] נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. ב[[תשט"ו]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת חוג חתם סופר וב[[תשי"ח]] עבר לישיבת [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]]. בין השאר למד ב[[חברותא]] עם [[החזון איש]] [[סדר קדשים]] וכן עם [[הסטייפלר]]. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים.
שורה 36: שורה 37:
הרב יהושע תנחום קסטל הוא קרוב משפחתו של הרב קרליץ, הרב קרליץ שמר על קשר קרוב עם משפחת קסטל, כך למשל הגיע לחתונתו של הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] בכפר חב"ד, ולשמחות משפחתיות נוספות.
הרב יהושע תנחום קסטל הוא קרוב משפחתו של הרב קרליץ, הרב קרליץ שמר על קשר קרוב עם משפחת קסטל, כך למשל הגיע לחתונתו של הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] בכפר חב"ד, ולשמחות משפחתיות נוספות.


ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב קרליץ והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.
ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב קרליץ והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.


הרב [[יעקב חביב]] סיפר שכשפעם אחת הביא צעירה לגיור בבית דינו של הרב קרליץ, ציין בפני את העובדה שהצעירה לומדת תניא וספרי חסידות, הרב קרליץ ענה לו ש"זה שלומדת תניא זה לימוד מיוחד שמחזק האמונה, והוא חלק חשוב בהליך הגיור".
הרב [[יעקב חביב]] סיפר שכשפעם אחת הביא צעירה לגיור בבית דינו של הרב קרליץ, ציין בפני את העובדה שהצעירה לומדת תניא וספרי חסידות, הרב קרליץ ענה לו ש"זה שלומדת תניא זה לימוד מיוחד שמחזק האמונה, והוא חלק חשוב בהליך הגיור".
שורה 48: שורה 49:
==ספריו==
==ספריו==
*סדרת '''חוט שני''' 17 כרכים - על הלכות [[ריבית]], [[נדה]], [[שבת]] (4 כרכים), [[שמיטה]], [[יום טוב]] ו[[חול המועד]], [[פסח]], ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
*סדרת '''חוט שני''' 17 כרכים - על הלכות [[ריבית]], [[נדה]], [[שבת]] (4 כרכים), [[שמיטה]], [[יום טוב]] ו[[חול המועד]], [[פסח]], ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
*'''קובץ הערות ומראי מקומות''' - 5 כרכים - על [[חולין]], [[מנחות]] ועניני סת"ם, נדה ו[[מקוואות]], [[עירובין]] ו[[מסכת סוכה|סוכה]], [[מסכת שבת|שבת]] [[מסכת ביצה|ביצה]] ו[[מועד קטן]].
*'''קובץ הערות ומראי מקומות''' - 5 כרכים - על [[חולין]], [[מנחות]] ועניני סת"ם, [[נדה]] ו[[מקוואות]], [[עירובין]] ו[[מסכת סוכה|סוכה]], [[מסכת שבת|שבת]] [[מסכת ביצה|ביצה]] ו[[מועד קטן]].
*'''שיעורי הגר"נ''', על הלכות תרומות ומעשרות ב[[משנה תורה לרמב"ם]]
*'''שיעורי הגר"נ''', על הלכות תרומות ומעשרות ב[[משנה תורה לרמב"ם]]


שורה 69: שורה 70:
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)