עריכת הדף "ניגון צמאה נפשי"

{{מפנה|צמאה נפשי|צמאה לך נפשי}}
'''צמאה נפשי''' הינו ניגון חב"די המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]], והוא לקוח מתוך הפיוט של רבי אברהם אבן עזרא, אותו נוהגים לנגן בקהילות אשכנז בליל שבת.

==אודות הניגון==
בתקופת פריחת השירה היהודית בארצות ספרד, התפשט סוג הפיוטים של 'מרשות', שתכנם הוא הקדמה ונטילת רשות שנאמרים על ידי החזן קודם התפילות השונות{{הערה|בדומה לנוסח ה'מרשות' שהכניס אדמו"ר הזקן בסידורו לפני העליות של [[חתן תורה]] ו[[חתן בראשית]] ב[[שמחת תורה]].}}.

ניגון זה, הוא על הבית הראשון מתוך הפיוט שנכתב על ידי [[רבי אברהם אבן עזרא]] לפני כ-800 שנה, שנכתב כ"רשות" לתפילת "נשמת" של שמיני עצרת.

כל הבתים בפיוט מתחרזים וחותמים בפסוק בתהילים{{הערה|פד, ג.}}: "ליבי ובשרי ירננו אל א-ל חי".

על תוכן הפיוט כותב האבן עזרא עצמו בפירושו לפסוק הפותח את הפיוט, שהוא ממשיל את הצמא למים - שביום זה נידונים על המים ומתחילים לבקש על המים - שכפי שכל האנושות צריכה את המים ותלויה בהם, כך יהודי נכסף לקשר עם הקב"ה ותלוי בו{{הערה|"על כן דימה היכספו לבית ה' כהיכסף הצמא על המים ובעבור כי חיי בני אדם תלויים במים על כן לא-ל חי" (תהלים מב, ג).}}.

לאורך הפיוט, כל בית כולל פסוק אחר המסתיים במילה 'חי', ומתחרז עם הפסוק 'ירננו אל א-ל חי' החותם את כל הבתים.

אף שהפיוט התחבר כהקדמה לתפילה בשמיני עצרת, בימינו נוהגים בקהילות אשכנז לנגן אותו כחלק מזמירות ליל שבת.

הקטע המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, הוא על פזמון הפיוט.

ניגון זה הוא ניגון י"א בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].

==מילות הניגון==
{{ציטוט|
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵ-ל חָי
לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵ-ל חָי|מקור=תהלים מ"ב}}

==קישורים חיצוניים==
*הניגון מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 011 Tzomoh Nafshi, Maharash.mp3}}

{{ניגוני חב"ד על פסוקי תהלים}}
{{ניגוני רבו"נ}}
{{מסורת הניגונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהילים]]
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*