עריכת הדף "ניגון טעמי הנגינה"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב"ד]]
בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם [[ניגונים]] של '''טעמי קריאה''' בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.
ניגוני '''טעמי הקריאה''' והנגינה, הם ניגוני הטעמים בנוסח חב"ד, בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך. מופיעים כניגונים האחרונים בחלקו הראשון של ספר הניגונים (ניגונים קע"ב - קע"ה).


== טעמי המקרא ==
ב[[ספר הצאצאים]] מסופר שאדמור הזקן לימד את נכדו הצ"צ ונינו הרב"ש עשרה מיני נגינה [כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהילים]] משלי ואיוב],
{{ערך מורחב|טעמי המקרא}}
הרב"ש לימדם לרז"א שלימדם לרבי הריי"צ. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.
'''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ"ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.


נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.


== הניגונים ==
==טעמים להפטרה==
טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. ל[[אדמו"ר הזקן]] היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
# ההפטרה של "שובה ישראל".
#הפסוק "מי א-ל כמוך" בהפטרה של יום-הכיפורים.
# התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר [[נשיאי חב"ד]] קוראים בניגון מיוחד).


ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב"ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.
טעמי ההפטרה מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]].


כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}.}}.
==טעמים למגילת אסתר==
* טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את מגילת אסתר. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.
* טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. ל[[אדמו"ר הזקן]] היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
:# ההפטרה של "שובה ישראל".
:# הפסוקים "מי א-ל כמוך" ב[[מפטיר יונה]] של [[יום הכיפורים]].
:# התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר [[נשיאי חב"ד]] קוראים בניגון מיוחד).
* טעמים לראש השנה ו[[יום הכיפורים]] הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.
* טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את [[מגילת אסתר]]. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.


== קישורים חיצוניים ==
טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - ב[[ספר הניגונים]] חלק א'.
* '''ימי החול, שבת ויום טוב''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}
* '''הפטרה''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}
* '''ימים נוראים''': מפי ר' דוד הורביץ: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}
* '''מגילת אסתר''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}


{{מסורת הניגונים}}
==טעמים לימים נוראים==
{{הערות שוליים}}
טעמים לראש השנה ו[[יום הכיפורים]] הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.


[[קטגוריה:ניגונים שונים|טעמים]]
טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]].
 
==טעמים לקריאת התורה==
טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
 
טעמי הקריאה מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]].
 
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
 
==המקור לטעמים==
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי המקרא וסימניהם, לרוב הדעות המגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני, והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.
 
יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בע"פ.
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)