עריכת הדף "משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ביטול המועדים לעתיד לבוא"

לעתיד לבוא - ב[[ימות המשיח]] - יתבטלו כל ה[[יום טוב|מועדים]], מלבד [[חג הפורים]] (וכן חגים נוספים על פי הדעות והגרסאות השונות). מהותו של ביטול זה נאמרו פירושים שונים ב[[תורת הנגלה]], על מנת לבאר כיצד הביטול אינו סותר ל[[נצחיות התורה]]. ועל פי פירוש [[תורת החסידות]] - אין הכוונה שיתבטלו לגמרי, אלא שהאור האלוקי המתגלה באותם מועדים, לא יגיע למעלת האור שיתגלה לעתיד לבוא - ולכן גם השמחה בהם לא תורגש כלל ביחס לשמחה הגדולה שתהיה אז.

==ביטול המועדים==
המקור לביטול המועדים בימות המשיח, הוא במאמר [[חז"ל]]{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כל המועדים עתידין ליבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם.
:אמר רבי אלעזר: אף יום-הכיפורים לא ייבטל לעולם, שנאמר והייתה זאת לכם לחוקת עולם}}
על פי זה פסק גם [[הרמב"ם]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם הלכות מגילה פ"ב, הלכה יח|תוכן=כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר: כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני, ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר: וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם}}

===זמן הביטול===
בפשטות זמנו של ביטול זה יהיה ב[[ימות המשיח]], כפי שמפורש ב[[רמב"ם]],וכן מביא [[הרבי]]{{הערה|שיחת פורים תשכ"ח.}}. אמנם על פי דברי כמה מהמפרשים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=33143&st=%u05d7%u05e0%u05d5%u05db%u05d4 מגיד מישרים פרשת ויקהל]. [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/tifeeret/53-2.htm תפארת ישראל למהר"ל פרק נג].}}, מוכרח להיות שביטול זה יהיה לאחר מכן - ב[[תחיית המתים]] וב[[אלף השביעי]].

==משמעות הביטול==
===בנגלה===
אודות משמעותו של ביטול זה, וכיצד הוא אינו סותר לעיקר באמונה ש[[נצחיות התורה|התורה היא נצחית]] ו[[מצוות|מצוותיה]] לא יתבטלו לעולם - דנו באריכות רבים מגדולי ישראל.

יש מהם שקיבלו את מאמר חז"ל כפשוטו, שהמועדים אכן יתבטלו לגמרי, אלא שאף על פי כן אין זה סותר לנצחיות התורה. כך כותב ה[[עקרים]] שנצחיות המועדים היא רק "שלא נבטל אותם מעצמנו, אבל על פי השם כבר אפשר שיבטלו"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34497&st=&pgnum=285&hilite= עקרים מ"ג פט"ז]. ונראה שהולך לשיטתו, שאין בביטול מצווה פרטית (על פי השם) סתירה לנצחיות התורה בכללותה, ע"ש באריכות.}}. וכן ניתן להבין מדברי ה[[שדי חמד]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43673&hilite=1b382d27-4c71-438d-96fe-ac3aa0d80954&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=176 קונטרס הכללים מערכת הגימ"ל סי' עו].}}.

אחרים פירשו זאת באופנים שונים{{הערה|1=לחלקם מציין [[הרבי שליט"א]] ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5324&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D חלק יד אגרת ה'שכד].}}:

* יש שפירשו, שזמן ביטול המועדים יהיה בתקופה שבה לא יתקיים העולם הזה במתכונתו הרגילה, אלא ב[[עולם התחיה]] שיהיה עולם רוחני, ובו "[[מצוות בטלות לעתיד לבוא|מצוות בטלות]]". לכן מפרש [[המהר"ל]] שאין בכך כל סתירה לנצחיות התורה, כיון שבתורה עצמה נקבע שיהיה זמן בו ישתנה העולם מהנהגתו עכשיו, והמצוות לא ינהגו בו כפשוטן. ולשיטתו המועדים שישארו הם [[פורים]] ו[[יום הכיפורים]] - ששניהם ענינם [[חיים]] שלמעלה מ[[מוות]] (בפורים ניצלו היהודים מגזירת מוות, וביום הכיפורים האדם שב מחטאיו וזוכה להנצל ממוות לחיים), והם שייכים לעולם התחיה שענינו [[חיים נצחיים]].{{הערה|תפארת ישראל שם. ושם מאריך עוד בענינם של פורים ויום הכיפורים, והקשר ביניהם, ע"ש.}}.

* בדומה לכך כותב ה[[בית יוסף]] בספרו [[מגיד מישרים]]{{הערה|שם.}}, שעולם התחיה יהיה עולם רוחני ואז לא ינהגו המצוות (בדומה למלאכים שלא קיבלו את התורה, כיון שמשה טען כלפיהם{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פט, א.}} "כלום יצר הרע יש ביניכם"). ולשיטתו המועדים שישארו הם [[חנוכה]] ופורים - שהרי כיון שיתבטלו כל מצוות המועדים המעשיות, יהפכו כל המועדים כולם לימי הלל והודאה כמו חנוכה ופורים.

* דעת [[הרשב"א]] היא שביטול המועדים כוונתו לכך שבני ישראל עולים להשבית את שמחת המועדים על ידי [[חטא|חטאיהם]], בדומה לנאמר ב[[מגילת איכה]]{{הערה|ב, ו.}}: "שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת". ורק על [[פורים]] (ואולי גם יום הכיפורים) ישנה הבטחה מה' שלא יתבטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=65&hilite= שו"ת הרשב"א ח"א סי' צג]. ושם כותב השואל: "ורבו המפרשים הגדה זו באזני, ולא נכנס בה אחד מהם, הודיעני פירושה".}}.

* רבי חיים אחי המהר"ל שביטול המועדים הוא שייתכן ו[[אומות העולם]] יגזרו גזירות על ביטול המועדים, אך לא יגזרו על חנוכה ופורים - שלשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21065&hilite=edf02dbf-7a48-4e30-8af3-eba719d6259b&st=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&pgnum=183 אגרת הטיול דרוש אות מ].  [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30791&st=&pgnum=39 ספר החיים ספר פרנסה רפ"ז].}}.

* עוד פירש, שביטול המועדים אנו כפשוטו, כי אם ביטול טעמם - כיון שסיבת חגיגת המועדים היא לזכר [[יציאת מצרים]], ולאחר היציאה ממצרים בטל שיעבודם. אך חנוכה ופורים טעמם הוא לזכר אלו שרצו לשכח מאיתנו את התורה והמצוות, וכאלו ישנם בכל דור ודור - הרי שסיבה זו לא תתבטל.

* בדומה לכך היא דעת רבי [[שלמה אלקבץ]] -  שביטול המועדים פירושו שניסי ההצלה של המועדים יישכחו ברוב הצרות, אך המועדים שלא יישכחו הם פורים ויום הכיפורים שהם נעלים יותר, ולשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&hilite=b6120a40-40a8-4e90-b08a-72dbce205c07&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=404 מנות הלוי - מדרש מגילת אסתר עה"פ וימי הפורים האלה].}}.

* וכן כתב הרדב"ז, שביטול המועדים היינו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה הגדולה והתענוג שיהיה בימות המשיח; אך פורים לא יישכח עקב הצרה הגדולה שהיתה בו, וכן יום הכיפורים יורגש כיון שיהיה בו עינוי, והעינוי בודאי יורגש ביחס לשמחה בימות המשיח{{הערה|1=שו"ת הרדב"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=237&hilite= ח"ב סי' תרסו], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=285&hilite=f6cdf263-1976-49f2-972d-640ddaa8887c סי' תתכח].}}

===בחסידות===
ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=[[תורה אור]] מגילת אסתר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/93c&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D צד, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/121a&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D קיט, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15940&st=%u05dc%u05d9%u05d4%u05d5%u05d3%u05d9%u05dd ד"ה ליהודים תרכ"ו]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/2/9&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D תשי"ב]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז]. ועוד.}} מבואר גם כן שביטול המועדים, היינו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה בימות המשיח - והמועדים שלא יתבטלו, הם כאלו ששמחתם הינה גדולה כל כך עד שתורגש גם בימות המשיח. דוגמא לכך מובאת מדברי [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת חולין|חולין]] ס, ב.}} "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?].

אך רובד עמוק יותר נוסף לכך, שדרגת השמחה המועדים משתלשלת מענינם הרוחני: בכל המועדים מאיר אור אלוקי שבמדידה והגבלה, ואילו לעתיד לבוא יאיר אור נעלה יותר שלמעלה ממדידה והגבלה. ואילו המועדים שלא יתבטלו, הם כאלו שהאור האלוקי בהם גם הוא אור בלתי מוגבל. בהתאם לכך מבארת החסידות את ענינם של המועדים שבכל הדעות והגרסאות: פורים, יום הכיפורים וחנוכה.

==החגים שלא יבטלו==
===פורים===
אודות [[חג הפורים]], שלא יתבטל לעתיד לבוא, נאמרו ביאורים רבים בספרי גדולי ישראל (הובאו לעיל). מעלתה של שמחת חג הפורים על שמחת שאר המועדים כשמחה בלתי מוגבלת, מתבטאת גם בכך שבנוגע לשאר החגים על האדם להזהר שלא להשתכר בשתיית ה[[יין]], וכמו כן, נפסק להלכה{{הערה|רמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הלכה כ"א. טושו"ע או"ח סתקכ"ט ס"ד. [[שולחן ערוך אדה"ז]] שם סי"ג.}} שבית דין מצווים להעמיד שוטרים שיפקחו על הגבלת השמחה, על מנת שלא תביא להפקרות ולתוצאות שליליות. ואילו בפורים - אדרבה, ישנו חיוב מפורש [[משתה ושמחה|לשתות]] ללא הגבלה ולהשתכר, "עד דלא ידע"{{הערה|1=הובא פעמים רבות בתורת הרבי; ראה ד"ה ליהודים תשי"ב הנ"ל. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/299&search=%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9D שיחת פורים תשט"ו]. תשכ"ח. ועוד.}}.

בתורת החסידות מבוארת מעלתו של פורים על פי דרכה, שהגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן יורגש גם ביחס לגילוי הבלתי מוגבל שלעתיד לבוא.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן ה[[גלות]] שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף וב[[מסירות נפש]]; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל{{הערה|1=ראה בתורה אור והמאמרים הנ"ל. וראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/30/12/123&search=%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%90 ד"ה כל המועדים תשכ"א]. ועוד.}}.

בענין זה נאמרו כמה ביאורים, שבפשטות כרוכים זה בזה:
* שחג זה ענינו אתהפכא של החושך לאור{{הערה|תו"א כי אברהם לא ידענו.}}.
* שחג זה הגיע ממסירות נפש, ובזה גופא בזמן הגלות, לכן הגילוי שעל ידו הוא בלי גבול שמצד עצם הנשמה{{הערה|ליהודים תרכ"ו, תשי"ב; להבין מרז"ל תשט"ז; ועוד. במגלה נקראת מ"ח: ישראל שלמעלה מתורה.}}.
* שחג זה הוא מדברי סופרים שערבים מדברי תורה, והמגלה כוללת כל האורות שישנם בתורה שבכתב רק שהוא בהעלם{{הערה|תו"א להבין למה לעתיד.}}.
* שחג זה הוא שמחה נצחית שלמעלה משינויים{{הערה|פורים כ"ח, לעיין, ולעיין אם שייך לתענית אסתר מ"ו.}}.
* שחג זה בא ע"י תינוקות של בית רבן, כמסופר במדרשים, שבהם מודגש הנצחיות - "לא יסוף '''מזרעם'''" {{הערה|פורים מ"ה.}}.

===מגילת אסתר שלא תיבטל===
'''שייך לכאן?'''

כל הנביאים יבטלו (והוא ג"כ כשרגא בטיהרא{{הערה|הנה ישכיל עבדי תשי"ז ועוד.}}, שכל הנביאים נתנבאו ב"כה", ולע"ל יהיה הגילוי של "זה") חוץ ממגילת אסתר{{הערה|תו"א יביאו לבוש ועוד.}}.

===חנוכה===
בכמה מהמקומות בהם מובא מאמר חז"ל על ביטול המועדים, נכלל גם חנוכה במועדים שלא יתבטלו{{הערה|מגיד מישרים, ספר החיים ואגרת הטיול שם. וכן כתב המנות הלוי בהקדמה.}}. וכגירסא זו מביא הרבי בפשטות פעמים רבות{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ה' ע' 172 ובהערה 4. התוועדויות תשד"מ ח"ב ע' 687. ועוד.}}, ומקשר אותה למאמר [[הרמב"ן]]{{הערה|ריש פרשת בהעלותך.}} אודות נרות חנוכה: "הנרות הללו אינן בטלין לעולם".

הטעם לכך הוא, כיון שחג החנוכה נפעל על ידי [[מסירות נפש|מסירות נפשם]] של היהודים, ובכח המסירות נפש נמשך גילוי נעלה ביותר, שבכוחו להביא את כל הגילויים של ימות המשיח ותחיית המתים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/21/27/289&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה תשח"י].}}. לכאורה, ביאור זה הוא בדומה לביאור במעלתו של חג הפורים.

===יום כיפור===
על פי דעת [[רבי אלעזר]]{{הערה|ולגרסאות אחרות - [[רבי אליעזר]], או לגירסת הרשב"א כדלקמן: [[רבי יהודה הנשיא|רבי]].}} במדרש{{הערה|מדרש משלי וילקוט שמעוני דלעיל.}}, גם [[יום הכיפורים]] לא יתבטל לעתיד לבוא. הוא לומד זאת מהפסוק{{הערה|אחרי מות טז, לד.}} "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם". כדעה זו נאמר גם בפשיטות ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|פרק מו.}}, ושם נלמד זאת מהפסוק{{הערה|אמור כג, לב.}} "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם", שנדרש: "שבת - העולם הזה, שבתון - [[העולם הבא]]".

הטעם לכך שלא יתבטל, מבאר [[הרשב"א]] על פי שיטתו באופן ביטול המועדים (כדלעיל), שהכוונה בכך היא שבני ישראל עלולים לבטל אותם בחטאיהם. על פי זה מובן מדוע יום הכיפורים לא יכול להתבטל בחטא, כיוון שהוא מכפר על כל החטאים; ולדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], אפילו לאלו שאינם שבים ב[[תשובה]]. לכן גם (לגירסת הרשב"א) רבי הוא בעל הדעה שיום הכיפורים לא יתבטל לעתיד.

בחסידות מבואר על פי דרכה, שהמועדים יתבטלו מחמת גודל האור האלוקי שיתגלה בגאולה. על פי זה מובן מדוע הגילוי שישרה ביום הכיפורים הוא כזה שיש לגביו ספק, האם יתבטל לעתיד לבוא או לא: שהרי מצד אחד, הגילוי של יום הכיפורים גם הוא אינו מוגבל (שלכן נאמר עליו{{הערה|אחרי טז, ל.}}: "'''לִפְנֵי''' ה' תִּטְהָרוּ", וכפירוש החסידות - לפני ולמעלה יותר מהגילוי של [[שם הוי']]). אך מצד שני, גילוי זה הוא גבוה מידי ואינו נמשך בתוך [[כלים]], שלכן כדי לקלוט את הגילוי נדרשים [[תענית|לצום]]; בשונה מהגילוי שלעתיד לבוא (וכן הגילוי של פורים שלא יתבטל), שלמרות היותו גילוי לא מוגבל יימשך ויחדור גם בהגבלת הכלים{{הערה|1=[[מאמר]] [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז].}}.

{{הערה|להרחיב עוד, מתו"א כי אברהם. חייב אינש תרל"ג. תרנ"ו (סה"מ תרל"ג ח"א ע' קעד. תרנ"ו ע' תמג).}}

===ל"ג בעומר===
בשיחה אומר הרבי{{הערה|1=שיחת ל"ג בעומר תשמ"ג - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15831&st=%u05d0%u05d1%u05e8%u05d4%u05dd+%u05d4%u05dc%u05d5%u05d9 לקוטי שיחות חלק ל"ז בהוספות, ע' 140].}} "יש לומר בדרך אפשר", שגם [[ל"ג בעומר]] יהיה מאותם המועדים שלא יתבטלו לעתיד, כיוון שגם שמחת ל"ג בעומר גדולה משמחת המועדים (כמוכח מהסיפור אודות רבי אברהם הלוי, תלמיד [[האריז"ל]] - שהקפיד עליו [[רבי שמעון]] על אמירת "נחם" בל"ג בעומר, אף שגם בשאר המועדים נהג לומר זאת ולא נענש).

===המועדים החב"דיים===
ב[[שיחה]]{{הערה|1= [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/8/37&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז תשי"ב].}} משווה הרבי את שמחת חג הגאולה [[י"ב תמוז]] לשמחת הפורים שלא יתבטל:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מעלה נוספת בפורים לגבי שאר הימים טובים – ש"כל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלין לעולם".

וטעם הדבר – לפי שחג הפורים נתחדש בזמן הגלות, זמן של חושך והעלם, ובא ע"י מסירת-נפשם של בנ"י, ומצד מס"נ '''אין הגבלות'''.

ומזה מובן גם בנוגע לעניננו – חג הגאולה י"ב תמוז – שלהיותו יו"ט שנתחדש בזמן הגלות, זמן של חושך כפול ומכופל, ובא ע"י מסירת-נפש, צריכה להיות השמחה ללא הגבלות}}

כמו כן, הרבי מביא{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' ע' 172, מתורגם ללה"ק ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15790&st=%u05d4%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd שערי המועדים].}} את קביעותו הנצחית של חג החנוכה שלא יתבטל, כדוגמא ל[[י"ט כסלו]] שעליו התבטא [[אדמו"ר הזקן]] ש"יוקבע למועד תמידי בישראל". מכך ניתן אולי ללמוד שגם י"ט כסלו נכלל במועדים שלא יתבטלו.

==מ"מ לעיון==
*ד"ה ליהודים תשי"ב
*ד"ה כל המועדים תשכ"א


{{הערות שוליים}}