עריכת הדף "משתמש:משה כהן/ קם רבה שחטיה רב זירא"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
אבל היעב"ץ{{הערה|שם}} כותב, שאבל דם ודאי לא שפך רבה, אף אם היה במזל מאדים, ולכאורה אין לומר שהיה אצל רבה ענין של שפיכות דמים חלילה. וכמבואר ברמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"ה ה"ד ובלח"מ פ"ח}}, שהמצב שאדם נולד בטבע{{הערה|כולל מזל מאדים}} מסויים אינו בסתירה ל[[בחירה חפשית]], ואדרבה, ובודאי ניתנו לו הכחות להתגבר על נטיותיו הטבעיות, נוסף על זה שיכול לנצל טבע זה עצמו בטוב וקדושה, כהמשך הגמ' שם, "אי אומנא. . טבחא. . מוהלא", וכדברי אביי שם בנוגע לרבה, ש"מר נמי עניש וקטיל", ובפרש"י "בנ"א העוברין על דבריו"{{הערה|וראה עץ יוסף לע"י שם. והמשך תער"ב ח"ג ע' א'רצ}}, ובודאי שכן היה אצל רבה. | אבל היעב"ץ{{הערה|שם}} כותב, שאבל דם ודאי לא שפך רבה, אף אם היה במזל מאדים, ולכאורה אין לומר שהיה אצל רבה ענין של שפיכות דמים חלילה. וכמבואר ברמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"ה ה"ד ובלח"מ פ"ח}}, שהמצב שאדם נולד בטבע{{הערה|כולל מזל מאדים}} מסויים אינו בסתירה ל[[בחירה חפשית]], ואדרבה, ובודאי ניתנו לו הכחות להתגבר על נטיותיו הטבעיות, נוסף על זה שיכול לנצל טבע זה עצמו בטוב וקדושה, כהמשך הגמ' שם, "אי אומנא. . טבחא. . מוהלא", וכדברי אביי שם בנוגע לרבה, ש"מר נמי עניש וקטיל", ובפרש"י "בנ"א העוברין על דבריו"{{הערה|וראה עץ יוסף לע"י שם. והמשך תער"ב ח"ג ע' א'רצ}}, ובודאי שכן היה אצל רבה. | ||
כמו כן, מצויים ביאורים{{הערה|סד"ה אמר רבא חייב איניש תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 125). לקוטי לוי"צ על מחז"ל ע' קעח. ובארוכה — לקלוי"צ אגרות ע' שבג. וראה צפע"נ עה"ת ויחי מט, כב}} על דרך הדרוש והסוד, שסיפור זה מרמז לענינים רוחניים. ולפי זה הינו משל בלבד, וע"ד שמצינו הענין ד"מיבסמי" בעובדא דרבה בר בר חנה{{הערה|ב"ב עג, סע"ב}}, שאינו אלא משל{{הערה|ועל דרך כמה מהסיפורים שבסוגיה של רבה בר בר חנה, שהם משלים ורמזים על ענינים רוחניים, ולא שאירעו בפועל בגשמיות}}. אך אין לפרש זאת בענין זה, משום שסיפור זה הובא בהמשך לפסק הלכה בגמרא, שחייב אדם להשתכר בפורים, "עד דלא ידע". וכן מוכח זאת מדברי ה[[ר"ן]] ובעל המאור{{הערה|הובא גם בב"י לטואו"ח רסתרצ"ה. ב"ח שם. ט"ז סק"ב. פר"ח סק"ב. יד אפרים}}, שדעתם בפשטות שהסיפור של רבה ור' זירא הוא כפשוטו, ונגרם נזק לר' זירא, כי אין מקום לומר שמשום כך יבטל החיוב להשתכר בפורים. | |||
כמו כן, מצויים ביאורים{{הערה|סד"ה אמר רבא חייב איניש תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 125). לקוטי לוי"צ על מחז"ל ע' קעח. ובארוכה — לקלוי"צ אגרות ע' שבג. וראה צפע"נ עה"ת ויחי מט, כב}} על דרך הדרוש והסוד, שסיפור זה מרמז לענינים רוחניים. ולפי זה הינו משל בלבד, וע"ד שמצינו הענין ד"מיבסמי" בעובדא דרבה בר בר חנה{{הערה|ב"ב עג, סע"ב}}, שאינו אלא משל{{הערה|ועל דרך כמה מהסיפורים שבסוגיה של רבה בר בר חנה, שהם משלים ורמזים על ענינים רוחניים, ולא שאירעו בפועל בגשמיות}}. | |||
אך אין לפרש זאת בענין זה, משום שסיפור זה הובא בהמשך לפסק הלכה בגמרא, שחייב אדם להשתכר בפורים, "עד דלא ידע". וכן מוכח זאת מדברי ה[[ר"ן]] ובעל המאור{{הערה|הובא גם בב"י לטואו"ח רסתרצ"ה. ב"ח שם. ט"ז סק"ב. פר"ח סק"ב. יד אפרים}}, שדעתם בפשטות שהסיפור של רבה ור' זירא הוא כפשוטו, ונגרם נזק לר' זירא, כי אין מקום לומר שמשום כך יבטל החיוב להשתכר בפורים. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |