עריכת הדף "משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד"

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שעון 770 יפה יותר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שעון בכניסה ל[[770]]. השעון מראה על זמן וסדר]]
ה'''סדר יום בחסידות חב"ד''' מתבסס על הוראותיהם השונות של [[רבותינו נשיאנו]]  והוא אינו קבוע אלא מתמקד בקווים כלליים של הוראות וסדרים השייכות בוקר, צהריים, ערב, ול[[לילה]]. הסדר יום מתמקד הן בפן ה[[רוחני]] של היום והן בפן ה[[גשמי]] שלו כאשר הדבר משתנה בהתאם לגיל ([[ילד]], [[תמים]], ו[[בעלבוס]]) ולמין ([[גבר]] או [[אשה]]).

==רקע==
{{ערך מורחב|זמן}}
מאז ומתמיד הקפידו [[רבותנו נשיאנו]] על קביעת סדרים וזמנים ביומו של כל חסיד[...]

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שכשהיה בן[..] נתן לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] כ[...] רובל כדמי כיס, כשקבל את הדמי כיס התלבט אדמו"ר הריי"צ מה לקנות - ספר לימוד חדש, או שעון כיס, לבסוף החליט לקנות שעוד כיס בהסבירו שספרים - יוכל תמיד לקחת מספריית אביו אך כשיהי לו שעון שמראה גם את הרגעים (השניות) יוכל להביט בו ולקבוע: בשעה כזאת וכזאת אני קם, שעה כזאת וכזאת אני לומד, בשעה הזו 5אני מתפלל וכו' וכו'..
{{להשלים}}

==סדר היום==
מקובל שחסיד פותח ומסיים את יומו ב[[מחשבה דבור ומעשה]]. הסדר הוא שכאשר חסיד [[השכמת הבוקר|ניעור משנתו]] קודם הוא מקיים את ה[[מעשה]] -עצם הקימה, אחר-כך דיבור -אמירת [[מודה אני]], ולאחר-מכן [[מחשבה]] -ייחוד שמו במחשבתו{{הבהרה|סיבה=אני לא בטוח לגבי-זה במאה אחוז נא לברר בהמשך - נכתב [[משתמש:חסיד של הרבי|בשבילי]] נא לא לשנות!}}. וב[[לילה]] לפני שיושן הסדר הוא הפוך: קודם-כל [[מעשה]] - הכנת ה{{מונחון|נעגל וואסער|ספל-מים בקערה לנטילת ידיים בבוקר}}, לאחר-מכן [[דיבור]] - אמרית [[קריאת שמע שעל המיטה]] ו[[ברכת המפיל]], ורק אחר-כך (לאחרי שאומר המפיל וכבר נאסר עליו לדבר) [[מחשבה]] - ייחד שמו של הקב"ה ו[[חשבון נפש]] על מהלך היום.

בנוגע לסדר הלימוד הרבי אומר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א כסלו|היום יום כ"א אסלו]]}} ש[[בעלי בתים]] צריכים להקפיד ללמוד [[חסידות]] לכל היותר בימי [[יום שני|שני]], [[יום חמישי|חמישי]], וב[[ליל שבת]]. בעוד [[תמימים]] צריכים ללמוד לפחות שעה אחת בכל יום. על-פי הנוהג שהנהיג [[אדמו"ר הרש"ב]] בישיבות [[תומכי תמימים]] נוהגים תלמידי הישיבה ללמוד חסידות כ-3 שעות - בבוקר ובלילה, אך גם ב[[בין הזמנים]] התמימים מקפידים ללמוד לכל הפחות כשעה ביום - לרוב לפני התפילה.

===בשעות הקימה והבוקר===
[[קובץ:Shul.jpg|שמלא|ממוזער|250px|ציור המתאר חסידים שחלקם [[עבודת התפילה|מתפללים בעבודה]] וחלקם האחר עוסקים בהכנות לתפילה הכוללים התבוננות ולימוד]]
ב[[שולחן ערוך]] נכתב כי הדבר הראשון ש[[יהודי]] צריך לעשות  ב[[השכמת הבוקר|קומו משנתו]] הוא להגיד [[מודה אני]] ו[[נטילת ידיים|ליטול את ידיו]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק א', הלכות השכמת הבוקר סעיף ו'}}, [[הרבי]] אומר ב[[דבר מלכות תולדות (ב')|שיחת פרשת תולדות תשנ"ב]] כי מיד כשיהודי ניעור משנתו מתעוררת בו [[עצם הנשמה]] המבטאת בזעקת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" על בסיס שיחה זו הורו מקצת מרבני חב"ד להכריז [[יחי אדוננו]] עוד-קודם אמירת מודה אני{{הערה|בין הרבנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[זלמן נוטיק]], ועוד}}.

לפני שאוכלים או לומדים משהו צריכים לברך [[ברכות השחר]], זמן ברכות השחר הוא לרוב לאחר [[עלות השחר]], ונוהגים לברך אותם רק אחרי שהחליף את ה[[ציצית]] שישן עמה בלילה או לחילופין לאחר [[טבילה במקווה]] (בה הוא מוריד את הציצית לפני הטבילה ומחזירה לאחריה){{הערה|הסיבה לכך היא הברכה האחרונה בברכות השחר "על מצוות ציצית" שאפשר לברך אותה רק לאחר ש'''לובש''' את הציצית, לכן צריך ללבוש חדשה או להתעטף בה מחדש. מובא בשולחן ערוך אורח חיים..}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר שמברכים ברכות השחר רק אחרי רחיצת הפה.

הסדר של [[תפילת שחרית]] בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות  כוללות לימוד [[חסידות]], [[טבילה במקווה]], וטעימת [[מזונות לפני התפילה]]. ב[[ישיבת תומכי תמימים]] יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. ב[[בין הזמנים]] אצל [[תמימים]] וכן ביום רגיל אצל [[אברכים]] ו[[בעלי בתים]] אם יש אפשרות אז העדיפות היא [[לימוד חסידות|ללמוד חסידות]] קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות{{הערה|מסופר על הרב בן-ציון כהן מ[[כפר חב"ד]] שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר [[תמים]] נכנס ליחדות ה[[משגיח]] כותב עליו [[דו"ח]] הכולל את [[שמירת הסדרים]] שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך}}! לאחר (או קודם) לימוד החסידות ו'''לפני''' התפילה טובלים ב[[מקווה]] - דבר עליו הדרו [[חסידים]] במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם! 

רק לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות מתחילים בסדר התפילה עצמה. בדורות האחרונים ובפרט בדורנו זה הקפידו [[רבותינו נשיאנו]] שלפני תחילת התפילה יטעמו [[מזונות לפני התפילה|מזונות]]{{הערה|בשולחן ערוך אורח-חיים  סימן פ"ט סעיף ד' כתוב שרק הרעב והחולה מותר להם לאכול קודם הפילה וסתם-כך הדבר נאסר, אך למרות מנהג חב"ד הוא שגם אדם  שלא חולה אוכל מזונות קודם התפילה. הרבי הורה לרב [[אייזיק שווי]] שהקפיד שלא לכול קודם התפילה שכתיקון לדבר מעתה ואילך יואכל כל יום דבר-מה ויעורר אנשים אחרים לאכול מזונות קודם התפילה}}, אדמו"ר [[הצמח צדק]] אמר על-כך ש{{ציטוטון|עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה}}{{הערה|ראה ב[https://smslarav.co.il/question/59be91e789abd30001bc9832 אתר סמס לרב]}}. קודם תחילת ה{{מונחון|קרבנות|סדר התפילה מהריני מקבל ועד לאיזהו מקומן}} מנהג חסידי חב"ד הוא ללמוד פרק תניא{{הערה|ראה שיחת חג הפורים תרצ"ו}}. הרבי אומר שקודם [[הנחת תפילין]] צריך לומר ולהתבונן בפרק מ"א בתניא עד המילים "המלך" (לרוב מניחים תפילין ב[[פרק איזהו מקומן]], אם-כי הרבי בדרך-כלל מניח תפילין ב"רבי ישמעאל" שלאחר [[איזהו מקומן]]). בנוסף ללימוד פרק התניא ופרק מ"א קודם תחילת התפילה נוהגים ללמוד את השיעור היומי ב[[תניא]] כפי שמתחלק לימי השנה. לאחר סיום תפילת שחרית אומרים את השיעור היומי בתהילים בציבור כפי שנחלק לימי החודש, תקנה זו תוקנה בהיות [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר הריי"צ במאסר]] בשנת [[תרצ"ז]] וולאחר שחרורו קובעה התקנה לדורות. יש הלומדים את השיעור היומי ב[[חומש]] מיד לאחר סיום התפילה.

סדר הלימוד לאחר תפילת שחרית אצל [[כולל אברכים|אברכי כולל]] ותלמידי ישיבות תומכי תמימים הוא לימוד עיוני ב[[נגלה]], לרוב ב[[גמרא]] האורך כמספר שעות (בישיבות תות"ל לרוב כ-3 שעות וב[[כולל]] הדבר משתנה). אצל [[בעלי בתים]] שלא לומדים ב[[כולל]] ועובדים אין משהו מיוחד בזמנים אלה הנוגעים לסדרי לימוד.
 
===בשעות הצהריים===
{{להשלים}}

===בשעות הערב והלילה===
יש הלומדים את [[הרמב"ם היומי|השיעור היומי ברמב"ם]] בלילה שלפני. למשל: את רמב"ם של יום שלישי כ"ג בטבת יאמר ביום שני בלילה.

לפני השינה אומרים [[קריאת שמע שעל המיטה]], זהו הזמן בו עורך חסיד [[חשבון נפש]] עם עצמו על קורו יומו, מה עשה ומה צריך עוד לתקן. 
{{להשלים}}

===זמנים מיוחדים===
[[קובץ:דוכן תפילין.jpg|שמלא|ממוזער|250px|דוכן תפילין המאויש על-ידי חסידי חב"ד. [[מבצע תפילין]] ממלא חלק מסדר יומו של חסיד חב"ד בזמנו הפנוי]]
ב[[יומי דפגרא]] חסידיים{{הערה|לפירוט ראה ב[[תבנית:ימי חב"ד לפי זמנים]]}} עורכים התוועדויות בבתי חב"ד ריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל, ההתוועדויות נערכות לרוב בליל התאריך החסידי (חוץ מ[[י"ט כסלו]] אותו מנהג ליובאוויטש הוא לחגוג בליל כ' כסלו ולא בליל י"ט{{הערה|ראה בספר החייל - גלגולו של תמים - הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]}}).

ביום [[ט"ו אלול]] יום הקמת ישיבות תומכי תמימים כלל חסידי חב"ד (כולל ילדים) נוהגים לבוא בשערי ישיבות תומכי תמימים השונות ברחבי העולם למשך זמן-מה. 

[[ליל שישי]] זהו זמן המיוחד ל[[התוועדות|התתוועדויות]] בריכוזי חב"ד השונים וללימוד משותף בבתי הכנסת. ב[[770]] בכל ליל שישי יש התוועדויות לאורך [[הזאל הגדול (770)|הזאל הגדול]] המאורגנות על-ידי תלמידי ה[[קבוצה]]. בנוסף יש המארגנים בזמנים אלה התוועדויות-רחוב במקומות מרכזיים ומתוועדים עם העוברי אורח.

[[יום שישי|ימי שישי]] וערבי חגים מוקדשים בקרב חסידי חב"ד להתעסקות ב[[מבצע תפילין]], ה[[תמימים]] יוצאים למבצע תפילין החל משעות הבוקר (בחורף לאחר תפילת שחרית ובקיץ יש ישיבות שיוצאות למצבעים לאחר {{מונחון|סדר עיונא|לימוד גמרא לעיון}} קצר) ועד סמוך לכניסת השבת, בעוד ש[[נשואים]] יוצאים יותר בשעות הצהריים. [[שניים מקרא ואחד תרגום]] נתן להגיד מחצות היום של יום שישי אם-כי הרבי נוהג להגיד שניים מקרא לאחר סעודת [[ליל שבת]].

ברוב רובם של ריכוזי חב"ד בארץ ובעולם זמן תפילת שחרית של [[שבת קודש]] הוא בשעה עשר בבוקר, וזאת בהתאם לזמן התפילה ב[[770]]. ב[[שבת מברכים]] אומרים חסידי חב"ד את כל [[ספר התהילים]] בציבור קודם תפילת שחרית ולאחרי התפילה עורכים [[התוועדות]]{{הערה|ראה ב[[היום יום]] של שבתות מברכים וזה לשונו של הרבי: {{ציטוטון|אמירת כל התהילים בהשכמה. יום התוועדות}}}}. בשבתות בין [[קריאת התורה]] ל[[מוסף]] נוהגים בריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל שאחד מהמתפללים אומר דבר תורה על [[פרשת השבוע]], בדרך כלל נקודה מ[[שיחה|שיחה של הרבי]]. בשבתות שלפני או שיוצאים ב[[יומי דפגרא]] חסידיים נוהגים לערוך קידוש והתוועדות בבתי כנסת ובבתי חב"ד. בישיבות תות"ל כל שבת ישיבה יש התוועדות עם רבנים מהישיבה.

ב[[מוצאי שבת]] [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שחסידים יעשו [[מלווה מלכה]] בביתם הפרטי{{הערה|[[היום יום]] ל' סיון}}, כחלק מסעודת המלווה מלכה נהוג לטיול ידיים ולאכול פת. יש מסורת שהשתמרה אצל חסידי החצרות השונים שבמוצאי שבת יש סגולה לספר מסיפורי [[הבעל שם טוב]], הרבי אמר על-כך שהסגולה היא לספר גם מסיפורי צדיקים אחרים ולאו-דווקא על הבעל שם טוב. מעניין לעניין מסופר על חסיד אחד שאמר לרבי שהוא שמע שלקפל במוצאי שבת את ה[[טלית]] זה סגולה ל[[שלום בית]], הרבי ענה לו שהוא אינו ידוע האם קיפול הטלית זוהי סגולה לשום בית אך לקפל את השרוולים ולעזור לאישה לשטוף את הכלים זה בטוח יעזור לשלום הבית{{הערה|[https://abc770.org/testjok/%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%AA/ באתר חב"ד אין סוף]}}..

לאנשים עם ילדים הרבי הורה להקדיש לפחות חצי-שעה ביום ללימוד משותף עם בנם. בקשר לכך כמו בריכוזיים חרדיים רבים גם בחסידות חב"ד יש דגש מיוחד בתלמודי התורה ובריכוזים השונים על "אבות ובנים" שעה שבועית בה לומדים הילדים עם האבות בבית כנסת או בתלמוד תורה.
{{להשלים}}

==התייחסות מרבותינו נשיאנו==
{{להשלים}}

==ראו גם==
*[[סדר יומו של הרבי]]
*[[שמירת הזמן]]
*[[זמן]]

{{הערות שוליים}}