עריכת הדף "משתמש:זאבי מינצברג/רבי שמעון בן נתנאל"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
רבי '''שמעון בן נתנאל''' היה [[תנאים|תנא]] בדור השני מתלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי]] שכינה אותו ירא חטא{{הערה|פרקי אבות ב, י-יא}}.
{{לעריכה דחופה}}
==תולדותיו==
רבי '''שמעון בן נתנאל''' היה [[תנאים|תנא]] בדור השני, תלמידו של [[רבן יוחנן בן זכאי]],{{הערה|משנה,אבות,ב|י}} שכינה אותו ירא חטא{{הערה|משנה|,אבות,ב|יא}}.}}.
במשנה שבה מסופר על חמשת תלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], שהאחד מהם רבי שמעון בן נתנאל, מסופר, כי [[רבי יוחנן בן זכאי]] אמר לחמשת תלמידיו: {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="צאו וראו איזה דרך יבחר בו האדם... רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד... אמר להם צאו וראו איזה היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם, אחד הלווה מן האדם כלווה מן המקום, שנאמר לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן"{{הערה|פרקי אבות ב, ט.}}.}}
היה [[כהן]] ונשא לאישה את בתו של [[רבן גמליאל הזקן]].{{הערה|תוספתא עבודה זרה, ג, י.}}


מעשה ב[[רבן יוחנן בן זכאי]] שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ו[[רבי אלעזר בן ערך]] מהלך אחריו, אמר לו למדני פרק אחד במעשה מרכבה, וכיון ששמעו [[רבי יוסי הכהן]] ורבי שמעון בן נתנאל<ref>ובמסכת בחגיגה בבלי י"ד א, מובא המעשה בשם ר' יהושע</ref> אף הם פתחו [[מעשה מרכבה|במעשה המרכבה]], אמרו יום אחד בתקופת [[תמוז]] היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן ויצאה [[בת קול]] ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטרקלין מוצע לכם, אתם ותלמידיכם מזומנים לכת שלישית{{הערה|תלמוד ירושלמי, חגיגה ב, ה.}}
==אמרותיו==
במשנה שבה מסופר על חמשת תלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], שהאחד מהם רבי שמעון בן נתנאל, מסופר, כי [[רבי יוחנן בן זכאי]] אמר לחמשת תלמידיו: {{ציטוט|סוגריים=כן|תוכן="צאו וראו איזה דרך יבחר בו האדם... רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד... אמר להם צאו וראו איזה היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם, אחד הלווה מן האדם כלווה מן המקום, שנאמר לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן"}}.{{הערה|משנה|אבות|ב|ט.}}
מעשה ב[[רבן יוחנן בן זכאי]] שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ו[[רבי אלעזר בן ערך]] מהלך אחריו, אמר לו למדני פרק אחד במעשה מרכבה, וכיון ששמעו [[רבי יוסי הכהן]] ורבי שמעון בן נתנאל אף הם פתחו [[מעשה מרכבה|במעשה המרכבה]], אמרו יום אחד בתקופת [[תמוז]] היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן ויצאה [[בת קול]] ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטרקלין מוצע לכם, אתם ותלמידיכם מזומנים לכת שלישית{{הערה|ירושלמי|חגיגה|ב|ה.}}


==מקום קבורתו==
יש האומרים שמקום קבורתו נמצא ב[[עלמה (מושב)|עלמה]] סמוך לקבר [[רבי אלעזר בן ערך]] וסומן על ידי ועד "אהלי צדיקים".
יש האומרים שמקום קבורתו נמצא ב[[עלמה (מושב)|עלמה]] סמוך לקבר [[רבי אלעזר בן ערך]] וסומן על ידי ועד "אהלי צדיקים".


בתוספתא{{הערה|תוספתא ע"ז פ"ג, י.}} מסופר שהיה כהן ונישא לביתו של [[רבן גמליאל הזקן]] ופסק עמו שלא תעשה טהרות על גביו.
==התייחסות רבותינו נשיאנו==
התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך [[י"ט סיון]] [[תשכ"ח]], ביאר [[הרבי שליט"א|הרבי]], כדרכו בקודש לבאר בשבתות הקיץ משנה מפרקי אבות, את המשנה האמורה, והתחלת הביאור הייתה, שכיוון שרבי שמעון (בן נתנאל) עסק בתורה באופן של "תורתו אומנותו", כמו רבי שמעון בר יוחאי, ומי שתורתו אומנותו אינו מפסיק מלימודו כדי לקרוא קריאת שמע ולהתפלל – לכן הוצרך להזהיר את
תלמידיו שלא תהיה אצלם חלישות בקריאת שמע ובתפלה.
כאשר אמר הרבי את הביאור שרבי שמעון (בן נתנאל) עסק בתורה באופן של "תורתו אומנותו", כמו [[רבי שמעון בר יוחאי]], הוא הזכיר את הכלל הידוע ש"סתם רבי שמעון הוא רשב"י"{{הערה|תורת מנחם – התוועדויות חלק נג עמוד 122 והערה 95}}.


היינו מכיון שרבן גמלאל נזהר כל כך בעניני טהרה וטומאה, שאף שהיה שרבי שמעון בן נתנאל היה כהן ותלמיד חכם, רבן גמלאל ומשפחתו הידרו יותר, והתנה עם חתנו, שבתו תוכל להמשיך להדר בענני טומאה וטהרה כדרך שנהגה בבית אביה.
בשיחת שבת [[פרשת בלק]], [[י"ז תמוז]], [[תשכ"ח]] ביאר [[הרבי שליט"א|הרבי]] מאמר של רבי שמעון בפרק שישי במסכת אבות ולאחר מכן אמר שהדבר קשור עם דברי רבי שמעון שנתבארו בשבת [[פרשת בהעלותך]] שגם רבי שמעון בן נתנאל, שעליו דובר במשנה בפרק ב, היתה תורתו אומנותו.


==מאמרותיו==
הרבי התאונן שרק אחד שאל אותו על הנאמר בהתוועדות הנ"ל מדוע הזכיר את הכלל "סתם רבי שמעון הוא רשב"י", כאשר המדובר הוא אודות רבי שמעון בן נתנאל?!...
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר{{הערה|פרקי אבות פרק ב' משנה י"ג.}}{{הערה|לפי גירסא הרמב"ם קצת שונה: רבי שמעון אומר: הוי זהיר בקרית שמע ובתפילה וכשאתה מתפלל אל תעש תפילתך קבע אלא תחנונים לפני המקום ברוך הוא שנאמר כי חנון ורחום הוא (יואל ב יג) ואל תהי רשע בפני עצמך.}} הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּֽעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קְבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד, וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמֶֽךָ.


==התייחסות רבותינו נשיאנו==
הסברו של הרבי היה{{הערה|נקודת הדברים; בהרחבה ראה תורת מנחם – התוועדויות חלק נג עמוד 284}}:
רבי שמעון (בן נתנאל) עסק בתורה באופן של "תורתו אומנותו", כמו רבי שמעון בר יוחאי, ומי שתורתו אומנותו אינו מפסיק מלימודו כדי לקרוא קריאת שמע ולהתפלל – ולכן הוצרך להזהיר את תלמידיו שלא תהיה אצלם חלישות בקריאת שמע ובתפלה{{הערה|תורת מנחם – התוועדויות חלק נג עמוד 122 והערה 95}}.


בשיחת שבת [[פרשת בלק]], [[י"ז תמוז]], [[תשכ"ח]] ביאר [[הרבי שליט"א|הרבי]] מאמר של רבי שמעון בפרק שישי במסכת אבות ולאחר מכן אמר שהדבר קשור עם דברי רבי שמעון שנתבארו בשבת [[פרשת בהעלותך]] שגם רבי שמעון בן נתנאל, שעליו דובר במשנה בפרק ב, היתה תורתו אומנותו.
על פי המבואר בחסידות שבשמות התנאים רמוזים עניינים מסוימים, מובן שבשמו של רבי שמעון נרמז עניין לימוד התורה, מלשון שמיעה והבנה. ולכן, כאשר המשנה רוצה להזכיר תנא שתורתו אומנותו היא מזכירה רק את שמו "רבי שמעון" ללא הזכרת שם אביו כדי לרמוז בכך על ענינו. ולכן הזכיר הרבי ש"סתם רבי שמעון הוא רשב"י" כדי לבאר כיצד נרמזת בשם "רבי שמעון" (אף שמדובר ברבי שמעון בן נתנאל) המעלה של תורתו אומנותו.
 
הסברו של הרבי היה{{הערה|נקודת הדברים; בהרחבה ראה תורת מנחם – התוועדויות חלק נג עמוד 284}}: על פי המבואר בחסידות שבשמות התנאים רמוזים עניינים מסוימים, מובן שבשמו של רבי שמעון נרמז עניין לימוד התורה, מלשון שמיעה והבנה. ולכן, כאשר המשנה רוצה להזכיר תנא שתורתו אומנותו היא מזכירה רק את שמו "רבי שמעון" ללא הזכרת שם אביו כדי לרמוז בכך על ענינו. ולכן הזכיר הרבי ש"סתם רבי שמעון הוא רשב"י" כדי לבאר כיצד נרמזת בשם "רבי שמעון" (אף שמדובר ברבי שמעון בן נתנאל) המעלה של תורתו אומנותו.


{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{תנאים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שמעון בן נתנאל}}
{{מיון רגיל:שמעון בן נתנאל}}
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]
[[קטגוריה:תנאים]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)