עריכת הדף "משתמש:הנחה/מעמד הר סיני"


{{יישור טקסט|מרכז|''ערך זה עוסק ב"מעמד הר סיני" ובאירועים שהתרחשו באותו המעמד, לערך העוסק בנתינת התורה, השפעתה, מעלתה וייחודה ראה ערך [[מתן תורה]].''}}
'''מעמד הר סיני'''
==בפסוקי התורה==
פסוקים רבים ב[[תורה שבכתב]] עוסקים במעמד הר סיני, רבים מהם מתארים את ההכנות למעמד, אחרים עוסקים בתיאור המעמד עצמו וקדושתו ועוד רבים המביעים את ייעודו תפקידו מטרתו וחשיבותו של המעמד.
===ההכנה===
עיקר ההכנה למעמד החלה ב[[א' בסיוון]] בחודש השלישי ליציאת עם ישראל ממצרים וכמסופר בפסוקי התורה {{ציטוט|תוכן=בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר.|מקור=ספר שמות יט, א-ב.}}
המעמד עצמו היה כעבור ימים אחדים אולם ההכנות לכך החלו כבר ביום זה כפי שהפסוקים ממשיכים ומתארים את המסרים והדברים אותם אמר ה' להעביר לבני ישראל.
הדיבור הראשון אותו אמר ה' להעביר לבני ישראל הוא על מעלתם ובחירתם להיות עמו.
{{ציטוט
|תוכן=וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'.
|מקור= ספר שמות יט ג-ח.
}}
לאחר מכן ציווה ה' הוראות והנחיות לקראת המעמד, תחילה הורה להם שלא יקרבו אל ההר ולא יגעו בו ושיפרשו מנשותיהם.
{{ציטוט
|תוכן=וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר. וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה
|מקור=ספר שמות יט י-טו.
}}
===מעמד הר סיני===
וכעבור שלשה ימים להכנות אלו הגיע יום קבלת התורה והחל מעמד הר סיני ואמירת עשרת הדיברות וכמתואר בהמשך הפרשה.
{{ציטוט
|תוכן=וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹקים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹקים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. כ וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה... וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל ה' פֶּן יִפְרָץ בָּם. וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: וַיְדַבֵּר אֱלֹקים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹקים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ...לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
|מקור=ספר שמות יט, טז-כה. כ, א-יג.
}}

את המעמד עצמו מתארת התורה{{ציטוט|תוכן= וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. טו וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹקים פֶּן נָמוּת. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹקים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ. וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקים.
|מקור=ספר שמות כ יד-יז.}}
ובפרשת ואתחנן נמצא תיאורו של משה רבינו למעמד זה {{ציטוטון|"פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר ה' כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר: אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים..."}}{{הערה|ספר דברים ד, ד-ו.}} ולאחר שחוזר שוב על תוכנם של עשרת הדיברות מתאר את ה[[יראה]] שנפלה בעת ההיא על עם ישראל {{ציטוטון|אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף... וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם. וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ ה' אֱלֹקינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹקים אֶת הָאָדָם וָחָי. וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת... קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע... וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ...וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה... מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם.}}{{הערה|ספר דברים שם ד יח-כה.}}

לאחר אמירת עשרת הדברות מספרת התורה בפרשת משפטים כי הקב"ה כרת ברית ומשה בנה מזבח.
{{ציטוט
|תוכן=וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק. וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה. וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לה' פָּרִים. וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ. וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ.
|מקור=ספר שמות כד, א-י.}} 
לשיטת רש"י{{הערה|שם על הפסוק ובשמות יט, יא ד"ה ליום השלישי.}} בניית המזבח וכל האירועים הנלווים אליה התרחשו במקביל להוראת הפרישה מהנשים - שלשה ימים לפני קבלת התורה וסדר הפרשיות אינו לפי זמנם, אולם ראשונים אחרים (רמב"ן שם.) חולקים עליו וטוענים כי האירועים מתאימים לסדרם בתורה וכי הם התרחשו בהמשך ומיד לאחר מתן תורה.

בסיום המעמד עלה משה להר ושהה שם למשך ארבעים ימים{{ציטוטון|וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם. וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹקים... וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר. וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.. וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.}}{{הערה|ספר שמות כד, יב-יח.}}
===ייעודו וחשיבותו===
כבר בפרשת שמות בראשית [[נבואה|נבואתו]] של [[משה רבינו]] אומר לו הקב"ה{{הערה|שמות ג, יב.}}{{ציטוטון|בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה}}
וכך מתאר משה את המעמד והשפעתו כעבור ארבעים שנה {{ציטוט|תוכן=רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.
יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן.
וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל.
וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.
וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים.|מקור=ספר דברים ד, ט-יג}}
בדבריו הוא מוסיף כי בהפלאת מעלתם של עם ישראל בגין כך{{ציטוטון|הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹקים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי... אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ..}}{{הערה|ספר דברים שם פסוקים לג, לה.}} ובהמשך הדברים מוסיף {{ציטוטון|ה' אֱלֹקינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב. לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים}}{{הערה|ספר דברים ה, ב-ג}}

==בראי חז"ל==
===מאורעות השבוע===
בין ה[[תנאים]] קיימת מחלוקת בקביעות תאריכי החודשים והמאורעות באותה השנה. במחלוקתם יש התייחסות לכל המאורעות באותה התקופה יציאת מצרים, מתן תורה, חנוכת המשכן בשנה שלאחר מכן, ועוד. ואף ישנם השלכות הלכתיות ממחלוקתם זה.

ועיקר המחלוקת בנוגע למתן תורה הוא כי לדברי רבנן ראש חודש סיון היה ביום שני בשבוע לעומת רבי יוסי שטוען כי ההי זה ביום ראשון בשבוע.
עם זאת מובהר בגמרא כי בנודע לתאריך הגעתם למדבר סיני, תאריכי הציוויים של ה' למשה וממנו לעם והיום בשבוע בו ניתנה דעת כולם זהה:
*הגעת בני ישראל למדבר סיני התרחשה בא' לחודש סיוון{{הערה|דברי רבא (שבת פו:) "כתיב הכא "ביום '''הזה''' באו מדבר סיני וכתיב התם החדש '''הזה''' לכם ראש חדשים מה להלן ראש חודש אף כאן ראש חודש".}} (לרבנן יום שני לרבי יוסי יום ראשון) באותו היום נחו מהדרך ולא אמר להם דבר משום חולשתם מהדרך.{{הערה|שם=שבת פו|תלמוד בבלי מסכת שבת פו ע"ב.}}
*למחרת בב' בסיון{{הערה|מכילתא על הפסוק. תלמוד בבלי מסכת שבת פח ע"א.}} (לרבנן יום שלישי לרבי יוסי יום שני) בהשכמה{{הערה|שם=שבת פו}}{{הערה|רש"י על הפסוק (שמות יט ג).}} עלה משה להר ("וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים..") ונאמרה לו הפרשת "..וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים .." אותה חזר ואמר לבני ישראל בירידתו (וַיָּבֹא מֹשֶׁה..וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם ..וַיַּעֲנוּ..) באותו היום לערב.{{הערה|רש"י שבת פז עמוד א, ד"ה בתלתא.}}
*למחרת ביום ג' לחודש סיון (לרבנן יום רביעי לרבי יוסי יום שלישי) עלה שוב משה בהשכמה והשיב להקב"ה את דברי העם (וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה') ונאמר לו מצוות הגבלה (וְהִגְבַּלְתָּ ..כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת...{{הערה|פסוק זה נאמר למשה לפני הפסוק שלפניו (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) שנאמר רק למחרת ברביעי לחודש ראה שבת פח ע"א וברש"י שבת פז ע"א ד"ה תלתא.}}) אותה מסר לעם באותו היום.
*למחרת ביום הרביעי (לרבנן יום חמישי לרבי יוסי יום רביעי) לחודש סיון מסר משה שבני ישראל קבלו עליהם מצוות הגבלה{{הערה|רש"י שבת פ"ז ע"א שלזה כוונת הפסוק (שמות יט י): "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'" שכתוב קודם הציווי.}} וקיבל מהקב"ה מצוות פרישה (וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם) ומיד באותו היום ירד והפרישם מנשותיהם ( וַיֵּרֶד מֹשֶׁה.. וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם...אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה)
*כעבור ימים אחדים (לרבנן שלה ימים (כולל) לרבי יוסי ארבעה ימים (כולל)) ביום השבת (לרבנן ו' בסיון לרבי יוסי ז' בסיון) הגיע מועד קבלת התורה (וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי...). מועד זה אם כי כדברי [[רבא]]{{הערה|שם=שבת פו}}: "דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל" {{הערה|למדים זאת ב[[גזירה שווה]]: "כתיב הכא '''זכור''' את יום השבת לקדשו וכתיב התם: ויאמר משה אל העם '''זכור''' את היום הזה מה להלן בעצומו של יום אף כאן בעצומו של יום (ראה רש"י).}}

מחלוקתם מתפשטת לכל אותה התקופה, המשמעות הפשוטה בגמרא היא כי הן לרבנן והן לרבי יוסי יום יציאת מצרים - ט"ו בניסן חל באותה השנה ביום חמישי בשבוע. אלא שלרבנן מלבד חוש ניסן גם חודש אייר באותה השנה היה חודש מלא (בניגוד לסדר הקבוע בחודשי לוח השנה שאחד מלא (30 יום) והבא אחריו חסר (29 יום)) כך שא' באייר היה באותה השנה ביום ראשון וא' בסיוון ביום שני. רבי יוסי טוען לעומתם שסדרי החודשים לא השתנו וחודש אייר היה חודש חסר.
אולם שיטה נוספת ישנה, והיא שיטת ה[[סדר עולם]] שחודש אייר היה אכן חסר כדברי רבי יוסי אולם השינוי נעוץ ביום יציאת מצרים שלא הייתה ביום חמישי אלא ביום שישי, ולכן מעמד הר סיני וקבלת התורה הייתה ביום השישי לחודש סיוון כדעת רבנן. (דרך אגב - לשיטה זו לא חל י בניסן בשבת וחולקת על הפרשנות בשמו של [[שבת הגדול]].)  
{{לוח שנת ב'תמ"ח}}

מחלוקתם זו של רבנן ורבי יוסי גוררת עמה מחלוקת בפרטי המאורעות שהתרחשו לקראת מעמד הר סיני. היות ולפי רבנן בין מועד הפרישה של בני ישראל ומתן תורה היה אכן שלשה ימים. אולם לרבי יוסי היות ולדעתו פרשו ביום רביעי היו ארבעה ימים, בעוד שהפסוק מציין באופן קבוע שלשה ימים. 

*ההשלכות לפליטת זרע.
*בחירת ההר
*גדירתו
*פרישה
*דיבורי משה

===המעמד===
*קולות ולפידים
*שמעו מכל צד 
*עימי הדיבור מדבר
*ציפור לא צווח..
*נעשה ונשמע
*שני כתרים.
*נתרפאו החולים // מקורות:תנחומא ישן יתרו יב (תו"ש ע' מט) ,מכילתא מסכתא דבחודש (תו"ש ע'עד)

==בראי החסידות==

{{הערות שוליים}}