עריכת הדף "מרכא כפולה"

'''מרכא כפולה''' היא אחד מ[[טעמי המקרא]], והיא טעם נדיר המופיע בשלוש מקומות בלבד ב[[תורה]]. שמה מעיד על מהותה – תופעה של שני טעמי מרכא עוקבים, מה שמרמז על עומק נוסף בפשט ו[[סוד|בסוד]] של הפסוק.

== שלושה פעמים בתורה ==
מרכא כפולה מופיעה שלוש פעמים בתורה:

*בפרשת [[תולדות]] – על המילה "לו" בפסוק: {{ציטוטון|ויבא לו יין וישת}}{{הערה|בראשית כז, כה.}}.
*בפרשת [[שמיני]] – על המילה "לא" בפסוק: {{ציטוטון|אשר לא צווה אותם ה'}}{{הערה|ויקרא י, א.}}.
*בפרשת [[מטות]] – על המילה "לה" בפסוק: {{ציטוטון|ויקרא לה נובח בשמו}}{{הערה|במדבר לב, מב.}}.

בחסידות מבואר שמרכא כפולה רומזת לשלוש מדרגות רוחניות המקבילות לשלוש הספירות: [[מלכות]], [[זעיר אנפין|ז"א]] (זעיר אנפין), ו[[בינה]]. שלוש מדרגות אלו קשורות גם לשלוש בחינות של [[תשובה]]:

*תשובה על [[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]]
*תשובה על המידות
*תשובה על ה[[מוחין]]

מרכא כפולה מייצגת עבודה רוחנית עם '''תענוג כפול'''. מעבר לעבודה רגילה של קיום מצוות, היא מרמזת על עבודת ה' מתוך תענוג עמוק, מעין זה שיהיה בימות ה[[גאולה]], אז תתגלה פנימיות ה[[עתיק]] – פנימיות התענוג, ויתגלו טעמי ורזי התורה.

=== קשר לפרשיות ותקופת בין המצרים ===
ההופעה בפרשת מטות – "ויקרא לה נובח" – נקראת תמיד בתקופת [[שלושת השבועות]] שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, זמן של דין וצורך ב'''נחמה כפולה'''. מרכא כפולה מבטאת את אותו תענוג עליון שעתיד להתגלות, כעין אור הגאולה המאיר גם בתקופת החורבן.

==תמונתה==
מבחינה טכנית, המרכא כפולה מופיעה כ"שני טעמים נוטים שמאלה" (בניגוד לרוב הטעמים הנוטים לימין). בפרדס מצויין שטעמי המקרא נוטים בדרך כלל לימין, אך בדפוסים שלפנינו נוטים לשמאל – דבר המעורר תמיהה. בייחוד ב"ויבא לו יין וישת", שם מדובר בהבאת יין מעורב במים – פעולה שיש בה ממידת החסד. ולמרות זאת, המרכא כפולה שם נוטה לשמאל, דבר הדורש ביאור.

בשני הפסוקים האחרים "ויקרא לה נובח" ו"אשר לא צווה", מובן מדוע יש נטייה לשמאל – משום שמדובר בבחינות של דין שלא עברו המתקה{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=295 לקוטי שיחות חלק כ"ח עמ' 283, הערה 51 ובשולי הגליון] {{הב}}.}}.

== ראו גם ==
*[[טעמי המקרא]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טעמי המקרא]]
[[en:Mercha kefula]]