עריכת הדף "מרדכי מנשכיז"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
הרב '''מרדכי מנשכיז''' ([[תק"ב]] - [[ח' ניסן]] [[תק"ס]]) היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[נסכיז']] בשנת ה'תק"ב לגיטל ורבי דובער מ[[טולצ'ין]]{{הערה|בן רבי לייבוש מנשכיז בן רבי ישעיה מקובל נכד ה[[מגלה עמוקות]]}} (סופר ומזכיר ב[[ועד ארבע ארצות|וועד ארבע ארצות]]), היה [[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של [[יחיאל מיכל מזלוטשוב|המגיד מזלאטשוב]] ויחדיו נסעו ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לחותנו ב[[לשנוב]] שב[[אוסטריה]] ועם הימים נתמנה ל[[אב"ד]] בעיר. שימש ברבנות גם ב[[קובל]] (קוואלא) וב[[לודמיר]] ובשנת [[ה'תקמ"ט]] נתמנה לרבה של נסכיז' עיר מולדתו ושם נהג באדמורו"ת. נודע כבעל מופת גדול ומופתיו העל טבעים הסעירו את דורו{{ הערה| מקורות ועדויות על מופתיו בספרים זיכרון טוב שבחי מוהר"ם ורשפי אש.}}. צדיקי דורו הפליגו בשבחו, [[החוזה מלובלין]] אמר שהכריזו בשמים שרבי מרדכי מנשכיז הוא בלתי לה' לבדו (הכוונה עובד את ה' בלי שום אינטרס אישי כלל){{הערה| זיכרון טוב.}}. כמו כן הוא התפרסם בגדלותו בתורה ועסק גם בהתרת עגונות.

שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובעקבות המחלוקת שהתפתחה בין מנהיגי החסידות ברוסיה ופולין סביב יעילותה של מערכת הגבייה והחלוקה, הקים בשנת תקנ"ו (1796) את "כולל ווהלין" ביחד עם החוזה מלובלין, [[המגיד מקוזניץ]] והאוהב ישראל מאפטא.

נפטר בנסכיז' בח' בניסן ה'תק"ס ושם נטמן. בנו הצעיר רבי יצחק מילא את מקומו בנסכיז'.

== צאצאיו ==
*רבי יוסף קצנלבוגן מ[[אוסטילוג|אוסטילה]] ([[ה'תקכ"ג]] - [[י"ח באלול]] [[ה'תק"צ]]), חתן רבי יהודה מאיר מ[[חסידות קוריץ|שפיטובקה]]. בנו היה רבי [[מרדכי מאוסטילה]].
*רבי יעקב אריה שפירא מ[[קובל]] ([[תקל"ט]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תקצ"ז]])
*רבי יצחק מנשכיז ([[ה'תקמ"ח]] - [[כ"א בשבט]] [[ה'תרכ"ח]]), חתן רבי מאיר בנו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*(לכמה גרסאות) אשת רבי חיים מ[[חסידות יאמפולה|סאטינוב]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מנשכיז, מרדכי}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד]]