עריכת הדף "מרדכי דוד בוימלגרין"

ר' '''מרדכי דוד בוימלגרין''' ([[תרפ"ג]]-[[ה' כסלו]] [[תשע"ו]]) היה חסיד חב"ד שהגורר רוב חייו ב[[פתח תקווה]], ניצול {{ה|שואה}} איש צדקה וחסד.

==תולדות חיים==
ר' מרדכי דוד נולד בשנת תרפ"ג למשפחה לא חב"דית והלך ללמוד במכינה של ישיבת 'חכמי לובלין' המפורסמת לפני השואה. פעם נסע עם הוריו לאוטווצק, שם חלה במקצת. אביו, הציע לו ללמוד בישיבה של 'ליובאוויטש' ששכנה שם באותה עת. הוא החל ללמוד שם ומצא חן בעיניו דרכי החסידות.

היה מתמיד גדול, ולמד בישיבת ליובאוויטש את הג' בבות בעל פה (בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא). כשפרצה המלחמה, הוא חזר לעיר הולדתו.

כשפרצה המלחמה, הנאצים כבשו את האיזור. קומץ תלמידים ברח ל'ראדום', שם המשיכה הישיבה לפעול. ביניהם היו גדולי החסידים והמשפיעים. אבי של ר' מדרכי דוד מימן - על פי עדויות - את קיומה של הישיבה, למרות שלא היה חסיד חב"ד. 

ר' מרדכי-דוד למחנה כפייה ועבודת פרך, וכשרד בניסי ניסים את המלחמה הארורה, חזר לביתו, ונודע לו שהוא נשאר ממש לבד. כל משפחתו נספתה הי"ד. וכן היה היחיד ששרד את התופת. מבין כל התלמידים שהיו בישיבה תות"ל בראדום הי"ד. 

מרדכי-דוד בומילגרין עלה לארץ אחרי המלחמה, והשתקע עם אשתו מרת חנה בפתח תקווה. בשנים הראשונות עבד למחייתו בבית המשפט לנוער. 

במלחמת השתתף כחייל השחרור ולחם בגבול הצפון. ר"ל נפל פגז שהרג 15 חיילים והמפקד החליט לעודד את החיילים ושלח אותם הביתה ל-24 שעות. רק שההחלטה נפלה בשבת וכך אבא לא יכל כמובן לנסוע, ונשאר בשבת בבסיס. 

היה מעמודי התווך של בית הכנסת חב"ד בפתח תקווה, ועסק במעשי חסד ועזרה לנזקקים, וקרה ששילם לחתן את כל הוצאות החתונה

בשנת תש"נ שופץ האולם הקטן [[בית כנסת גאולת ישראל]] על ידי ר' מרדכי דוד וחנה בוימלגרין. 

תמיד למד ולא שכח את לימודו גם לעת זקנתו. כל ימיו עד ימים ספורים לפני לפני פטירתו ישב עם חתנו ר' ארי חיטריק ולמד יחד גמרא בעיון. הוא עבר על הש"ס כמה וכמה פעמים, מעולם לא הפסיק ללמוד.

בשנותיו האחרונות התגורר בארצות הברית, קרוב לבנו ובתו.

נפטר ביום שלישי, [[ה' כסלו]] [[תשע"ו]] בגיל 93.

==משפחתו==
*בנו הרב [[ישעיה בוימלגרין]]
*חתנו הרב ארי חיטריק, קראון הייטס

{{מיון רגיל:בוימלגרין, מרדכי דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]