גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
שורה 1: |
שורה 1: |
| {{מפנה|מעשרות|מעשר פירות וירקות|תרומות ומעשרות}}
| | את ה'''מעשר''' צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח. בנוסף לכך קיים מנהג ליתן עוד עשירית (ביחד '''חומש''') לצדקה. |
| את ה'''מעשר''' צריך להפריש מכל סכום כסף שהאדם מרוויח. בנוסף לכך קיים מנהג לתת עוד עשירית (ביחד '''חומש''') לצדקה. | |
| | |
| ==דיניה==
| |
| את המעשר צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח, והפרשתו נקראת [[צדקה]] ב"מידה בינונית".
| |
| | |
| למי שאין די כסף, יכול להפריש את מעות המעשר בכדי לשלם על ה[[לימוד תורה]] של בניו. אולם ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך]] שאפילו שכך, כיון שאין מחשבים בראש השנה את הכסף שאדם מוציא עבור [[לימוד התורה]] של בניו, לכן עדיף שלא לחשב זאת וכך להיות זריז ונשכר.
| |
|
| |
|
| ==מקורה== | | ==מקורה== |
| ה[[רמב"ם]] כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה [[יעקב אבינו]]. לעומת זאת מופיע ב[[רש"י]] על הפסוק "וימצא.. מאה שערים", ש[[יצחק אבינו]] אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר. | | ה[[רמב"ם]] כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה [[יעקב אבינו]]. לעומת זאת מופיע ב[[רש"י]] על הפסוק "וימצא . . מאה שערים", ש[[יצחק אבינו]] אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר. |
|
| |
|
| [[הרבי]] מבאר: כי אמנם יצחק הפריש מעשרות, אך היה זה מעשר מפרי האדמה. אך חידושו של יעקב היה הפרשת מעשרות מכל דבר שהגיע לידו. | | כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] מבאר: כי אמנם יצחק הפריש מעשרות, אך היה זה מעשר מפרי האדמה. אך חידושו של יעקב היה הפרשת מעשרות מכל דבר שהגיע לידו. |
|
| |
|
| אך מכל מקום קיום המצווה הוא לא מפני שיעקב תיקן זאת, אלא מפני ש[[הקב"ה]] שב וציווה את בני ישראל ב[[סיני]] להפריש מעשר. | | אך מכל מקום קיום המצווה הוא לא מפני שיעקב תיקן זאת, אלא מפני שהקב"ה שב וציווה את בני ישראל ב[[סיני]] להפריש מעשר. |
|
| |
|
| ==תוכנה הפנימי== | | ==תוכנה הפנימי== |
| ===מטרתו===
| | {{פסקה חסרה}} |
| כאשר האדם מקבל דבר מה על ידי עשייתו או בלעדיה הרי חושב הוא כי "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", והוא כמו העלם [[שם אלקים]] על [[שם הוי']] - שלא רואים שהוי' מהווה את העולם בכל רגע מחדש.
| |
| | |
| וכאשר אדם נותן מעשר הוא מגלה שבעצם גם ממון זה שייך לקב"ה, וממנו נמצא הכל. ולאדם אין כל מציאות מבלעדיו. וזה בעצם פועל שיוכר כי [[הוי' הוא האלקים]].
| |
| | |
| ===בעולמות===
| |
| כמו כן מבואר{{הערה|תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאת העולם (עשרת הספירות) למעלה ממנו, לבחינת הכתר של עולם זה. דהיינו, שענין המעשר הוא "עליית העולמות".
| |
| | |
| כל דרגה בכדי לעלות לכתר שמעליה צריכה היא להיות בביטול, כמו שכתוב "כתר לי זעיר", ופירושו - שתיקה, וזהו ענין המעשר התבטלות לעליון.
| |
| | |
| המשכה זו נעשית בדרך [[דילוג]] כיון שהכתר הוא [[סובב]] על העולם שתחתיו, והמשכה כזו צריכה להיות דוקא בדרך דילוג.
| |
| | |
| ===פעולתה===
| |
| כאשר מונים דבר שוב אין הברכה שורה בו. וזהו מ"ש "מעשרות סייג ל[[עושר]]", כלומר, שכאשר מפרישים מעשרות ומעלה את ה"מספר" על הקדושה, אזי כיון שענין הקדושה הוא אחדות, שוב שורה הברכה{{הערה|אור תורה על אגדות חז"ל סימן תעח.}}.
| |
| | |
| ===אצל אברהם===
| |
| לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". על פי פשוטו של מקרא, מלכי צדק נתן לאברהם מעשר, ומבאר על כך ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/5/30 אור תורה סימן ל]}} : ששם נתן לאברהם את העשירית של "כל" - בגימטריה 50. ונתן לו את האות ה' - בגימטריה 5 לשמו. וענין ה"א זו הוא - ה' מוצאות הפה. רש"י על התורה מבאר, שאברהם נתן למלכי צדק מעשר{{הערה|ויתן לו - אברהם, מעשר מכל אשר לו, לפי שהיה כהן. (בראשית י"ד י"ח)}}.
| |
| | |
| ==לעתיד לבוא==
| |
| כאשר יעקב קיבל על עצמו בנדר להפריש מעשרות אמר: "{{הדגשה|וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך}}".
| |
| | |
| ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאה של כל העשר לאחד, כלומר, גילוי המציאות האלקית הנעלת ממנו ושממציאה אותו.
| |
| | |
| ולכן לעתיד לבוא, על כל דרגה שהאדם יתעלה בה, הוא יפריש מעשרות, כלומר, יתעלה לדרגת האחד שהיא בעצם נותנת לו לקבל את הבחינה שלמעלה מהעולם שבו הוא נמצא.
| |
| | |
| וכך יתעלה במדרגה אחר מדריגה, "{{הדגשה|עד שיגיע "לך", <small>(כלומר)</small>, לבחינת [[אור אין סוף]] ברוך הוא עצמו <small>ואז</small> כמו שהוא יתברך אין סוף, כך יהיו עליות עד אין סוף}}.
| |
|
| |
|
| ==עשר בשביל שתתעשר== | | ==עשר בשביל שתתעשר== |
| חז"ל{{הערה|1=תענית ט, א.}} דרשו את כפל הלשון שנאמר בפסוק "עשר תעשר"{{הערה|1=דברים יד, כב.}}, שכאשר אדם מעשר את כספו, מובטח לו מן השמים שהוא יתעשר.
| | {{פסקה חסרה}} |
|
| |
| על אף שבאופן כללי אסור לנסות את [[הקב"ה]] בנוגע להבטחותיו, כמו שנאמר "לא תנסו את ה' אלוקיכם"{{הערה|1=דברים ו, טז.}}, במצות ה[[צדקה]] שונה הדבר, ומותר לנסות בזה את ההבטחה האלוקית. המקור לדברים הוא מהפסוק {{ציטוטון|הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר.. וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי}}{{הערה|1=מלאכי ג, י.}}.
| |
| | |
| ==ראו גם==
| |
| *[[חומש (צדקה)]]
| |
| *צדקה
| |
| *[[תרומות ומעשרות]]
| |
|
| |
|
| ==לקריאה נוספת== | | ==חומש== |
| *'''מעשר''', שבועון בית משיח כ"ז סיון תש"פ עמוד 8
| | {{פסקה חסרה}} |
|
| |
|
| ==קישורים חיצוניים== | | ==ראה גם== |
| *יוסף אברהם פיזם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/1/391169903808.html עשר תעשר]''' לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו על תרומות ומעשרות {{בית משיח}} | | *[[צדקה]] |
| *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4431839#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content האם אפשר להשלים את כספי המעשרות בחודש הבא?]''' {{בית חבד}}
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:מושגים כלליים]]
| |
| [[קטגוריה:צדקה]] | |