עריכת הדף "
מעיין שהוא משוך כנדל
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''מעיין שהוא מושך כנדל''' הוא פסק יסודי בהלכות מעיין, שקבע [[אדמו"ר הצמח צדק]], ולפיו התיר טבילה במעיינות שיש בהם מי גשמים. ==המקור במשנה== קיימים שני חילוקים בין [[מעיין]] ל[[מקווה]]: מקווה אינו מטהר ב[[זוחלין]] - מים שזזים ועוברים מממקומם אלא ב"אשבורן" - מים העומדים על מקומם, ובנוסף במקווה צריך שיהיה שיעור של ארבעים סאה, לעומת מעיין שמטהר במשהו, ואין צורך שיהיו בה שיעור מסויים של מים. במסכת מקואות פרק א' משנה ז' כתוב: {{ציטוטון|למעלה מהן מקוה שיש בו ארבעים סאה, שבו טובלין ומטבילין. למעלה מהן מעיין שמימיו מועטין שרבו עליו מים שאובין, שוה למקוה לטהר באשבורן, ולמעיין להטביל בו כל שהוא.}} ממשנה זו אנו רואים, שמעיין שרובו מים שאובים, נחשב כ[[מקווה]] לעניין דין אשבורן, ואינו מטהר בזוחלין. לעומת זאת, בפרק ה' משנה ג' כתוב: {{ציטוטון|מעין שהוא משוך כנדל, רבה עליו והמשיכו, הרי הוא כמו שהיה. היה עומד ורבה עליו והמשיכו, שוה למקוה לטהר באשברן, ולמעין להטביל בו בכל שהוא}}. פרשני המשנה פירשו משנה זו, כי מעיין שמושך כנדל הוא מעיין שמימיו זוחלים במקומות הרבה, כשרץ זה שמרבה רגלים, אלא שהמים לא היו זורמים בו בשטף, והוא הגביר את שטף המים בכך שהוסיף למעיין מים שאובים וממילא מימיו זורמים בשטף יותר, ובמקרה כזה המעיין כשר למרות שרובו מים שאובים, ודווקא במעיין עומד שאינו נמשך, והוא בא והמשיכו, המעיין פסול. כך גם פירשו הר"ן{{הערה|נדרים מ"א ע"א.}}, והרמב"ם{{הערה|פרק ח' מהלכות מקוואות}}. ==החילוק בין מעיין עומד למעיין מושך== כך גם פירש הרא"ש בפירוש המשנה: "נדל - שרץ שיש לו רגלים מרובים ודקין, כך מעיין זה נמשכים ממנו נחלים מרובים ודקים. וריבה לתוכו מים שאובים עד שנתחזקו הנחלים ונתרבות משיבתן מטהרה בזוחלין כבתחלה. כיון דבלאו הכי היו זוחלין באותן המקומות אלא שעתה נתרבות זחילתו. אבל אם היה עומד וריבה לו מים שאובה אינו מטהר במקום זחילתו והיינו הא דתנן לעיל בפ"ק במעלה רביעית מעיין שמימיו מועטין כו". הצמח צדק מסביר כי כוונתו ליישב את האמור במשנה בפרק א' שמעיין שמימיו מועטין והרבה עליו מים שאובים דינו כמקווה, ולפי הרא"ש נוכל לפרש שמדובר במעיין שהיה עומד. אך במעיין שהיה משוך כנדל אף שעל ידי השאובה הנחלים ומסתמא נתרחבו, בכל זאת, הרי היה זוחל תחלה גם באותו מקום לכן מטהר בזוחלין. בכך גם מסביר אדמו"ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של [[רבי צדוק]], שהעיד ש"זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין", כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים "זוחלין", המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין "מעיין עומד", מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו. ===חילוק בין נהר למעיין=== בחילוק מחודש זה, בו מחלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] בין מעיין לנהר, חילוק שאינו מבואר בפירוש בפוסקים הראשונים ואף האחרונים, (אך הוא מפרש את החילוק בדעת הראשונים), חולק הצמח צדק על הבית יוסף, מחבר ה[[שולחן ערוך]] בחיבורו "כסף משנה", כדלהלן: [[הרמב"ם]] כותב שיש חילוק אם אדם מוסיף מים לתוך גומת המעיין עצמו שבו עיקר חשיבות מימיו שהם מבטלים את כל המים הבאים עליהם ולכן יש למעיין דין מעיין גם אם רובו מים שאובים, או לתוך המשך המעיין ששם את חשיבות מימיו המיוחדת, ולכן שם תלויה עדותו של רבי צדוק המעיד שאנו הולכים אחר רוב המים, אם מהמעיין - יהיה לו דין מעיין, ואם מהמקווה - יהיה למעין דין מקווה. הרא"ש ו[[הרשב"א]] מפרשים את [[הרמב"ם]] שאכן קיים חילוק אם אדם שופך את המים שאובים לתוך תחילת המעיין או לתוך המשכו. הכסף משנה במקום חלוק על הראשונים בפירוש שיטת הרמב"ם, וסבור שאין כל חילוק להיכן יצקים את המים השאובים, ואם יוצקים את המים לתוך המעיין - בין בתחילתו ובין בסופו, תמיד יקבלו המים דין של מי מעיין מכיוון שהם נשפכו לתוך המעיין עצמו המבטל את כל המים הבאים עליו והופך את דינם למי מעיין, אלא אם כן שופך את המים מחוץ למעיין, ורק משם הם נמשכים לתוך המעיין. הצמח צדק, חלוק על הכסף משנה ומצטרף לדעתם של שאר הראשונים, שגם במעיין עצמו קיים חילוק היכן האדם שופך את המים השאובים, אם שופך אותם לתוך המקום שבו המעיין זורם בכוח ממקורו, אז מקבלים המים הנשפכים דין של מי מעיין, ואם שופך אותם למקום בו מימיו עומדים ואינם נמשכים, כמו נהר - (שבעצם גם הוא מגיע ממקור מים כל שהוא בתחילתו) אז המים לא מקבלים דין מי מעיין ואז אנו קובעים את דינו של המעיין לפי רוב המים שבו. שיטה זו של הצמח צדק, בו הוא מעניק ל"נהר" דין של מעיין העומד, הוא שיטה מחודשת בקרב האחרונים, שלא ראו מקום לחלק בזה. ==מקורות== {{צצ|366|עמודים='פ-'פ"א}} [[קטגוריה:מקווה]] [[קטגוריה:טהרה]] {{הערות שוליים}}
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:צצ
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף