עריכת הדף "מסע יאלטה"

[[קובץ:יאלטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוף הים ביאלטה]]
'''מסע יאלטה''' הינו מסע שערך [[אדמו"ר הרש"ב]] לצורכי בריאותו להרי יאלטה בחצי האי קרים בדרום רוסיה, על החוף הצפוני של הים השחור. המסע החל ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ה]], ואדמו"ר הרש"ב חזר עם משפחתו לאחר חג הפסח תרמ"ו, כשלפועל הגיע לליובאוויטש רק לקראת [[חג השבועות]] [[תרמ"ו]].

בשונה ממסעות אחרים של אדמו"ר הרש"ב, למסע זה צירף גם את משפחתו, בנו יחידו [[אדמו"ר הריי"צ]], ורעייתו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]]. לנסיעה הצטרף בן משפחה נוסף, הרב [[שניאור זלמן סלונים]] (נין אדמו"ר האמצעי), שהיה [[מלמד תינוקות|למלמדו]] של הרבי הריי"צ (שהיה אז בן שש שנים) והמשרתת הביתית שלהם.

בזמן שהותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאלטה, התפלל ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] המקומי של [[חסידי פולין]], ומידי יום בשעה אחת בצהריים היו יוצאים כל בני המשפחה יחד לאוויר הצח, שם היה אדמו"ר הרש"ב עוסק חליפות בהתעמקות ב[[תורת החסידות]] ובהתמסרות לחינוך בנו אדמו"ר הריי"צ, ואף הקדיש לו מידי יום זמן קצוב לספר לו את תולדות החסידות ו[[סיפורי חסידים]].

האנשים בעיר לא הכירו את אדמו"ר הרש"ב, ואפילו חסידי [[פולין]] שבבית הכנסת לא הכירו בו ולא נתנו לו כבוד מיוחד, דבר שאיפשר לו לנוח מטורח העסקנות הציבורית, וליהנות מהמרחבים הירוקים של יאלטה, השוכנת לחוף הים, ומשמשת מקום נופש גם לאישי ממשל חשובים{{הערה|ארמון הנופש של המלך אלכסנדר השלישי היה ממוקם ביאלטה, וכאשר הגיע לשם לקראת חודשי הקיץ הלך אדמו"ר הריי"צ יחד עם אביו לראות את ספינת המלך העוגנת בחופי העיר, ואת הפמליה המלכותית. אדמו"ר הריי"צ סיפר שהוא ואביו פגשו במלך פעם נוספת בערב חג הפסח, בדרך הליכתם ל[[מקוה]] לטבילת טהרה לפני החג.}}.

בחודש החגים הבחינו אנשי בית הכנסת בסדר עבודתו של אדמו"ר הרש"ב, והבינו כי הוא אדם גדול, וכך כיבדו אותו ב[[מפטיר יונה]] ועוד.

בדרך חזרה מיאלטה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו"ר הרש"ב]] למשך שלושה שבועות ב[[עיירה]] [[חרקוב]], שם התוועד עם החסידים ב[[ל"ג בעומר]].

==תאריך הנסיעה==
ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ, מוזכר מסע יאלטא פעמים רבות. מלבד הפעמים -הלא מרובות ביותר- בהם מופיע שהמסע הי' בחורף תרמ"ו, ישנפ פעמים רבות, בהם מתוארך המסע לאלול תרמ"ו-אחרי חגה"פ תרמ"ז, וישנם אף שבהם מתואר שנגמר אחרי חגה"פ תרמ"ו.

הסתירה מופיעה כבר בקונטרס [[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]], מהוצאתו השני' ואילך. כיוון שבחנוך לנער הדפיס הרבי רשימה מפורטת מדברי ימי אדמו"ר הרש"ב, החליט הרב [[יהודה לייב גרונר]]<ref>ייתכן שהי' זה בהוראה מהרבי. הרבי הפנה כמה פעמים את הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] [בעת עריכתו את [[ספר התולדות|ספרי התולדות]]] לכך שצוין בסוף חנוך לנער על סתירות בשיחות אדמו"ר הריי"צ, ועליו גם כן לעשות כך [לפועל, לא עשה כך, משום מה]. ראה: [[אגרות קודש (הרבי)|אגרות קודש]] חכ"ד ע' קמא, חכ"ז [מהדורת לוין] ע' מח, [[מקדש מלך (לאופר)|מקדש מלך]] ח"ב ע' 18. 

כהנ"ל - מפתח דבר לספרי השיחות, לקו"ד ורשימות של אדמו"ר הריי"צ שבההדרת הרב [[אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)|אהרן ליב ראסקין]].</ref> שבסוף הקונטרס יצרף -בין שאר הערותיו המחכימות לקונטרס- כמה דברים התמוהים בתולדותיו של אדמו"ר הרש"ב כפי שמסופרים בכתבי אדמו"ר הריי"צ. לאחר כשש ענינים קטנים הצריכים בירור, הוסיף -בפני עצמה- רשימה של כ5 מראי מקומות סותרים נוגע לזמן הנסיעה תחת הכותרת ,,בירור ע"ד זמן הנסיעה לי<u>א</u>לטא". ר' [[אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)|אהרן לייב ראסקין]] בהערותיו לספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ תרצ"ב-תרצ"ה ליקט עוד כעשרה מראי-מקומות.

באופן כללי, אין היום ספק שהמסע הי' ב(חורף) תרמ"ו, בעקר משתי סיבות: אחת, מכיוון שגם הרבי בעצמו נדרש לשאלה, ותיכף הסיק, שאכן היתה בתרמ"ו<ref>מפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר הרש"ב ע' 7 (העתק ג"כ במפתח המאמרים שבראש ספר המאמרים תרמ"ו-תר"ן).</ref>. והשני', מכיוון שב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]<ref>חלק א' ע' ו. חלק ג' ע' ו. חלק ו': ע' א ואילך; רשימת אדמו"ר הריי"צ שבסופו (בהוצאת תשפ"ה).</ref>, באגרות שנכתבו ביאלטא עצמה, או תיכף לאחר החזרה ממנה, נראה ברור שהיתה בתרמ"ו.

==לקריאה נוספת==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25113&st=&pgnum=6 זכרונותיו של אדמו"ר הריי"צ מ'מסע יאלטה'] ב[[בטאון חב"ד]] גליון 25.
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?106180&$201306220104875 ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ חלק א'], פרק ב' - ''''מסע יאלטה'''', באתר אוצר החכמה.
*[[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט', 'מסע יאלטה'.

{{מסעות רבותינו נשיאינו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]