עריכת הדף "מלחמת יום הכיפורים"

[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" אודות מכתב הרבי בו רמז את נצחון המלחמה.]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]]
[[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[מאיר פרידמן]] ב[[מבצע חנוכה]] בצידו המערבי של תעלת סואץ בזמן המלמה]] 
'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות [[סוריה]] ו[[מצרים]] על [[מדינת ישראל|ישראל]] המלחמה הסתיימה רשמית ביום [[ל' תשרי]] [[תשל"ד]], עם זאת בצד הסורי הסתיימה המלחמה ב[[י' בסיוון]] תשל"ד.
==רקע==
===הפסקת אש אחרי [[מלחמת ההתשה]]===
בשיחת שבת פרשת מטות-מסעי, [[כ"ח תמוז]] [[תש"ל]]: "פשוט וברור, שכל "הפסקת-האש" הזו, היא הסחת דעת, כיון שבזמן הזה, נאצר רוצה לבנות ולהכניס נשק לתעלת סואץ. כעת, הנשק שנקנה והתקבל מהצרפתים והרוסים עומד בלוב, וממתין למשלוח. ממתינים רק לרגע שבו יפסיקו להפציץ, ואז יוכלו לשלוח את כל הנשק, ולהתחיל לבנות שם".

קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות למלחמת יום הכיפורים.

===ההכנות למלחמה===
בערב [[חג השבועות]] [[תשל"ג]] יצא [[הרבי]] בקריאה לדאוג לכך שבחופשת הקיץ יקבל כל ילד יהודי [[חינוך]] תורני. הוא תבע, ביקש והתחנן לפעול עם ילדים בכל דרך אפשרית: ב[[לימוד תורה]], בנתינת צדקה, הוספה בקייטנות ובמחנות קיץ, ריכוזם ליד [[הכותל המערבי]] בימי ה[[סליחות]] וב[[עשרת ימי תשובה]], רישומם לחינוך על טהרת הקודש ועוד. כל זה כדי שיפעלו להשבית אויב ומתנקם כלשון הפסוק בתהלים פרק ח': "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אויב ומתנקם". 

בחודש [[אלול]] פנה הרבי לשלוחים בצפת שישפצו מחדש את [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת צמח צדק]] עד הימים הנוראיים.

ערב "[[ימי בין המצרים]]" פנה הרבי במכתב לכל ילדי העולם וביקש להוסיף ב[[תורה]] ו[[צדקה]] בכדי להשבית גם את אותו אויב שהביאנו ל[[ימי בין המצרים]] ועודו מתנקם בעמינו עד היום הזה. את הוראתו הדחופה ביום [[ח"י אלול]] לרכז ילדים ב[[כותל המערבי]] ל[[תורה]] [[תפילה]] ו[[צדקה]] סיים במלים: "ועל ידי שיסיימו את השנה באופן כזה ישביתו אויב ומתנקם... ויבוטלו כל הענינים הבלתי רצויים... וכל הקטרוגים שיכולים להיות... וכמו שכתוב ולא אבה ה' אלוקיך לשמוע אל בלעם... שיזרקו את השטן מבית דין של מעלה..." 

ביום [[ו' תשרי]] ערך הרבי סיום על [[מסכת חלה]] והאריך אודות שייכותם של חלקים ממצרים ומסוריה לארץ ישראל. למחרת עמד שעות ארוכות וחילק מטבעות, לנתינת צדקה, לאלפי ילדים יהודים שהובאו לבית מדרשו לפי בקשתו.

==המלחמה==
ב[[יום הכפורים]] [[תשל"ד]] קרוב לשעה 14:00, פתחו צבאות מצרים וסוריה בהתקפה אדירה מפתיעה, ומתואמת מראש על כוחות [[צה"ל]] בדרום ובצפון. 

למרות התחזיות הקודמות ישראל לא פתחה במלחמה, אלא גייסה את חיילי המילואים ברגע האחרון. את הסיבה הסבירה ראש הממשלה דאז, [[גולדה מאיר]]: "כדי להראות לעולם שלא אנחנו התוקפנים".

בהזדמנות התבטא [[הרבי]]: "אילו פתחנו ראשונים במערכה היינו מנצחים תוך 24 שעות".

יום לאחר פרוץ המלחמה, רואיין הרבי על ידי העיתונאי [[גרשון יעקובסון]] ונשאל לתוצאות המלחמה, הרבי הפנה אותו הרבי למכתב כללי שכתב לפני יום כיפור ובו הסביר שתפילתה של [[חנה]] ב[[ספר שמואל]] א' כוללת את כל המלחמות שיהיו ל[[עם ישראל]] עד לביאת ה[[משיח]] ויסתיימו בנצחון ישראל ושהעיקר אצל יהודי מאז ומעולם זו האיכות, דרך ה[[תורה]], שהיא המגבירה את האור ומגרשת את החושך. אז הבינו החסידים את שרשרת פעולת הרבי בקיץ האחרון וכן את סגנון סיום ברכתו בערב יום כיפור: "יהי רצון שהאיכות של עם ישראל תנצח את אויבי ישראל".

בשיחה שאמר הרבי ב[[י"ג בתשרי]], הסביר הרבי באופן נדיר כי יש מקרים של ניבא ולא ידע מה ניבא, והוסיף הרבי, "כל ההתעוררות של 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז' עליה עורר בחודשי הקיץ, הייתה בשביל המלחמה".

==הרב דוד מזרחי הי"ד==
[[קובץ:ד מזרחי.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב דוד מזרחי הי"ד]]
הרב [[דוד מזרחי]] הי"ד. ([[כ"ח באדר]] [[תש"ח]] - [[י"ב תשרי]] [[תשל"ד]]), היה חסיד חב"ד שנהרג ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. נולד בעיר רחובות לאביו הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] ממנהיגי אגודת ישראל.
למד בישיבות חב"ד. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] גוייס לשירות מילואים ונשלח לחזית הצפונית שם נהרג.
[[קובץ:פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]]
===קו בר לב===
בשנת [[תש"ל]] בנה צה"ל מערך ביצורים ובונקרים על תעלת סואץ כהגנה מפני המצרים, הקו נחשב לבלתי חדיר וכונה 'קו בר לב' על שם הרמטכ"ל דאז [[חיים בר לב]]. עם סיום בניית הקו ביקש האלוף [[אריאל שרון]] מידידו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לבשר לרבי על סיום הקו. באגרת חזרה{{הערה|בית משיח גליון 1397 עמ' 13}} כתב הרבי שאין כאן בשורה אלה ההפך, קו הביצורים עלול להפוך למלכודות עבור החיילים שבתוך. מה שאכן קרה כאשר הביצורים לא הצליחו לעצור את המצרים והפכו למלכודת בשביל החיילים שבתוך שנרצחו או נפלו בשבי.
[[קובץ:שמירה על נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד שומרים על [[נחלת הר חב"ד]] במהלך המלחמה]]
===כיבוש דמשק===
במשך המלחמה דחף הרבי את הממשלה לכבוש את דמשק ואף התבטא על כך ב[[התוועדות]] ב[[שבת]]: 
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=את דמשק היה אפשר לכבוש בו ביום שהתחילו את ההתקפה... או ביום המחרת. הסורים הרי ברחו, לא היו מגינים, ולא היה צבא שעמד נגדם, ואז לא הייתה עיר הבירה... ואז סוריה הייתה מסכימה מיד להסכם שלום. ואז היו נפטרים מעוד חזית, היו משחררים 40,000 חיילים מהחזית הזו [=הצפונית]... גם ושינגטון חיכתה שיכבשו את דמשק (לפחות ביום האחרון), למרות שמן השפה ולחוץ הם התנגדו לכך, הרי לאמיתו של דבר הם חיכו שיעמידום בפני עובדה מוגמרת. שאלתי למה לא כבשו את דמשק וקיבלתי תשובה בסגנון הבא: "בגלל הימצאותם של צוקים וסלעים כאלה שקשה לכובשם", ומסגנון התשובה מוכח שהשאלה הייתה שאלה-טענה חזקה וטובה!"|מקור=[[פרשת נח]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] כרך א' עמ' 118}}

הרבי גם דיבר על כך בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] בפני אריה מורגנשטרן ומנחם לוין, שהגיעו אז ל[[הקפות]]. הרבי ציין בשיחה עם השניים, שכיבוש דמשק היה מכריע את גורל המלחמה, והייתה מערערת על היציבות העולם המוסלמי, אותה סימלה דמשק. הרבי דחה את הטענות ש[[רוסיה]], תתערב בעקבות הכיבוש של דמשק, לטובת [[סוריה]], והוסיף שההתנגדות האמריקאית היא רק מן השפה ולחוץ. הרבי גם דיבר איתם על משמעות המלחמה ובעיקר על חשיבות התקופה מבחינת תהליך ה[[גאולה]]. בתום השיחה, הבטיחו השניים שהם יפעלו על ראשי המדינה לכבוש את דמשק{{הערה|'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57436 ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק]''' {{אינפו}}.}}..

מסר דומה קיבל מר [[יוסף צ'חנובר]] איש מערכת הביטחון באותם ימים, מ[[מזכירות הרבי]], שבו נמסר לו להפעיל לחץ על [[משה דיין]] שיורה לכבוש את דמשק. מר צ'חנובר קיים את ההוראה, ומסר את דבריו של הרבי, משה דיין שמע את הדברים והגיב: הרבי צודק, אבל אין לנו די כוח-אדם... החיילים צריכים להגן על תל אביב!...".

תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ב[[יחידות]] של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה הייתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר{{הערה|1= [[כפר חב"ד]] גיליון 722 עמ' 31}}: "התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק."

==ועידת ז'נבה==
{{להשלים}}

==הפעילות החבדי"ת במלחמה==
מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של [[אמונה]], תקווה וביטחון. ההוראה הייתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות ל[[צדקה]] וכן להניח [[תפילין]] ולשמח את החיילים.

ב[[התוועדות]] ביום [[י"ט כסלו]] דיבר הרבי אודות המלחמה. באחת השיחות הסביר הרבי כי בכדי לנצח את האוייב, צריך נשק סודי; אלא שאם האויב מגלה את הנשק הסודי, אף הוא יכול להשתמש בו. ולכן צריכים להניח תפילין עם החיילים, זהו נשק שהאוייב לא מכיר ולא יכול לו, שכן בצד השני ישנם גויים, וגם אם יניחו תפילין, הרי אינם מקיימים בכך מצווה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm שיחת י"ט כסלו תשל"ד], חלק ב'.}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]] '''[[שלום שלום ואין שלום]]''' - תיעוד מסמכים, מאמרים וקטעי עיתונות מהתקופה.
*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על מלחמת יום הכיפורים. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]].
*'''מלחמת יום הכיפורים''' גיליון מיוחד של {{שבועון כפר חב"ד}}, מס' 2027.

==קישורים חיצוניים==
*[[שי גפן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57542 הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 759.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2614 הרבי ומלחמת יום כיפור בראי העיתונות] {{אינפו}}
*הרב [[ישראל מאיר לאו]], '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2287 הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים]'''{{וידאו}} - פעיולת [[טנק חב"ד]] במהלך המלחמה {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57436 ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק] {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31968 הזווית החב"דית של מלחמת יום הכיפורים] {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/085160674525.html הרבי: לכבוש את דמשק]''' יומן על המאורעות ב-770 על רקע המלחמה {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב [[חג הסוכות]] [[תשע"ז]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77870_he_2.pdf '''להשבית אויב ומתנקם'''] - קובץ מיוחד במלאות 40 שנה לניסי מלחמת יום הכיפורים - [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי [[תשע"ד]].
*הרב [[אבישי איפרגון]], '''[https://chabad.info/blogs/727521/ מידע חדש על מלחמת יום הכיפורים]''' {{אינפו}}
* [https://sinun770.org/מלחמת-יום-הכיפורים-מזווית-שלא-הכרתם/ מלחמת יום הכיפורים מזווית שלא הכרתם], מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר "סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב"
* [https://sinun770.org/הרבי-על-מלחמת-יום-הכיפורים/ הרבי על מלחמת יום הכיפורים], ראיון וידאו עם אריה מורגנשטרן, מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר "סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב"

{{מלחמות ישראל|}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]