עריכת הדף "מכת צפרדע"

'''מכת צפרדע''' היתה המכה השנייה מ[[עשרת המכות]] ש[[ה']] הביא על [[מצרים]] לפני [[יציאת מצרים]]. במכה זו ארץ מצרים התמלאה בצפרדעים. מכה זו מתוארת בתורה בפרשת [[וארא]].

{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו:{{ש}}כֹּה אָמַר ה' שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי. וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ, הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים. וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ. וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים.|מקור= [[ספר שמות]] [[פרשת וארא]], פרק ז' פסוקים כ"ו-כ"ט.}}

{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן - נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.{{ש}}וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם, וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם.{{ש}}וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחֲרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם - וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.{{ש}}וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר: הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַה'.{{ש}}וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה: הִתְפָּאֵר עָלַי, לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצֲפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה.{{ש}}וַיֹּאמֶר: לְמָחָר.{{ש}}וַיֹּאמֶר: כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱלֹקינוּ. וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה.{{ש}}וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה, וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה.{{ש}}וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת וּמִן הַשָּׂדֹת. וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ.|מקור= [[ספר שמות]] [[פרשת וארא]], פרק ח' פסוקים א'-י"א.}}

לאחר סיום [[מכת דם]] [[ה']] שלח את משה ואהרן לצוות לפרעה שישחרר את העם, ואם הוא לא ישחרר את [[עם ישראל]], השם יכה את [[מצרים]] בצפרדעים שישרצו בכל מקום. מכיוון שפרעה הקשה את לבו ולא הסכים לשחרר את עם ישראל, ה' הורה ל[[משה]] לומר ל[[אהרן הכהן|אהרן]] להכות את היאור וככה להעלות את הצפרדעים{{הערה|יש מפרשים שהיתה צפרדע אחת שכשהיכו אותה הפכה לנחילים נחילים, ויש המפרשים שהיו צפרדעים הרבה וקרו להם צפרדע בלשון יחיד (כמו שכתוב הכנם). רש"י פרק ב' פסוק ח'.}}. על ארץ [[מצרים]]. אהרן הכה את המים והצפרדעים עלו וכיסו את כל מצרים{{הערה|כשהיו המצרים לשים את העיסה היו הצפרדעים באים ואוכלים את העיסה, והיו נכנסים לתוך התנור ומצננים אותו. שמו"ר על המילים בתנוריך ובמשארותיך.}}. חרטומי מצרים הצליחו להעלות גם הם צפרדעים על ארץ מצרים{{הערה|אבל הם לא הצליחו לעצור את המכה לכן פרעה ביקש ממשה ואהרן להתפלל אל ה' שיסיר את המכה. עין באבן עזרא, ורמב"ן על פרק ח'.}}, וזה חיזק את לב פרעה שזה לא רק מה' אלא כל אחד יכול לעשות כן.

 

לאחר מכן פרעה ביקש ממשה ואהרן להתפלל אל ה' שיסיר את הצפרדעים ממנו ומעמו, ובתמורה לזה הוא ישלח את [[עם ישראל|העם]]. משה הסכים ואמר שיעשה את זה למחרת היום, בשביל שפרעה ידע שאין כה'. משה צעק אל ה' על הצפרדעים וה' שמע אל משה והצפרדעים מתו בכל ארץ מצרים. פרעה ראה כי רווח לו ולעם והכביד את לבו ולא שיחרר את העם.

למעשה בפועל בעבודת ה': ל[[יצר הרע]] (שתנורי מצרים נמשלו אליו) יש התלהבות וחום מתענוגי העולם, צריכים ללמוד מהצפרדעים לקרר את החום שיש ליצר הרע לדברים בטלים, אנו צריכים לקרר אותו ולהיות אדישים לדברים בטלים. וכשאין התלהבות לדברים רעים ועוזבים את היצר הרע, זה מכניע אותו וגואל את הנשמה מכבלי היצר הרע. ובפשטות: "סור מרע". ועל ידי זה נעשה "ועשה טוב"{{הערה|ליקוטי שיחות חלק א', עמ' 119-125}}.