עריכת הדף "מיכל המלמד"

החסיד ר' '''מיכל ה'[[מלמד תינוקות|מלמד]]'''' המכונה גם 'דער הינקעדיקער מלמד' (המלמד הצולע) היה מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] ושל [[אדמו"ר האמצעי]].

==אודותיו==
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר אודותיו{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ה עמ' 1216, ספר השיחות תש"ב עמ' קכה-קמג.}}, שמרגלא בפי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[שקלוב]], שאמירת הביטול של ר' מיכל, 'המלצד הצולע', הנאמרת בדרך אגב, עושה את השומע לכלי לקליטת דברי ה'[[יחידות]]' של הרבי.

ר' [[שלמה מונסזון]] היה אחד מחסידיו האברכים של אדמו"ר האמצעי. היה גביר בן גביר, מחונך ומודרך על ידי חסידים שהיו עוד בזמנו של [[רבינו הזקן]], ולאחר '[[יחידות]]' היה נוהג להתוועד עם חסידים ולהצטרף ל'[[מחול היחידות]]'. אבל לפי ערך החמימות החסידית, היה עדיין מהחסידים הקרירים, אלה הנקראים בעלי בתים. ר' שלמה, היה מתפלל בהתלהבות, מצטרף לחבורות החסידות, ומתוועד כפי שנהוג בין חסידים.

פעם אחת ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] התפרץ מיכל המלמד הצולע בבכי מזעזע, הכה את עצמו בליבו ובראשו, בטענות כלפי עצמו: "ריבונו של עולם, רחם עלי ועזור לי בחיות מאושרת ב"והאר עינינו בתורתך ודבק ליבנו במצוותיך, ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך", כאותה חיות מאושרת שיש לשלמה מונסזון ב"והעושר והכבוד מלפניך".

אף שר' מיכל המלמד לא התכוון לבטל את ר' שלמה, שכן הוא אמר זאת אדעתיה דנפשיה, הוא חשב על עצמו, לא שבע רצון ממדרגתו בעבודה, שכן אין הוא חש באמת לאמיתו את הבקשה של "והאר עינינו בתורתך", כפי שר' שלמה חש ב"והעושר והכבוד", ברם, אמירתו פעלה רושם חזק על ר' שלמה. הוא נסע חיש מהר ל[[ליובאוויטש]], נכנס ל'[[יחידות]]' אל [[אדמו"ר האמצעי]], ומאז נשתנה לאדם אחר לגמרי.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 197.
{{מיון רגיל:מיכל המלמד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:מלמדים]]