עריכת הדף "מז'יבוז'"

[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל ה[[בעל שם טוב]]]]
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.]]
'''מזיבוז'''' (באוקראינית: '''Меджибіж''' (מְיֶג'יבּיז'); בפולנית: '''Międzybóż''' (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ב[[יידיש]]: '''מעזשביזש''') היא עיירה [[יהודי]]ת בצפון פודליה{{הערה|כיום היא במחוז חלמניקי שב[[פולין]].}}, שהייתה שנים רבות מרכז של [[תורה]] ו[[חסידות]]. בפי היהודים היא כונתה '''ציון של פודליה'''{{הערה|על משקל לשון הפסוק "עַל הַר צִיּוֹן שֶשָמֵם שׁוּעָלִים הִלְכוּ בוֹ" (מגילת איכה, ה, יח) והפסוק "הַר צִיּוֹן יַרְכּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים, מח, ג), העוסקים בעיר [[ירושלים]] כמרכז רוחני של העם היהודי. למקורות בהם מופיע ביטוי זה כלפי מז'יבוז', ראו בספר 'שרי המאה' חלק ג' פרק א'.}} ו'''די קליינע ארץ ישראל''' (=[[ארץ ישראל]] הקטנה{{הערה|ראה בחוברת 'אחד היה ואחריו לא יהיה.', [[שבועות]] [[תש"ע]] עמ' 14.}}).

==היסטוריה==

העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח [[אירופה]] והיא קיימת למעלה מ[[אלף]] [[שנה|שנים]]. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת קכ"ב כבשה נסיכות [[ליטא]] את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מ[[פולין]] ל[[ליטא]] וחוזר חלילה.

בשנת ר"ב עברה העיר לשליטת מלכות [[פולין]]. כעבור עשור כבשו אנשי גליציה את מזי'בוז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו הטורקים את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.

בשנת ת"ס כבשה מלכות [[פולין]] את העיר{{הערה|מסורות [[חסיד]]יות מסוימות טוענות כי הכיבוש הפולני אירע לאחר התיישבות הבעש"ט בעיר, בשנת [[ת"ק]].}}. ובשנת [[תק"ו]] כבשה נסיכות וואהלין את העיר.

[[קובץ:בית כנסת הבעל שם טוב במז'יבוז'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת (המשוחזר) של הבעל שם טוב במז'יבוז' ([[אב]] [[תשע"א]])]]

===שמה===

שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "'''מז'י'''" - בין, "'''בוז'''" כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.

===מיקומה===
מז'יבוז' שוכנת בין שני הערוצים של נהר 'בוג', הצפוני והדרומי. על מנת להגיע לעיירה יש לחצות גשר, שמעליו מתנוססת מצודה שממנה שמרו חיילים על הגשר. בעיירה הייתה קיימת גם מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות לכל נקודה קרובה ב[[אוקראינה]].

==יהודים==
בסביבות שנת ר"ס התיישבו בה [[יהודי]]ם שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרת{{הערה|בקרב היהודים היא כונתה 'עיר מבצר'.}}.

בשנת רס"ב הוקם [[בית הכנסת]] הגדול והמפואר של העיר.

בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי [[יואל סירקיס]] שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל [[פולין]]. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות [[ישראל]], וכונתה 'קהילת אורה של תורה'{{הערה|בהרחבה על תקופה זו ראה בספר [[שרי המאה]] מאת י"ל פישמאן מימון חלק ג' בתחילתו.}}.

תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר{{הערה|שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".}}. פסקיו בענייני [[בית הכנסת]] עברו במסורת [[יהודי]] מזיבוז' מדור לדור{{הערה|מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, [[שבועות]] [[ה'פרצת]] עמ' כ"ו.}}.

בערך בשנת ש"ע עזב הב"ח את העיר{{הערה|הב"ח נפטר בב' [[אדר]] ת"א.}}.

לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה', 'קרן עור' ועוד ספרים{{הערה|אחיינו של בעל הסמיכת חכמים}}.

[[פרעות ת"ח ות"ט]] חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת ת"ח תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של בוגדן חלמניצקי את העיר ורצחו הרבה יהודים. בחודש [[תמוז]] ת"ט חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העיר{{הערה|בספריי הסטוריה הכללית של ישנו דיון סוער מי היה הגורם לנפילת העיר המבוצרת. היו שהעלו השארה ששומרי העיר האנטישמים נטשו את מצודות העיר בשל שנאתם ליהודים.}}.

לאחר מספר שנים חזרו [[יהודי]]ם להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי צבי אפקטז{{הערה|כרב מטעם הממשלה כיהן ר' [[בעריש ביילואויס]].}} וכ[[מו"צ]] כיהן רבי יעקב יהודה לייב ממז'יבוז'.

==הבעל שם טוב==
[[קובץ:מעיין הבעל שם טוב במזי'בוז'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין הבעל שם טוב במז'יבוז' ([[אב]] [[תשע"א]])]]
בשנת [[ת"ק]] חיפש [[הבעל שם טוב]] היכן לגור. תלמידו ר' [[נחמן מהורדנקא]] כתב על-כך לאחיו, [[מו"צ]] העיירה ר' יעקב יהודה לייב, וזה מיהר להציע כי הבעש"ט יבוא למזיבוז. הוא כתב מיד על-כך לבעל-שם-טוב. למכתבו צורף גם מכתב מאת שלטון העיירה הנכרי, אשר ביקש להעלות את קרן מזיבוז', וידע כי-אם יתיישב [[הבעש"ט]] שם תעלה קרן העיירה.

הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר [[נמירוב]]{{הערה|עיר מרכזית וחשובה.}} שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השם{{הערה|בזמן גזירות ת"ח ות"ט, ובראשם הגאון רבי [[יחיאל מיכל מנמירוב]].}}, אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי [[דג]]ים בשפע לכבוד [[שבת]]"{{הערה|בשם ר' יוסף ממזי'ובוז', נכדו של נכד הבעש"ט בעל 'דגל מחנה אפריים' מסופרת גרסא אחרת הקשורה לבניית בית מדרש חדש בעיירה במקום בית המדרש הישן על ידי הרב מטעם הממשלה של העיר, ה[[תלמי דחכם]] הנגיד ר' [[בעריש ביילואוייס]], ונתעורר קטרוג על אודות העיירה, ור' בעריש חלה מאד, הבעש"ט הגיע לרפאו, וכדי לבטל את הקטרוג התיישב בעיירה וקבע מושבו בבית המדרש הישן. ואכ"מ. ראה בארוכה בספר 'עיר מבצר'.}}.

ואכן, באותה השנה{{הערה|ישנם מספר גרסאות לשנת התיישבותו במקום, אך הגרסא הרשומה במסכים היא שנת ת"ק.}} התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת [[אדל]], חתנו הרב [[יחיאל מיכל אשכנזי]]{{הערה|במשך השנים נולדו במקום ילדיהם, ר' משה חיים אפריים בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], ר' [[ברוך ממז'יבוז]] והבת פייגא, אם ר' [[נחמן מברסלב]].}}, עוזרו וספרו ר' [[צבי סופר]] ותלמידו בן לוויתו ר' [[זאב וולף קיצס]]. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'בעל שם' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.

בזמן מגורי [[הבעש"ט]] בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה [[יהודי]]ם ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל [[הבעש"ט]] ולקבל את ברכתו.

באותו זמן היה בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערה|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בספר [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן הכהן]], ח"ב.}}.

ב[[ו' סיוון]] [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{הערה|ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק '[[הסתלקות]]ו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערה|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' סיוון]] [[תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], ר' צבי המשיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן{{הערה|'אחד היה - המבשר' עמ' ל"ב, ויש חולקים.}} העתיק את מושבו ל[[פינסק]]. ב[[מז'יבוז]] נותרו ר' [[זאב וולף קיצס]], חתן הבעש"ט ר' [[יחיאל אשכנזי]], רעייתו מרת אדל ומספר [[חסיד]]ים שנותרו בעיירה. בין השנים [[תקכ"ז]] - [[תקל"ב]] שהה בעיירה גם ה[[צדיק]] ר' [[זלמן מלוצק]], מתלמידי [[הבעש"ט]], אך למרות זאת איבדה מז'יבוז' ממרכזיותה.

בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף וב[[תקל"ב]] נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.

==תקופת נכדי הבעש"ט==

בערך בשנת [[תקמ"ז]] הגיע למקום הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדליקוב]], בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], נכדו של [[הבעל שם טוב]] שנולד וגדל בעיירה. 

ר' משה חיים אפריים שימש כ[[רב]] ו[[מגיד]] בעיירה, ונערץ מאד עליהם. 

אמנם, כיוון שלא היה [[אדמו"ר]], לא נוצרה סביבו [[חסידות]], והוא שימש כמנהיג לבני עיירתו בלבד. מזיבוז' לא חזרה למעמד המרכזי שהי' לה.

ר' אפריים נפטר בי"ז [[אייר]] [[תק"ס]].

לאחר פטירתו פנו תושבי העיירה לאחיו, ר' [[ברוך ממז'יבוז]], שכיהן אז כ[[אדמו"ר]] ב[[טולצ'ין]], במטרה שיקבל על-עצמו את רבנות העיירה. ר' ברוך נעתר לבקשתם, והעתיק את חצרו למזיבוז'.

בימי הנהגת ר' ברוך פרחה מזיבוז', אלפי [[חסיד]]ים מכל רחבי וואהלין הגיעו להתברך מפיו של ר' ברוך, גדולי ישראל רבים הגיעו לחצרו על-מנת להיפגש איתו, ועשרות רבות התיישבו בעיירה כדי להיות קרובים אליו.

מסופר{{הערה|מפי השמועה}} כי בזמן הנהגת ר' ברוך [[חסיד]]י [[חב"ד]] נמנעו מלהיכנס לעיירה, עקב המחלוקת שהייתה בין ר' ברוך ל[[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תקע"א]] [[הסתלקות|נסתלק]] ר' ברוך{{הערה|על פי אנצקלופדי' 'גדולי הדורות'.}}.

==תקופת האוהב ישראל וצאצאיו==

לאחר פטירת ר' ברוך פנו אנשי הקהילה ל[[אדמו"ר]] ר' [[אברהם יהושע העשל מאפטא]], שהה אז בעיר [[יאס]], בבקשה לבוא לכהן כ[[רב]] בקהילתם{{הערה|יחסי האוהב ישראל עם [[חסידות חב"ד]] היו מעט מתוחים.}}. הוא נעתר לבקשתם{{הערה|מסופר כי כאשר הגיע לעיר הבחין כי פני בני הקהילה נפולות מעט, הוא שיער כי זה כיוון שחששו שלא יאריך ימים - בשל גילו המבוגר. הוא אמר להם: "הנני מבטיח לכם כי אכהן פה כרב שלוש עשרה שנים - בדיוק כמו ה[[דגל מחנה אפרים]]". ואכן, כך הי'.}} והגיע לכהן כרב בעיר.

הוא הנהיג את חצרו במשך שלוש-עשרה שנה. נפטר בשנת [[תקמ"ה]].

בנו ר' יצחק-מאיר הנהיג את עדתו בזינקוב שליד מז'יבוז', נכדו של רי"מ, הרבי ר' אברהם יהושע העשיל{{הערה|חתן ר' [[שלום יוסף פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]]}}, חזר למז'יבוז' והנהיג שם [[חסידות]] משלו, נפטר בשנת [[תרמ"ח]]. את מקומו מילא בנו, ר' שלום יוסף ישראל, ולאחריו בנו בכורו ר' אברהם יהשוע ממזי'בוז' שאחר תקופה קצרה עבר לעיר טרנופול ושם הקים את חצרו. אחיו הרבי יצחק מאיר השיל ממזי'בוז' הנהיג את הקהילה אחריו כאשר אמו הרבנית בת שבע נשארה גם היא לגור שם. הוא קנה את בית המדרש של זקנו הרה"ק מאפטא מדודיו, והגן בחירוף נפש על [[בית הכנסת]] מפני הפקעה בידי השלטון. לאחר זמן לא רב הגיע גזירה מהשלטונות לפנות את כל היהודים מבית הכנסת והרבי יצחק מאיר עבר להנהיג את אדמרותו באודסה במחתרת. עלה לארץ הקודש והקים שם את בית מדרשו "אוהב ישראל" בחיפה. 

===משפחת ביק===

כל אותו הזמן כיהנו ברבנות מז'יבוז' שושלת משפחת ביק.

==מז'יבוז' בשואה==

בחודש [[מנחם אב]] [[תש"א]] נטש צבא [[רוסיה]] את [[מז'יבוז]], והיא נכבשה על ידי הצבא ה[[גרמניה|גרמני]]. לאומנים אוקראינים החלו לפרוע ביהודי העיירה, ובית המדרש של [[הבעש"ט]] נחרב עד-היסוד. בית-המדרש העומד כיום הוא שחזור של המקורי.

במשך שלושה עשר חדשים סבלו יהודי מז'יבוז' סבל בל יתואר; הם רוכזו ב[[גטו]] שהוקף בגדרות תיל גבוהות וסבוכות, בתנאי מחיה של 15–20 נפש בחדר. הצעירים שביהודי העיר נשלחו לעבודות כפי', ורבים מהם מתו.

בתחילת שנת [[תש"ג]] שולחו רוב יהודי העיר למחנות השמדה, והנותרים שנמלטו - נתפסו ונרצחו. בד' [[ניסן]] [[תש"ג]] נרצחו רוב יהודי העיר במחנות ההשמדה, כשבראשם האדמו"ר ר' אברהם יהשוע העשיל מטראנופול.

בודדים מ[[יהודי]] העיירה ניצלו.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלמה אבי"ש]], '''עיר מבצר''', תולדות העירה מעז'יבוז', הוצאת מוסודת מזי'בוז, [[ניו יורק]], [[אלול]] [[תשס"ט]].
*חוברת '''אחד היה''', מוסף עיתון [[המבשר]] בנושא [[הבעל שם טוב]], [[חג השבועות]] [[תש"ע]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות ממז'יבוז'] {{אינפו}}
* קבר אחים של יהודי מז'יבוז' שנרצחו בשואה באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/place/49%C2%B025'48.9%22N+27%C2%B022'58.3%22E/@49.43026,27.3850607,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוקראינה]]
[[קטגוריה:פולין]]