עריכת הדף "מהר"ם מרוטנבורג"

{{דמות
|שם=רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג
|שם בשפת המקור=
|תאריך לידה=בערך ד'תתק"פ
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט באייר]] ה'נ"ג
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|כינוי=
|השתייכות=[[בעלי התוספות]]
|תחומי עיסוק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי יהודה הכהן (ליאונטין){{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי בתוספות יומא ס"ג עמוד ב' (את התוספות על יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בשם הגדולים) ובהגהות מיימוניות פ"א מציצית אות מ' ובפי"ב משבועות אות ג'}}, רבי יחיאל הלוי מפריז{{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי או מורינו בכמה מקומות - בתוספות יומא דף י"ח ב' ד"ה ייחודי (את התוספות על מסכת יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בספרו שם הגדלים) בספר תשב"ץ קטן סימן שכ"ב, בספרו בהלכות שמחות סימן פ"ב, ובמרדכי על מסכת ברכות רמז ק"כ}} ורבי יצחק בן משה בעל ה[[אור זרוע]]{{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי במרדכי על מסכת ב"ק רמז ל', ובמסכת ב"ב רמז תקל"ח, ובמסכת מועד קטן רמז תתקכ"ה, וכן כותב ששימש אותו במרדכי על מסכת מו"ק שם ובהגהות מיימוניות פרק ז' מהלכות אבל אות ו' וכן כתוב באור זרוע ח"ב תכ"ח}}, אביגדור הכהן.
|תלמידיו=רבי שמשון בן צדוק בעל ספר התשב"ץ, [[הרא"ש]], [[המרדכי]], [[מאיר הכהן מרוטנבורג]] (הגהות מימוניות), רבי דן אשכנזי ואחרים.
|בני דורו=
|חיבוריו=
}}
'''רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג''' נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ - י"ט באייר ה'נ"ג), היה מגדולי הפוסקים הראשונים ומאחרוני בעלי התוספות.

==תולדות חיים==

המהר"ם נולד בסביבות שנת ד'תתק"פ בעיר וורמס שב[[גרמניה]] שבה שימש אביו, רבי ברוך, כרב. בין רבותיו היו רבי [[יחיאל מפריז]] ורבי שמואל מפלייזא, שאותם פגש כשנסע ללמוד ב[[ישיבה|ישיבות]] [[צרפת]], ורבי יצחק בן משה בעל ה[[אור זרוע]].

כששב ל[[גרמניה]] שימש כרב במקומות שונים.

לאחר שהתפרסם כגדול הדור לא ראה את אביו יותר, מחשש שאביו יכבדו כרב, ולדעתו הדבר נוגד את מצוות [[כיבוד אב ואם]].

המהר"ם היה שותף בהברחת אנשים מגרמניה למטרת עלייה ל[[ארץ ישראל]], כאשר הגיע ל[[איטליה]], הלשינו עליו, החזירו אותו לגרמניה והכניסו אותו לכלא. בכלא ניתן לו מהשמים אחד מי"ג [[ספר תורה|ספרי תורה]] שכתב [[משה רבינו]] שממנו העתיק המהר"ם ספר תורה לעצמו. 

המהר"ם הכניס את [[ספר התורה]] אותו העתיק מספר התורה של [[משה רבינו]] לתוך תיבה אותה שילשל מחלון חדרו אל המעיין הסמוך, כשמצאו יהודי העיר את התיבה גילו בתוכה מכתב מהמהר"ם שבו כתב שס"ת זה הועתק מהס"ת שכתב משה רבינו וציווה שיקראו בס"ת זה אך ורק ב[[שמחת תורה]] וב[[שבועות]].

[[הרא"ש]] החל לאסוף כסף עבור פדיית רבו אך המהר"ם לא הסכים שיפדו אותו ביותר מכדי דמיו{{הערה|על פי דברי המשנה במסכת גיטין, ד, ו}}. במשך שבע שנים נכח בכלא עד פטירתו ב[[י"ט אייר]] ה'נ"ג.

לאחר פטירתו סירבו השלטונות לאפשר את פדיון גופתו. רק ארבע עשרה שנה לאחר פטירתו נפדתה לבסוף גופתו על ידי יהודי עשיר בשם אלכסנדר ווימפן, שתרם למטרה זו את רוב רכושו. בלילה שלאחר פדיית גופתו של המהר"ם הגיע בחלום של אותו יהודי עשיר המהר"ם ונתן לו זכות בחירה או להתעשר יותר או למות עכשיו ולהיות לידו ב[[גן עדן]], אותו יהודי העדיף להיות ליד המהר"ם בגן עדן ולאחר כמה ימים נפטר ונקבר ליד קברו של המהר"ם.

[[הרבי]] הסביר בשיחה שיהודי זה היה צריך לבחור להיות יותר עשיר ולהמשיך לחיות מפני שמטרתו של יהודי זה דווקא לחיות ולעבוד קשה בשביל להגיע לגן עדן{{מקור}}.

==בתורת רבותינו נשיאנו==
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו ה"שו"ת" מרבים להביא את הפסקים ההלכתיים של המהר"ם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/search?path=500000000/31&q=%d7%9e%d7%94%d7%a8%22%d7%9d+%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%98%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%92 בשולחן ערוך], [https://chabadlibrary.org/books/search?path=700000000/38&q=%d7%9e%d7%94%d7%a8%22%d7%9d+%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%98%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%92 בשו"ת הצמח צדק], באתר ספריית ליובאוויטש}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שכאשר ראה את הספר תורה של המהר"ם מרוטנבורג ראה שם שכתוב דכא עם א' [ולא עם ה'] כשיטת [[חב"ד]]{{הערה|[[היום יום]], ז' אלול}}.

[[הרבי]] מביא באחת מהשיחות את סיפורו של המהר"ם שלא הסכים לגור לצד אביו{{הערה|[[תורת מנחם]] ח"ב עמ' 410}}.

{{ראשונים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ראשונים]]