עריכת הדף "מאיר רפאל'ס"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בעיצומם של ימי מלחמת ה[[מתנגדים]] ב[[חסידות]], נעשה ר' מאיר לחסיד של [[אדמו"ר הזקן]], וזאת בעקבות שני מופתים שהיה עד להם, וכפי שסיפר [[אדמו"ר הרש"ב]]: | בעיצומם של ימי מלחמת ה[[מתנגדים]] ב[[חסידות]], נעשה ר' מאיר לחסיד של [[אדמו"ר הזקן]], וזאת בעקבות שני מופתים שהיה עד להם, וכפי שסיפר [[אדמו"ר הרש"ב]]: | ||
אשה {{מונחון|עגונה|כלומר: אישה שבעלה נעלם ולא יודעים אם הוא מת או חי ועל כן נאסר עליה להתחתן עם איש אחר}} ש[[אדמו"ר הזקן]] באה אל אדמו"ר הזקן. [[אדמו"ר הזקן]] שלחה לר' מאיר על מנת שיעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר' מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך הסכים לה להישאר בביתו. מתוקף תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים, וראה בניהם את בעלה האובד של | אשה {{מונחון|עגונה|כלומר: אישה שבעלה נעלם ולא יודעים אם הוא מת או חי ועל כן נאסר עליה להתחתן עם איש אחר}} ש[[אדמו"ר הזקן]] באה אל אדמו"ר הזקן. [[אדמו"ר הזקן]] שלחה לר' מאיר על מנת שיעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר' מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך הסכים לה להישאר בביתו. מתוקף תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים, וראה בניהם את בעלה האובד של העגונה (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל, אם כי עדיין חשב כי מקרה הוא. | ||
המעשה השני היה במופת גדול על פתיחת [[דפוס סלאוויטא]] יהודים מעירו פנו אל [[אדמו"ר הזקן]] בבקשת ישועה ממאסר הקרב ובא עליהם מצד השלטונות בעקבות פעילות בלתי חוקית שלהם. [[אדמו"ר הזקן]] אמר להם, כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, וכשם שאין לכנות את השם בשמו האמיתי כך אין לכנות את המלך בשמו האמיתי. הם לא הבינו מה הקשר לדבריהם ויצאו בכעס מאדמוה"ז. לבסוף כאשר פנו בבקשה אל המיניסטר, שאלם המיניסטר להבהיר לו את פשר מאמר חז"ל 'מלכותא' כו', וכאשר הם הסבירו לו היטב את פירושו של [[אדמו"ר הזקן]] נתפעל מאוד, והביאם לפני הקיסר, שחננם מהמשפט. בעקבות המעשה השני נסע רבי מאיר ל[[אדמו"ר הזקן]] ונעשה לחסידו המובהק{{הערה|1= הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[סיפורי חסידים]]''' (תורה), עמ' 144.}} | המעשה השני היה במופת גדול על פתיחת [[דפוס סלאוויטא]] יהודים מעירו פנו אל [[אדמו"ר הזקן]] בבקשת ישועה ממאסר הקרב ובא עליהם מצד השלטונות בעקבות פעילות בלתי חוקית שלהם. [[אדמו"ר הזקן]] אמר להם, כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, וכשם שאין לכנות את השם בשמו האמיתי כך אין לכנות את המלך בשמו האמיתי. הם לא הבינו מה הקשר לדבריהם ויצאו בכעס מאדמוה"ז. לבסוף כאשר פנו בבקשה אל המיניסטר, שאלם המיניסטר להבהיר לו את פשר מאמר חז"ל 'מלכותא' כו', וכאשר הם הסבירו לו היטב את פירושו של [[אדמו"ר הזקן]] נתפעל מאוד, והביאם לפני הקיסר, שחננם מהמשפט. בעקבות המעשה השני נסע רבי מאיר ל[[אדמו"ר הזקן]] ונעשה לחסידו המובהק{{הערה|1= הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[סיפורי חסידים]]''' (תורה), עמ' 144.}} | ||