עריכת הדף "מ"ט שערי טומאה"

'''מ"ט שערי טומאה''' הוא ביטוי המתאר את עומק השקיעה ברע ובטומאה, כאשר כלל מידותיו של האדם על כל פרטיהם שקועים בטומאה ומשועבדים ל[[סטרא אחרא]].

מקור הביטוי מובא בספר [[זוהר חדש]] אודות בני ישראל, כתיאור על מצבם הרוחני לקראת סוף [[גלות מצרים]].  

== משמעות הביטוי ומקורו==
בתורת החסידות מוסבר שהלשון "שערי טומאה" הוא בדוגמת דברי חז"ל{{הערה|שבת קד, א: "דאמר ר"ל מ"ד (משלי ג, לד) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעים אותו". זוהר חלק א' נד, א: "כמה דאת אמר (ויקרא יא מג) ולא תטמאו בהם ונטמתם בם, אתא לאסתאבא מסאבין ליה".}} אודות הבא להיטהר שמסייעים אותו מלמעלה, וכלשון חז"ל{{הערה|שיר השירים רבה ה, ב.}}: "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם", וכמו שהוא בצד הקדושה כך הוא גם בצד ה[[סטרא אחרא]] שאדם שרוצה להיטמא מסייעים אותו, וזו המשמעות 'שערי טומאה', שהאדם שקוע בזה עד שכביכול משפיעים לו 'התעוררות' מיוחדת לשקוע עוד יותר בטומאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/2/4b.htm שערי תשובה לאדמו"ר האמצעי שער התשובה ד, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/3/19a.htm שער הבחירה יט, א]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/569/22/293.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט עמוד רצג], [https://col.org.il/files/uploads/original/2019/03/5c9fbcfba6f6c_1553972475.pdf תורת חיים תולדות עמוד קנד], ועוד.}}.

הביטוי 'מ"ט שערי טומאה' מקורו בספר [[זוהר חדש]] בתחילת [[פרשת יתרו]], שם מובא שבזמן [[גלות מצרים]] בני ישראל נטמאו ולכלכו את עצמם בכל מיני טומאה:

{{ציטוט|תוכן=וַדַּאי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְּמִצְרַיִם, אִסְתְּאָבוֹ וְאִתְטְנָפוֹ גַּרְמֵיהוֹן בְּכָל זִינֵי מְסָאֲבוּ, עַד דַּהֲווֹ שָׁרָאן תְּחוֹת אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע חֵילֵי דִּמְסָאֲבוּתָא|מקור=זוהר חדש ריש פרשת יתרו|אנגלית=}}

בכתבי האריז"ל מבואר{{הערה|1=סידור האריז"ל בהגש"פ פיסקא "מצה זו". וראה גם תו"מ חכ"ב ע' 287. וש"נ. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/28/4/index.htm#_ftn_91 שיחת ליל ב' דחג הפסח תש"כ עמוד 13].}}, שהגאולה היתה חייבת להיות כהרף עין, מכיון שאם בני ישראל היו נותרים בטומאת מצרים עוד רגע אחד, היו שוקעים גם בשער הנו"ן, ואז לא היו יכולים להיגאל (אך בכמה מקומות בחסידות בכל זאת מובא, שבני ישראל היו משוקעים ב'''נו"ן שערי טומאה'''{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/27/12c.htm לקוטי תורה ואתחנן יב, ג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/5/32.htm מאמרי אדמו"ר האמצעי הנחות תקע"ז עבדים היינו, לב].}}).

מכיון שבני ישראל היו שקועים בעומק הרע, מצד עצמם לא יכלו להיגאל, ורק בכח [[עצמות ומהות|העצמות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/3/15.htm#_ftn_91 תורת מנחם חלק י"א י' שבט תשי"ד עמוד 15], וכמפורש בהגדה: "לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו", וכמבואר בחסידות מפני שכל דרגה רוחנית אחרת היתה מתבטלת ונכללת בעומק הרע, וראה הנסמן בהערה הבאה.}} באתערותא דלעילא שלא על ידי עבודתם כלל, הקב"ה 'משך' אותם מטומאת מצרים{{הערה|1=כלשון הפסוק שיר השירים א, ד: "'''משכני''' (ועל ידי זה) אחריך נרוצה" ([https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/13/index.htm שיחת ל"ג בעומר תשי"א], ובעוד ריבוי מקומות בחסידות).}}, ועל ידי זה יכלו אחרי זה בני ישראל לעבוד בכח עצמם ולהיטהר במשך מ"ט ימים, בעבודה של [[אתכפיא]], לתקן את פרטי המידות בארבעים ותשעה ימי [[ספירת העומר]] ולהכניס את עצמם במ"ט שערי קדושה, עד שהגיעו במתן תורה ל[[שער הנו"ן]], בחינת ה[[כתר]].

(בנוגע לזמן שבו הקב"ה 'משך' את בני ישראל ממ"ט שערי טומאה, מופיע מצד אחד בחסידות שגם לאחר הגילוי של מכת בכורות בחצות הלילה הם עדיין היו שקועים במ"ט שערי טומאה, ורק למחרת בזמן היציאה עצמו, 'בעצם היום הזה' - יצאו ממ"ט שערי טומאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/315/ שיחת אחרון של פסח תשכ"ד].}}, אך לאידך מופיע שהפעולה הזו היתה עוד קודם לכן, בשעה שעדיין היו במצרים, וזה מה שפעל בהם להקשיב ולהפנים את דברי משה ואהרון{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58834&st=&pgnum=199 ספר המאמרים אידיש, 'משכני אחריך נרוצה' תש"ג].}}).

בחסידות מבואר, שהמספר '''מ"ט''' הוא בגימטריא '''חולה''', כי בני ישראל במצרים היו בבחינת חולה מסוכן, וכמו שהחולה כאשר רוצים להבריא אותו נותנים לו מאכלים מיוחדים הקלים לעיכול, כך גם ברוחניות, לאחר היציאה ממצרים בני ישראל היו צריכים לאכול את ה[[מצות]] שהם 'מאכל הרפואה', ופועלים ביטול במידות, וכך אפשר לתקן את הקלקול במידות ו'להבריא'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/34/242.htm תורת שמואל תרכ"ז עמוד רמב], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7472&CategoryID=1471לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 529]. מאורי אור מערכת ח אות לה. ספר המאמרים תרפ"ד ע' קב.}}.

==ראו גם==
*[[חמישים שערי בינה]]
*[[ספירת העומר]]


{{הערות שוליים}} 
[[קטגוריה:סטרא אחרא]]
[[קטגוריה:יציאת מצרים]]
[[קטגוריה:ספירת העומר]]