עריכת הדף "לשון סגי נהור"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
"סגי נהור" ב[[ארמית]] פירושו: רב אור | "סגי נהור" ב[[ארמית]] פירושו: רב אור<ref>מהמילה נהור, אף נגזרת המילה נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.</ref>, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי ל[[עיוור]], זה שאינו רואה דבר מלבד [[חושך]]. הביטוי מופיע לראשונה במדרש [[בראשית רבה]], שם הוא ניתן ל{{מונחון|כבד-ראיה|מי שראייתו אינה טובה}}, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור" <ref>[[בראשית רבה]] פרשה ל', פיסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם</ref> (תרגום מ[[ארמית]]: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם ב[[תלמוד]]: "רב ששת סגי נהור הוה"<ref> [[תלמוד בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף נח, עמוד א</ref>. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל המקובל רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים' <ref>[[מסכת חגיגה]] דף ה'/ב'</ref>, ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'<ref>[[מסכת פסחים]] דף קי"א/ב'</ref>. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו' <ref>[[מסכת יבמות]] דף ט"ז/א'</ref>. | ||
==אופנים אחרים של לשון סגי נהור== | ==אופנים אחרים של לשון סגי נהור== | ||
ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, על ידי היפוך גוף ראשון לגוף שלישי (לשון נסתר), או על ידי הסטת לשון הדיבור מפלוני לאלמוני, כדי להימנע מלומר דבר שלילי על מישהו שרוצים בטובתו. דוגמאות מן התורה: | ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, על ידי היפוך גוף ראשון לגוף שלישי (לשון נסתר), או על ידי הסטת לשון הדיבור מפלוני לאלמוני, כדי להימנע מלומר דבר שלילי על מישהו שרוצים בטובתו. דוגמאות מן התורה: | ||
*{{ציטוטון|ונלחם בנו '''ועלה''' (כשהכוונה: ועלינו) מן הארץ}} | *{{ציטוטון|ונלחם בנו '''ועלה''' (כשהכוונה: ועלינו) מן הארץ}}<ref>שמות א',י', על פי אחד מהפירושים [[רש"י]].</ref>. | ||
*{{ציטוטון|הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה '''העם הזה לעמך'''}} (כשהכוונה: עמך לעם הזה) | *{{ציטוטון|הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה '''העם הזה לעמך'''}} (כשהכוונה: עמך לעם הזה)<ref>במדבר כ"ד,י"ד</ref>. | ||
דוגמאות מן התלמוד: | דוגמאות מן התלמוד: | ||
*{{ציטוטון|ראוי '''לו''' (הכוונה: לי) שאפול למטה}} | *{{ציטוטון|ראוי '''לו''' (הכוונה: לי) שאפול למטה}} <ref>[[מסכת ראש השנה]] דף כ"ה/א'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|תדעו שלמחר '''הוא''' (הכוונה: אני) מת}} | *{{ציטוטון|תדעו שלמחר '''הוא''' (הכוונה: אני) מת}} <ref>[[מסכת חגיגה]] דף ט"ז/ב'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|כל הקורא | *{{ציטוטון|כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר '''בעצמו'''}} (כשהכוונה לא על האדם אלא על הקדוש ברוך הוא)<ref>[[מסכת ברכות]] דף י"ד/ב'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|נעשה '''שונאו''' של | *{{ציטוטון|נעשה '''שונאו''' של הקדוש ברוך הוא (כשהכוונה לקדוש ברוך הוא עצמו) מך}} (כלומר: עני)<ref>[[מסכת תענית]] דף ז'/ב'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|מפלתן של '''שונאי''' ישראל}} (כשהכוונה לעם ישראל עצמו) | *{{ציטוטון|מפלתן של '''שונאי''' ישראל}} (כשהכוונה לעם ישראל עצמו)<ref>[[מסכת ברכות]] דף ד'/ב'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|אוי להם '''לשונאיהן''' של תלמידי חכמים}} (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם) | *{{ציטוטון|אוי להם '''לשונאיהן''' של תלמידי חכמים}} (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם)<ref>[[מסכת יומא]] דף ע"ב/ב'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|אילו היה '''שונאי''' (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא}} | *{{ציטוטון|אילו היה '''שונאי''' (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא}} <ref>[[מסכת סוכה]] דף נ"ב/א'</ref>. | ||
ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל: | ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל: | ||
*{{ציטוטון|על כל צרה שלא תבוא}} (כשהכוונה: על צרה שבאה) | *{{ציטוטון|על כל צרה שלא תבוא}} (כשהכוונה: על צרה שבאה)<ref>[[מסכת פסחים]] דף קי"ז/א'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|אראה בנחמה (כשהכוונה: לא אראה בנחמה) אם לא הרגתי עד זומם}} | *{{ציטוטון|אראה בנחמה (כשהכוונה: לא אראה בנחמה) אם לא הרגתי עד זומם}}<ref>[[מסכת מכות]] דף ה'/ב'</ref>. | ||
לעתים נדירות מצאנו ביטויים או כינויים הבאים בלשון סגי נהור אשר היפוך משמעותם נעשה מטובה לרעה. אחד מהם הוא התואר המובא בתורה לאשתו של משה - 'כושית'<ref>במדבר י"ב, י"א</ref>, ופירש רש"י כי בגלל יופיה היפכו את תוארה מ'נאה' ל'כושית', כדי שלא תשלוט בה [[עין הרע]]. וכן מובא בתלמוד התואר 'כושאי' (כושים) ככינוי בלשון סגי נהור לאנשים יפים<ref>[[מסכת סוכה]] דף נ"ג/א'</ref>. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 35: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים|סגי נהור]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים|סגי נהור]] | ||