עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק מ"ו"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק מ"ו: אהבת כמים הפנים - המשל והנמשל'''
'''פרק מ"ו''' שבספר התניא מבאר כיצד לעורר את האהבה המסותרת בלב כל יהודי לה', על הדרך של "כמים הפנים לפנים" - בהתבוננות של אהבת ה' את עמו ישראל.
==מבוא לפרק==
הפרק מבוסס על הכלל הידוע של "כ[[מים]] - הפנים לפנים", ועל פי משל, אותו מצטט [[אדמו"ר הזקן]]:
 
:::''"אם [[מלך]] גדול ורב מראה [[אהבה|אהבתו]] הגדולה והעצומה לאיש הדיוט ונבזה ושפל אנשים ומנוול המוטל באשפה, ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו יחדיו, ומקימו ומרימו מאשפתו, ומכניסו להיכלו היכל המלך חדר לפנים מחדר, מקום שאין כל עבד ושר נכנס לשם, ומתייחד עמו שם ביחוד וקירוב אמיתי וחיבוק ונישוק, ואתדבקות [[רוח]]א ברוחא בכל לב ונפש - על אחת כמה וכמה שתתעורר ממילא האהבה כפולה ומכופלת בלב ההדיוט ושפל אנשים הזה אל [[נפש]] המלך, בהתקשרות הנפש ממש מלב ונפש, מעומקא ד[[לב|ליבא]] לאין קץ. ואף אם ליבו כלב האבן המס ימס והיה למים, ותשתפך נפשו כמים בכלות הנפש ממש לאהבת המלך".


==מבוא לפרק==
על פי משל זה, מבאר אדה"ז כי הקרבה של הקב"ה לעם ישראל היא הרבה יותר מכך, ולכן גם האהבה שהיא כמים הפנים לפנים צריכה להיות בהתאם.
פרק זה הוא הראשון מבין ארבעה, המבארים כיצד ככל שמדרגת האדם '''נמוכה''' יותר - דווקא אז יכול הוא לעורר אהבת ה' '''גדולה''' יותר.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 15: שורה 12:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
:* בחלקו הראשון של הפרק מובא משל (למלך המגלה אהבה לשפל אנשים) ומבואר הנמשל (הקב"ה, שהוציא אותנו מטומאת מצריים).
כדי לעורר את האהבה לה' על האדם להתבונן באהבה שה' אוהב אותנו, שכולם בטלים אליו יתברך בביטול גמור ממש, והוא הניח את כל הברואים עליונים ותחתונים, ובחר בעמו ישראל לקרבם אליו בקדושתו ממש שהיא "סובב כל עלמין" בדרגה שאין יכול להתלבש בעולם, ובקדושת המצוות כל יהודי ויהודי עולה לדרגה נפלאה זו, למרות שלפעמים הוא לא מרגיש בכך, מפני נפשו המגושמת.
:* בהמשך הפרק מוסברים פרטי הנמשל (שחיבוק ונישוק המלך הם התורה והמצוות שנתן לנו מרוב אהבתו).
 
:* ובסיומו מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] שהקב"ה מקרב בחיבוק ונישוק גם מי שלא מרגיש זאת.
ענין זה מבואר בפסוק "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך", למרות שהאדם הוא בער ואינו מרגיש את היחוד שבנשפוף למרות זאת הדבקות והיחוד בבורא על ידי קיום המצוות הינה קדושה עליונה ועצומה.


==צילום הפרק==
==צילום הפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==


==אודות הפרק==
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ה|פרק מ"ה]]|הבא=[[תניא - פרק מ"ז|פרק מ"ז]]}}
חסידים התייחסו בחביבות מיוחדת לפרק, עד שהיה מי שהתבטא שעצם המחשבה והזכרון על מה שכתוב בפרק, מעוררות בו שמחה, וכשהוא '[[עבודת התפילה|מתפלל]]' עם זה - ההשפעה של הפרק עליו היא בצורה נעלית הרבה יותר{{הערה|תשורה ורנר טבת תשפ"א עמוד 23.}}.


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ה|פרק מ"ה]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ"ז|פרק מ"ז]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)