עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק א'"

{{ניווט
 |כותרת=תרשים ליקוטי אמרים א-יב
 |הסתרה=כן
 |מוסתר=כן
 |תמונה=
 |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
{{תניא}}
'''פרק א - שתי נפשות'''

==הקדמה==
{{ציטוט צף|ה[[צמח צדק]] סיפר אשר, ב[[ראש השנה]] הראשונה לחייו - שנת [[תק"נ]] - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי [[צדיק]] וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא|[[תבנית:היום יום/ו' אדר ב'|היום יום, ו' אדר ב']]}}
התניא נקרא בפי המחבר "ספר '''של''' בינונים", היינו, שעניינו להסביר ל"בינוני" את דרך עבודת ה' שלו{{הערה|בשונה מדרך ה"רשעים" - שעבודתם היא תשובה, שתוציא אותם ממצבם ותהפוך את מהותם ל"בינוני", ובשונה מ"צדיקים" שדרך עבודתם היא "יחודים עליונים".}}, והפרק הראשון מהווה מעין "מבוא" או "רקע" הנדרש להבנת כללות עבודה זו{{הערה|פסקה זו ("הקדמה") נכתבה על פי הקלטת שיעור של הרב יואל כהאן.}}, וכולל שני עניינים:

א. כמה אופני ראיות מהגמרא ומהזוהר, שההבדל בין צדיק בינוני ורשע '''אינו''' בכמות העבירות שהם עושים אלא בכמות ואיכות ה"רע" שבהם.

ב. החידוש הגדול של תורת החסידות (נשען על כתבי האר"י), שייצר הרע אינו רק "מלאך" (כח חיצוני) המושך את האדם, אלא הוא מהות האדם עצמו, נפשו המחיה את גופו.

==טקסט==
{{פרק תניא|פרק=א|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א'}}}}

==סיכום==
כדי להבין איך '''קרוב מאד'' לכל יהודי לקיים את כל התורה והמצוות, בלי להכשל לעולם בשום עבירה (ועוד מתוך חיות ורגש פנימיים) שומא עלינו להבין את מבנה הנפש וכוחותיה. המושכל הראשון שיש לדעת הוא, שנפש היהודי אינה אחת אלא שתיים. בשלושה עשר הפרקים הבאים יבואר עניין זה בפרטיות ובהרחבה.

==ביאורים מהרבי==
[[הרבי]]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} מקשה, לכאורה אינו מובן למה מעתיק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] גם דברי [[אביי]] "לא שביק כו'", והלא קושיתו היא ממאמר [[רבה]] כגון אנא [[בינוני]]?

ויש לומר דבזה מחזק קושיתו, דכיון דרואין בסוגיא דמקשין על המאמר דרבה ויודעין גדולתו, אם כן אף נתרץ בדוחק דרבה טעה בעצמו מפני ענותנותו (עדמ"ש בחדא"ג שם), או שלא רצה לגלות מעלתו, עדיין הקושיא במקומה עומדת בנוגע לאביי, דלמה לו להקשות מצד הבריות, היה לו לומר בפשיטות ברבה גופא, דאי אפשר לומר שהוא [[בינוני]] מאחר שלא פסק פומא מגירסא.

עוד מקשה הרבי, שהלשון בתניא הוא "לא שבק מר חיי לכל בריה '''וכו''''" - למה מרמז בתיבת "וכו'", כיון שכבר נגמרו דברי אביי. ואם יש איזה רמז בזה, מפני מה לא פירשו, כמו שפירש שאר הקושיות?

הרבי מתרץ, שעל פי כמה נוסחאות אחרי דברי אביי הגירסא היא: אמר רבה ידע אינש בנפשיה אי [[צדיק]] הוא. והוא מענה על קושית אביי. ותוכנו - שאין אחד יכול לדעת ברור מהנעשה עם השני, כ"א ידע אינש בעצמו.

ולפי הקס"ד בתניא, דצדיק היינו שמרובין זכויותיו, קשה דהרי רבה בעצמו וכן אביי ששמשו ונתגדל אצלו ידעו שלא פסק פומא מגירסיה, אם כן איך אמר לו רבה תירוץ שיודע הוא בנפשו כו' - מה שראו הוא וגם אביי הפכו במוחש. ומה שלא כתב זה [[אדמו"ר הזקן]] בפירוש, יש לומר: א) מפני שאין הגירסא הנ"ל מוחלטת. ב) מפני שסוף סוף זהו הקושיא דלקמן: איך טעה רבה בעצמו כו'. - ומחוורתא כבתרייתא.

==צילום דפוס התניא==
<gallery widths="150px" heights="220px">
קובץ:תניא ה.jpg|עמוד 1
תמונה:תניא 10.jpg|עמוד 2
תמונה:תניא ו.jpg|עמוד 3
</gallery>

==מושגים יסודיים==
*[[צדיק]]
*[[בינוני]]
*[[רשע]]
*[[שם המושאל]]
*[[שם התואר]]
*[[נפש הבהמית]]
*[[קליפת נוגה]]
*[[שלוש קליפות הטמאות]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535545 ביאור משולב לפרק א'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[https://abc770.org/article_node_2746/ "להיות" יהודי – לא רק בהתנהגות]''', ביאור רחב לפרק א' מתוך הספר [[פניני התניא]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2864 סרטון להמחשת מושגים מפרק א' בתניא]{{וידאו}}
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[ליקוטי אמרים - הקדמת המלקט|הקדמת המלקט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[ליקוטי אמרים - פרק ב'|פרק ב']]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]