עריכת הדף "לילה"

[[קובץ:770 בלילה.jpg|ממוזער|חזית [[770]] בלילה]]
'''לילה''' הוא הזמן שמ[[צאת הכוכבים]], עד [[עלות השחר]] או [[נץ החמה]] (לגבי כמה דינים).

==זמנים בלילה==
הלילה מחולק לאשמורות{{הערה|[[תוספתא]] ברכות א}}, לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי יהודה הנשיא]], [[ארבע]] אשמורות. ולדעת [[רבי נתן]], ל[[שלוש]] אשמורות. ומוכיח מהפסוק{{הערה|שופטים ד}} {{ציטוטון|ראש האשמורה התיכונה}}, ואין איך שיהיה אמצע ב[[מספר]] זוגי, וה[[הלכה]] כמותו.

חלקים אלו מכונים משמרות, על שם שלוש משמרות של קבוצות [[מלאכים]] ש'''שומרים''' זמנם לאמירת [[שירה]] ל[[ה']]{{הערה|[[מצודות ציון]] על שופטים ז' י"ט}}.

==הלילה בהלכה והיהדות==
ביהדות הלילה נחשב לתחילת היממה. כמו שכתוב{{הערה|[[בראשית]] א ה}}: {{ציטוטון|ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד}}. שביממה קודם מגיע הערב ואחר כך הבוקר.
===מצוות ומנהגים הנוהגים דווקא בלילה===
*עיקר ה[[קידוש]], הוא ב[[ליל שבת]].
*[[תיקון חצות]]
*[[תפילת ערבית]]
*[[הבדלה]]
*[[קידוש לבנה]]
*אכילת [[מצה]], מצוותה רק ב[[ליל הסדר]].
* אכילת [[קרבן פסח]]
* קריאת [[הלל]] בליל הסדר
*מצוות נוספות הנוהגות ב[[ליל הסדר]]: מצוות [[הגדה]], [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], כרפס וחרוסת 
*[[ספירת העומר]]
*[[קרבן העומר#הלכותיו|קצירת העומר]]
*הדלקת [[נרות חנוכה]]
*[[בדיקת חמץ]]
*אכילה ב[[סוכה]] בליל יום טוב ראשון של [[סוכות]]
===דברים שאין לעשותם בלילה===
*[[תפילין]]
*[[נפילת אפים]]
*[[צדקה]]{{הערה|בספרי המקובלים מובא כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה במקרים מיוחדים, ראה על כך בערך [[צדקה]].}}

===לילות מיוחדים ביהדות===
*[[ליל שישי]] - הלילה שאחרי [[יום חמישי]], שבו [[חסידים]] [[לימוד תורה|לומדים תורה]] במשך כל הלילה.
*[[ליל הסדר]]
*[[ליל ניטל]] - לילה שבו אסור ללמוד תורה כדי שלא להוסיף כח ב[[קליפות]].
*[[שלום זכר]] - ליל שבת שאחרי לידת תינוק זכר.
*ליל ערב ה[[ברית מילה]], שבו [[אבא|אב]] התינוק לומד תורה כל הלילה לשמירת התינוק.
*לילות [[הושענא רבה]], [[שביעי של פסח]], וליל [[שבועות]], בהם לא ישנים כל הלילה לפי [[מנהג חב"ד]]{{הערה|[[היום יום]] כ"א ניסן - שביעי של פסח}}

==בתורת החסידות==
לילה הוא בחינת [[חושך]]{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ט ד"ה לכה דודי}}.כמו שכתוב{{הערה|בראשית א ה}} {{ציטוטון|ולחושך קרא לילה}}. דהיינו שאין מאיר [[גילוי]] [[אלוקות]] בעולם. ואז{{הערה|שם=צב|ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי}} אין ניכר המעלה שבדבר ה[[טוב]], והחסרון שבדבר ה[[רע]] (כבפשטות שבחושך לא רואים את ההבדל בין המכוער ליפה). 

ולכן ה[[גלות]] נמשלה לחושך{{הערה|[[היום יום]] י"ט ניסן}}, כי אז, לא ניכרת מעלתן של ישראל ב[[כחות הגלוים]], וה[[גאולה]] נמשלה ליום שהוא אור ו[[גילוי]].

הלילה גם נותן מקום להתגברות ה[[קליפות]]{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקט}}. ולכן בלילה יש להזהר מגנבים ומשודדים.

ה[[עולם הזה]] גם נמשל ללילה{{הערה|שם=צב}}, מפני שלא מאיר בו גילוי אלוקות, ועל ידי העבודה שלנו בזמן הגלות, כשתבוא הגאולה יהיה גילוי אלוקות בבחינת יום. וזהו שכתוב{{הערה|[[תהלים צ"ב]] פסוק ג'}} {{ציטוטון|להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות}}, שהבוקר הוא בחינת יום וגילוי, ולכן {{ציטוטון|בבוקר '''חסדך'''}} שענינו גילוי, אבל בלילה הוא בחינת [[אמונה]] בלבד, שאינה חודרת ב[[פנימיות]], כי אין גילוי אלוקות.

אבל מצד שני{{הערה|[[תורה אור]] מקץ לז}}, דוקא מתוך ה[[העלם]] של הלילה, מתעוררת תשוקה וצמאון לאלוקות גדול יותר, כי צמאון שייך דווקא כשחסר לאדם ולא כשיש לו [[גילוי|גילוים]]. וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה כו ט}} {{ציטוטון|נפשי איויתיך בלילה}}, שדווקא מתוך חשכת הלילה מתעוררת תשוקה וצמאון רב לאלוקות. 

==ראו גם==
*[[לוח השנה העברי]]
*[[חושך]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:בריאת העולם]]