עריכת הדף "לא תחנם"

המצוות לא תעשה של האיסור '''לא תחנם''' עוסקת באיסור לתת מקום מגור או נחלות לגויים בארץ ישראל, ומחויבותנו לשמור על טהרת הארץ ועל מצוות ישוב ארץ ישראל. המחלוקות בין השיטות השונות במצוות זו נוגעות לא רק להיבטים הטכניים של מכירת קרקע, אלא גם לשאלות רוחניות, דתיות וחוקיות שמציב האיסור במדינתנו, בארץ ישראל.

כמו כן המצווה אוסרת עלינו לחמול או להחמיא לעובדי עבודה זרה, ולא להרגיש כל תועלת או חן כלפיהם. 

== מקור המצווה ==
{{ציטוט|תוכן=כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ . . לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם|מקור=דברים ז, ב}}

== לא תחנם - לא לחון ולרחם על עובד אלילים ==
המצווה אוסרת עלינו לחמול או להחמיא לעובדי עבודה זרה, ולא להרגיש כל תועלת או חן כלפיהם. הכוונה היא שנרחיק ממחשבתנו כל רעיון שיכול להעלות על דעתנו או בפינו שבמישהו שעובד עבודה זרה יש משהו טוב או חיובי. זו מצווה שנועדה להימנע מהחיבור או מההערכה כלפי מי שמבצע את המעשים הרעים של עבודה זרה, גם אם באופן אישי הוא מוצא חן בעינינו.

פירושו  של "ולא תחנם" הוא גם שאסור לתת להם חן. כלומר, עלינו להימנע מלהביע אהדה כלפי עובדים עבודה זרה, גם אם מדובר באנשים שהם אולי נראים נעימים או נוחים בעינינו.

המצווה נועדה לשמור על ההבדל בין ישראל לעמים ולמנוע את הסיכון שההזדהות עם עובדי עבודה זרה תוביל להתערבבות רעיונית או תרבותית, שתפגע בשמירה על האמונה הייחודית והטהורה של ישראל. אם נאמר חטא לאנשים שעובדים עבודה זרה, אף אם זו מחמאה או הערכה תמימה, אנו עשויים להחמיא למעשים רעים ולפגוע בקיום הרוחני של העם.

=== דיני המצווה ===
מהתנאים והחכמים למדנו שהאיסור על "לא תחנם" מתייחס במיוחד לעובדי עבודה זרה, ולא לכל הגויים בכלל. כלומר, אם מדובר בגוי שאינו עובד עבודה זרה (כגון גר תושב), אין איסור להחמיא לו או לתת לו מתנות חינם. בנוסף, גר תושב שנקבל עליו את שבע מצוות בני נוח מותר להעניק לו את אותה החסד.

איסור רפוי לעכו"ם וכיו"ב הוא משום לא תחנם{{הערה|ע"ז כ, א.}}.

ולפי זה המצוה להלוואות הלואוה לגוי רק בריבית, הוא גם מצד טעם זה, בכדי שלא לתת להם מתנת חנם. 

יוצא מן הכלל הוא בגר תושב, כאשר הוא מקבל עליו את שבע מצוות בני נוח, מותר לפרנס אותו ולקיים עימו קשרים חבריים.

ולפי דרכי שלום, מותר לסייע ולתמוך בגרי תושב או בגוי עני.

מצווה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, הן בזכרים והן בנקבות. מדובר באיסור כללי שמטרתו להימנע מקיום קשרים עם עובדי עבודה זרה בצורה שמעוררת הערכה או חיבה כלפיהם. העובר על מצווה זו, לדוגמה, אם הוא משבח את עבודת האלילים או את מעשיהם של עובדי עבודה זרה, עובר על '''לאו''' (איסור) זה. עם זאת, אין עונש מלקות עבור עבירה זו, שכן מדובר במחשבה ובדיבור בלבד, אך עונשו רוחני חמור מאוד{{הערה|[[ספר החינוך]] מצווה תכו.}}.

== "לא תחנם" - לא תתן להם חניית קרקע ==
יש גם המפרשים את האיסור של "לא תחנם" - לא תתן להם חניית קרקע.

== מהטעמים להאיסור ==
ישנם כמה שיטות בהבנת טעם האיסור:

===== שיטת הרמב"ם =====
לפי הרמב"ם במורה נבוכים, המטרה של האיסור לא תחנם היא להימנע מהשפעות רעות של עבודה זרה, כדי לשמור על טהרת האמונה בישראל. הרמב"ם טוען כי האיסור הוא לא רק על הכניסות שלהם או השפעתם על האדמה, אלא גם על השפעתם הרוחנית על ישראל אם יתערבו עמם.

===== שיטת הסמ"ג =====
לפי הסמ"ג (ספר מצוות גדולות), האיסור הוא גזירת הכתוב, ולכן יש להימנע מלהעניק להם "חני" (מקום מגור). הוא לא מנמק את האיסור בטעמים הרוחניים, אלא טוען שהוא מצווה שמקורה בתורה עצמה – גזירה שיש לקיימה.

===== שיטת רש"י =====
לפי רש"י בהסבריו על התורה, מצוות "לא תחנם" עוסקת בכפיית דיני הישוב של ארץ ישראל, ואחת הדרכים לקיימה היא על ידי הגרשת גויים מהארץ. הגישה היא לא רק למנוע מהם ישיבה בארץ ישראל, אלא גם לגרום להם לעזוב אותה כדי לא לפגוע ביישוב של ישראל, מה שמחזק את מצוות ישוב ארץ ישראל.

===== שיטת התוספות ורבינו יונה =====
התוספות ורבנו יונה סוברים שישוב ארץ ישראל הוא לא רק שאלה של מניעת שוממות הארץ, אלא שזו מצווה בפני עצמה שדורשת מאיתנו להושיב את הארץ בידי יהודים, מתוך מטרה למנוע את השפעת הגויים. הם מתארים את הדרישה לא להשאיר את הארץ שוממה כמצווה שיש לקיימה כדי לשמור על טהרת הארץ.

== קניית (שדה או) בית מגוי בארץ ישראל ==
יוצא מהנ"ל שקניית (שדה או) בית מגוי בארץ ישראל, יש בזה שני ענינים:

===== לא תחנם =====
האיסור שערך זה עוסקת, שהוא האיסור ד"לא תחנם", שהתורה אוסרת עלינו לתת להם מקום מגור בארץ ישראל כדי למנוע מהם חופש פולחני, אשר יכול להוביל להשפעה רוחנית רעה, לכפירה ולחילול שם ה'.

===== יישוב ארץ ישראל =====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מצוות ישוב ארץ ישראל]]}}
תמיכה בישוב הארץ על ידי ישראל: מצד שני, האיסור גם נוגע למצווה הרחבה של ישוב ארץ ישראל, שהיא לא רק אזהרה שאחרים (כגון גויים) לא יישבו בארץ, אלא גם דרישה שלא תישאר שוממה. המטרה היא שלא יישארו אזורים "לא מיושבים", על פי עקרון שמירת הארץ{{הערה|שו"ת תורת שלום (תשובות [[הרבי הרש"ב]]) (שונות, [https://chabadlibrary.org/books/7102330090 סימן א'] ו[https://chabadlibrary.org/books/7102330091 סימן ב'])
. וש"נ.}}.

==ראו גם==
*[[שלמות הארץ|שלימות הארץ]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]