עריכת הדף "כתר לי זעיר"

'''כַּתַּר לִי זְעֵיר''' הוא ביטוי המובא רבות בספרי חסידות כהסבר והוכחה לאחת המשמעויות של בחינת ה[[כתר]] שהוא מלשון המתנה ושתיקה.

לשון הפסוק המלא הוא: "וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר: כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ, כִּי עוֹד לֶאֱ-לוֹהַּ מִלִּים"{{הערה|איוב לו, ב.}}, והתרגום המילולי שלו הוא: "המתן לי מעט ואראה לך, כי יש לי דיבורים נוספים (לאלוקים)".

==ביאור הלשון==
[[איוב]] סבל מצרות רבות, וכאשר קובל על המאורעות שהתרחשו עמו, מנחמים אותו רעיו אך לא מצליחים להשיב לטענותיו.

כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו(א) ויאמר כתר לי זעיר", כאשר אליהוא פונה לאיוב ואומר לו שלא יחשוב שסיים את דבריו ויתחיל לענות לו, אלא ימתין מעט שישלים את דבריו כי לו דברים נוספים לומר לו{{הערה|פירוש המצודת דוד, ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.

לפי פירוש רש"י על הפסוק, הפסוק כולו נאמר בלשון ארמי, אך הדבר לא מקובל על כל פרשני המקרא, וכך לדוגמא רבי משה קמחי מבאר שכוונת אליהוא לומר לאיוב: תכבד אותי ותן לי לסיים את דברי לפני שתענה לי{{הערה|"תן כתר ותפארת לי שלא תענני", כלומר כתר מלשון גדולה וכבוד, שהוא מבקש מאיוב שיכבד אותו וימתין בסבלנות עד שיסיים את דבריו.}}.

במצודת ציון מוסבר שכתר הוא "ענין המתנה".

ברוב המקומות בחסידות מובא הפסוק במטרה להתייחס רק ללשון 'כתר' המופיע בו, ולא למשמעות הפסוק כולו, כאשר משתמשים בו על פי הביאור שהוא לשון המתנה{{הערה|כפי שפירש המצודת ציון.}} ומלשון שתיקה{{הערה|פרד"ס שעה"כ ערך כתר.}}, וזהו הפירוש המבאר את הבחינה העליונה ביותר בתוך ה[[ג' רישין דעתיק]].

בקשר ללשון '''שתיקה''', מבואר בחסידות שהוא על דרך 'סייג לחכמה שתיקה', שה'גדר' וה[[מקיף]] לבחינת החכמה, הוא בחינת השתיקה שבכתר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/21/69a.htm ליקוטי תורה בלק סט, א].}}, ועל ידי השתיקה של התחתון שענינה הוא ביטול, יכול הוא להתעלות בכתר ולהגיע לעולם העליון יותר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/7/22d.htm תורה אור ויצא כב, ד].}}, ומכל מקום לשון זו מורה כי עיקר האור נותר למעלה ולא בא לידי גילוי, והיא בחינת 'כתר תורה' שבכתר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/5/4/index.htm אור התורה במדבר א' הוספות, דרושים לשבועות].}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] מבאר, שהלשון '''המתנה''' מורה על כך שאף שהדבר נעלה עדיין מתפיסת התחתון, יש בזה כבר את ההתחלה ורק חסר הגלוי וההתפשטות שלו, שזהו 2 הפרטים של המתנה: העיכוב, והתקווה (שהרי אדם אינו ממתין למשהו אם לא חושב שהוא יגיע){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/1/1.htm המשך תער"ב בתחילתו].}}.

[[המגיד ממעזריטש]] מבאר את הקשר בין הלשון 'כתר לי זעיר' לתוכן הפסוק, שהסיבה לכך שאדם מבקש מחבירו שימתין מעט כדי לשמוע לו (ולא מתחיל מייד להרצות את דבריו), הוא מכיון שנדרש לו זמן לצמצם את מחשבתו כדי להוציא אותה בדיבור, שזו המהות של ספירת הכתר המהווה ממוצע ובאמצעותה מצטמצם ויורד השפע האלוקי להאיר בעולם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/23/118.htm אור תורה קדושים עמוד קיח, מאמר ד"ה והדרת פני זקן].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]