עריכת הדף "כתרין דמסאבותא"

{{קליפות}}
'''כתרין דמסאבותא''' הוא שם כוחות הטומאה (תרגום "מסאבותא" הוא טומאה).

==כוחות הנפש הבהמית==
כמבואר בתחילת התניא, נטע ה' באדם שתי נפשות – אלוקית ובהמית. האלוקית בטלה לה' בתכלית ואילו הבהמית עיקרה הרגשת עצמו. וכשם שלנפש האלוקית ישנם עשר כוחות ושלושה לבושים, כך הדבר ביחס לבהמית, אלא שאצל האלוקית נאמר שכוחותיה משתלשלים מעשר '''הספירות''' הקדושות, ואילו ביחס לבהמית נאמר שם שכוחותיה כלולים מעשר '''כתרין''' דמסאבותא. וכמה ביאורים נאמרו בזה:


==טעמים שנקראים "כתרים"==
'''א.''' "ספירות" הוא מלשון ספירות ובהירות (כמו אבן ספיר) דבר המתאים לנפש האלוקית, אבל כוחות הנפש הבהמית נקראים "כתרין" שכתר הוא מקיף והעלם{{הערה|ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.}}.

'''ב.''' התכללות הספירות אפשרית משום חלישותן, שלכן ביכולת "לסבול", ו"לתת מקום" זו לזו, ואילו התואר "כתרים" מוסב על עצמיות המידות שהיא בעולם התוהו, החסד הוא רק חסד והגבורה היא רק גבורה וכיוצא בזה – ואינן נותנות מקום זו לזו{{הערה|ולכן הייתה דווקא בעולם  זה שבירת הכלים, כיון שהמידות לא יכלו לסבול זו את זו.}}. וכיון ששם הוא שורש הנפש הבהמית לכן הלשון המתאים לה הוא כתרין. ודבר זה נראה במוחש, שרצנתיה של הנפש האלוקית הם בחלישות ורצונותיה של נפש הבהמית הם בתוקף גדול. ולכן כשמסתפק בדבר כלשהו{{הערה|אפילו אם מסתפק בדבר שבקדושה.}} אם מקורו בנפש האלוקית או הבהמית, יתבונן עד כמה תקיף רצונו לזה: אם הוא בתוקף גדול אות הוא שהדבר בא מהנפש הבהמית, ואם אינו בתוקף כל כך זהו מהנפש האלוקית{{הערה|ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.}}.

'''ג.''' לפי שהם כדוגמת הכתר שהוא למעלה מהראש. היינו, תוקף המידות דלמטה מהשכל (היינו, '''שאין''' בהן שכל{{הערה|דטבע השכל שמחליש את המידות, וכמו שרואים בחוש בבהמה כפשוטה: דמכיון שאין לה שכל לכן מידותיה בתוקף גדול.}}) נובע משורשן שלמעלה מהשכל{{הערה|פניני תניא חלק א' עמ' 154.}}.

'''ד.''' עניינו של "כתר" הוא כידוע{{הערה|תו"א תולדות כ' ב, ועם ביאור וציונים באוה"ת בראשית כרך א' קנב א-ב.}} להיות ממוצע בין עולם לעולם{{הערה|דכשם שמלכות דאצילות נעשה כתר ועתיק לבריאה (דהיא הממוצע בין אצילות לבריאה), וכמו כן הוא בין כל עולם ועולם.}}, ולכן גם כוחותיה של קליפת נוגה נקראות "עשר כתרים" (דמסאבותא), על שם שהם ממוצעים בין קדושה לג' קליפות הטמאות{{הערה|באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.}}.


==דוקא אחד עשרה==
===שני ביאורים===
נאמרו שני ביאורים הופכיים{{הערה|יתכן שההבדל ביניהם הוא שביאור הא' מדבר שהבחינה הי"א היא חיצוניות הכתר (אריך) וביאור הב' שהיא פנימיותו (עתיק) - וצ"ע.}} מדוע מספר הכוחות בקליפה שונה מבקדושה:

'''א.''' בשונה מב[[קדושה]] (שם הם עשר [[ספירות]]{{{{הערה|כהפתגם הידוע דספר יצירה פרק א' משנה ד. זוהר חלק ב' קפז, ב. פרדס שער א' (שער עשר ולא תשע) פרק ו.}}}}), כוחות ה[[קליפה]] הם אחד עשר. והטעם לזה, כי בקדושה חיות עשר הספירות (בחינת ה"כתר" שלהן) נמשכת בפנימיותן ומתאחדת עמהן ולכן אינה נמנית בפני עצמה. אבל ב[[סטרא אחרא]], החיות שמחיה אותם מובדלת מהן{{הערה|מאחר ואם היה נמשך בפנימיותם היה מובלע בהם או מבטלם ממציאותם ולא היה מחיה אותם כפי שהם.}}, ולכן היא נחשבת בפני עצמה.

'''ב.''' גם בקדושה הן י"א שלמעלה מהעשר ספירות ומובדלת מהם{{הערה|מכיון והסטרא אחרא היא [[לעומת זה]] של הקדושה.}}. אלא שבקדושה, בחינה זו אינה חיות עשר הספירות (כי חיותן נמשכת בתוכם בפנימיות) והיא עניין לעצמו שאינו נמנה בין הספירות{{הערה|ראה ד"ה ויתן לך תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד עמוד סח).}}. בחינה זו מורה על בחינת ה[[עתיק]] שנעתקת ומובדלת מהעולמות, עליה נאמר "אנת הוא חד ולא בחושבן"{{הערה|תקוני זוהר בהקדמה ("פתח אליהו") יז, א.}}.

===בירורן===
עם היות מספרם י"א כידוע, אך מקיף הי"א דלבונה זכה הוא תחלת הקדושה{{הערה|באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.}}. עפ"ז מובן ש[[עבודת הבירורים|בירור]] הכתרין דמסאבותא הוא על ידי שממשיכים בהם את בחינת המקיף שלמעלה מהם (ואינו נמנה עמהם). אמנם הכח להמשכת בחינת [[עתיק]] למטה, עד שעל ידי זה יהיה בירור הניצוצות שבסטרא אחרא, הוא דווקא על ידי המשכת [[עצמות אין סוף]] שלמעלה גם מעתיק. שהרי עתיק מצד עצמו הוא מובדל ונעתק מהעולמות, ורק על ידי המשכת עצמות אוא"ס שאינו מוגדר בשום גדר תיתכן המשכת [[עתיק]] למטה.

מכיוון שהגורם להמשיך בהם את המקיף שלמעלה מהם הוא עבודת הבירורים (שהיא עבודה '''דקדושה'''), לכן "פועלת" עבודה זו גם בקדושה: שגם בספירות נמשכת בפנימיות בחינת [[עתיק]] (שמצד עצמה אינה מהעשר ספירות ומובדלת מהם) - ומתגלה העצמות '''יותר''' מכדי הצורך לברר בירורים{{הערה|מאמר ד"ה "ויתן לך" תשכ"ח (סה"מ מלוקט ד' עמוד סה).}}.

כנגד מה שבקליפות ישנם י"א כתרין, לכן ה[[קטורת]] יש בה י"א סממנים, בכדי לברר הי"א כתרין דמסאבותא.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*