עריכת הדף "כתובים"

'''כתובים''' הוא חלק מ[[תנ"ך]], ובו אחד-עשר ספרים ומגילות.
==ספרי כתובים==

*'''[[תהלים]]''' - תהלים, הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי דוד המלך יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח.

*'''[[ספר איוב|איוב]]''' - איוב הינו דמות הצדיק הנדונה בספר איוב, החלק השלישי מה"כתובים" שבתנ"ך, שהועמד בנסיון קשה - ביסורים שהפכו להיות סמל לשיא של סבל ויסורים - "יסורי איוב". ספר איוב נכתב על ידי [[משה רבינו]]{{הערה|ברייתא בב"ב יד, ב.}}.

*'''[[משלי]]''' - ספר משלי הוא ספר בו כתובים משלי [[שלמה]] המלך שחיברו ב[[רוח הקודש]], ונכתבו על ידי חזקיה המלך וסיעתו{{הערה|ב"ב טו, א.}}.

*'''[[מגילת איכה|איכה]]''' - מגילת איכה היא מגילה שנכתבה על ידי [[ירמיהו]] ה[[נביא]]{{הערה|ראה גיטין נח, א. תענית כב, ב. תוספתא תענית ב, י. איכה רבתי א, נג. ועוד}} עוד לפני החורבן בנבואה על [[חורבן בית המקדש]] וה[[גלות]]. נהוג לומר מגילה זו בליל [[תשעה באב]] וביומו{{הערה|כך הוא מנהג חב"ד}}. המקור הראשון לקריאת המגילה בתשעה באב מופיע במסכת סופרים{{הערה|יד, ג; יח, ד}}, ובתלמוד ירושלמי{{הערה|שבת עט, א}} מובא על אמוראים שנהגו לקרוא בה בתשעה באב.

הספר מכיל שירות קינה, ומקונן על מצבה הנורא של [[ירושלים]] בשעת המצור ערב החורבן, על מצבה העגום והקשה של [[ירושלים]] ושל עם ישראל כולו לאחר החורבן, ועל הסתר הפנים האלוקי בעקבותיו. הוא אף מצדיק את גזר הדין הקשה שנגזר על ישראל בשל חטאותיו ופשעיו הרבים.

*'''[[שיר השירים]]''' - מגילת שיר השירים, היא אחת מחמש המגילות שב[[תנ"ך]] של [[שלמה המלך]], ונאמר עליה שהיא בדרגת "קודש קדשים", ונכתבה על ידי חזקיה המלך וסיעתו{{הערה|ב"ב טו, א.}}.

*'''[[מגילת רות|רות]]''' - מגילת רות היא אחת מחמשת המגילות שבתורה שבכתב, ונכתבה על ידי שמואל הנביא{{הערה|ב"ב יד, ב.}}.

*'''[[קהלת]]''' - מגילת קֹהֶלֶת היא אחת מחמש המגילות הנכללות בחלק הכתובים שב[[תנ"ך]]. המגילה חוברה על ידי [[שלמה המלך]] ב[[רוח הקודש]], ונכתבה על ידי חזקיה המלך וסיעתו{{הערה|ב"ב טו, א.}}.

המגילה עוסקת בתכלית ובמטרת האדם, בשלילת עניני [[העולם הזה]] ומסיימת במסקנה: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"{{הערה|1=קהלת יב, יג. וראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/20/7447&search=+%D7%A7%D7%94%D7%9C%D7%AA+ אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תמז].}}.

*'''[[מגילת אסתר|אסתר]]''' - מגילת אסתר היא אחד מכ"ד כתבי הקודש מן הכתובים. המגילה נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה{{הערה|ב"ב טו, א; וראה סדר עולם פרק כט שם מבואר שאסתר כתבה את מגילת אסתר, ועי' חידושי הרי"ז הלוי על הרמב"ם מגילה פ"ב ה"ט}}, והיא מספרת את סיפור [[חג הפורים]].
המגילה נקראת בברכה ב[[חג הפורים]] בלילה ובבוקר.

*'''[[ספר דניאל|דניאל]]''' - ספר דניאל עוסק בתקופה שמגלות יהויכין מלך יהודה בידי נבוכדנצר. שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן בית המקדש הראשון, עד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר תחילת ימי הבית השני. נאמר בתלמוד כי הספר התחבר על ידי אנשי כנסת הגדולה, כלומר תחילת תקופת בית שני.

*'''[[עזרא]]''' - מקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה, והוא נכתב על ידי עזרא{{הערה|ב"ב יד, ב.}}. חז"ל אומרים, כי במקור כלל ספר עזרא את ספר נחמיה, ושניהם נחשבו לספר אחד ששמו עזרא. הספר עוסק בין היתר בסיפורו של עזרא הסופר.

*'''[[נחמיה]]''' - על פי חלוקת התנ"ך הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו. הספר עוסק ברובו בשיקומו של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי השבים לארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, בסביבות המאה החמישית לאלף הרביעי. הספר נכתב על ידי נחמיה בן חכליה{{הערה|מהרש"ל ב"ב יד, ב}}, ראש יהודי הארץ באותה תקופה שמונה על ידי השלטון הפרסי.

*'''[[דברי הימים]]''' - דבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא, הספר כלול בחלק הכתובים. הספר מציג בראשיתו סקירה גנאלוגית מאדם הראשון עד למשפחות שנים עשר השבטים וצאצאיהם, לאחר מכן הוא סוקר כרונולוגית את קורות עם ישראל מסוף תקופת מלכות שאול ועד לחורבן ממלכת יהודה והצהרת כורש. ספר דברי הימים נכתב בחלקו על ידי עזרא הסופר וחלקו האחר על ידי נחמיה בן חכליה{{הערה|ב"ב טו, א וראשונים שם.}}.

==בהלכה==
בשולחן ערוך יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז, א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". ה[[רמ"א]] מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". ה[[ש"ך]] מציין{{הערה|ס"ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר"ן]]{{הערה| בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין}} והתוספות{{הערה|בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}.

ה[[מגן אברהם]] מבאר{{הערה|באו"ח סי' כח ס"ק ד}}, שאף שאין אותה קדושה לכולם{{הערה|כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש}}, לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ב[[רמ"א]] בסעיף אחר{{הערה|שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו}} כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.

בסדר הפסוקים של תורה נביאים וכתובים, שאומרים ב[[ראש השנה]] במלכיות-זכרונות-ושופרות, מקדימים את הפסוקים של כתובים לפסוקים של נביאים{{הערה|תוספתא ראש השנה ב, יב; טוש"ע תקצא, ד.}}. הראשונים והאחרונים הביאו טעמים שונים להקדמת פסוקי הכתובים{{הערה|ראה תוספות ר"ה לב, א ד"ה מתחיל; ריטב"א שם; ר"ן שם ט, א; קרבן נתנאל על הרא"ש שם ד, ג אות כ.}}.

==לעתיד לבוא==
הרמב"ם כותב{{הערה|הלכות מגילה וחנוכה ב יח.}} שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר. וכלשונו:
{{ציטוט|תוכן=הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינם בטלים לעולם. ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, שנאמר "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני"{{הערה|ישעיהו סה טז}}, ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם"{{הערה|אסתר ט כח}} |מרכאות=כן}}.

{{תנך}}
{{הערות שוליים}}