עריכת הדף "כסף (ממון)"

'''כסף''' המכונה לעיתים גם בשם '''ממון''', '''דמים''' או '''מעות''', הוא אמצעי תשלום שהשימוש העיקרי בו לאורך ההיסטוריה היה כמטבעות ושטרות, ומשמש כאמצעי חליפין לרכישה ותשלום עבור סחורות, שירותי עבודה, ועוד.

על פי הלכה, ברובם ככולם של דיני התורה 'שווה כסף ככסף', וכל תשלום שהאדם נדרש לשלם, יכול הוא לשלם את תמורתו בחפץ בעל ערך כספי זהה.

מצוות רבות קשורות עם כסף, ובהם: [[צדקה]], [[מעשר כספים]], [[פדיון הבן]] ו[[קידושין]], וכן המצוות הקשורות במשא ומתן באמונה.


==בתורת החסידות==
בתורת החסידות מבואר כי המקום המרכזי שתופס הכסף בחיי היום יום האנושיים, הוא בשל הניצוצות הרוחניים הגבוהים הטמונים בו, כאשר שימוש נכון בכסף מזכך ומברר את הניצוצות הללו ומעלה אותם לקדושה, וכך אגרות רבות ב[[אגרת הקודש]] ב[[ספר התניא]] מוקדשות לבאר את מעלת השימוש בכסף ל[[צדקה]].

לא רק שהעיסוק בכסף אינו מושלל, אלא יתירה מכך, ישנה מצווה להלוות לגוי בריבית, כיון שכל זמן שזה לא פוגע ביהודי אחר, יהודי צריך לנקוט בכל דרך אפשרית כדי לצבור כמה שיותר כסף, לנהוג בו כראוי, ובכך להעלות לקדושה כמה שיותר ניצוצות קדושה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ב פרשת בהר.}}.

באופן דומה מבואר בחסידות{{הערה|אור תורה להרב המגיד ממעזריטש עמוד 202.}} גם מעשיו של יוסף שצבר את הכסף של כל העולם בשנות הרעב, כשבכך הוא סייע לבני ישראל לברר את הניצוצות הרבים במקום שיצטרכו לכתת רגליהם ולאסוף אותם מהמקומות שהתפזרו, באמצעות קיבוץ הכסף - התקבצו רוב הניצוצות, ובני ישראל הוציאו וגאלו אותם בשעת [[יציאת מצרים]], וזהו הטעם שהציווי 'לנצל' את [[מצרים דקליפה|מצרים]] ולרוקן אותה באמצעות 'שאילת' כסף ו[[זהב]] - נכפל בתורה שוב ושוב{{הערה|בסך הכל בני ישראל ביררו ביציאת מצרים 202 ניצוצות מתוך רפ"ח הניצוצות הכלליים שנפלו ב[[שבירת הכלים]], כמרומז בפסוק "וגם ערב '''רב''' עלה איתם", ב[[גימטריא]] 202 (שבעים אחוז).}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א שיחה לפרשת שמות.}}.

בכך מבארת החסידות את הטעם שיעקב אבינו חזר אל מעבר לנהר במעבר יבוק וסיכן את עצמו להציל פכים קטנים שנותרו מעבר לנהר, היות והצדיקים רכושם חביב עליהם בשל הניצוצות הטמונים ברכוש{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג' פרשת ויגש.}}.

זהו גם הטעם להנהגתו של רבי יהודה הנשיא שהיה מכבד עשירים, כיון שעצם העובדה שהקב"ה הפקיד בידיהם רכוש והשפעה גדולים כל כך, סימן הוא שהם שלוחים הראויים לכך.

באופן חריג, התבטא הרבי ב[[יחידות]] פרטית בנוגע ל[[ניגון אנעים זמירות]], שעל אף התענוג הרוחני העליון לו זכה היהודי שמסר את כל כספו כדי להציל יהודי אחר, באם הסיפור היה מתרחש לאחר שהתגלתה תורת החסידות, אין ספק כי הוא היה בוחר כשכר על כך עושר גשמי, כיון שהאפשרויות הרבות הגלומות בכסף עולות על כל שכר של תענוג רוחני{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5786562/jewish/Money-Kesef.htm https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5786562/jewish/Money-Kesef.htm אנשי המילה].}}.

בהזדמנות אחרת, כאשר הרבי ביקר ב[[קעמפ גן ישראל]] וראה בקיוסק שבקעמפ שלט עם הכיתוב 'הכסף הוא מקור כל עוול - השאר אותו כאן', שלל הרבי את תוכן השלט והתבטא שהכסף אינו מקור כל עוול, אלא תלוי מה עושים איתו{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4188863 הלאמה או חופש].}}.

===כסף רוחני===
הלשון 'כסף' הוא גם מלשון כיסופים וגעגוע, כמו שכתוב "כי נכסוף נכספת לבית אביך", "נכספה וגם כלתה נפשי", ובעבודת השם משמעות הכסף היא התשוקה שיש לנשמה לאלוקות.

בחסידות מבואר שכמו שיש 'קנין כסף' אצל האדם למטה, כך גם הקב"ה קונה את ישראל ("חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו") באמצעות הכסף שנותן להם, והכסף הוא התשוקה שהקב"ה מטביע בנשמות ישראל להידבק באלוקות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&pgnum=491 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך קניין].}}.

==ראו גם==
*[[מחצית השקל]]
*[[כסף (מתכת)]]
*[[עשירות]]
*[[צדקה]]
*[[דמי חנוכה]]
*[[מעות חיטים]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5786562/jewish/Money-Kesef.htm כסף - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
*שניאור אשכנזי, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4188863 הלאמה או חופש: השיטה הכלכלית של היהדות] {{*}} [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3898924 הצד השני של המטבע]''' {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קנין]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*