עריכת הדף "כסא הכבוד"

'''כיסא הכבוד''' הוא דימוי המופיע במספר מקומות בספרי הנביאים כמשל לירידת האור האלוקי, שהקדוש ברוך הוא משפיל את עצמו להאיר למטה, בדוגמת הכסא הגשמי שכאשר האדם מתיישב עליו, הוא משפיל את קומת גופו.

בספרי הקבלה, ה'כבוד' היא ספירת המלכות של עולם האצילות, וה'כסא' הוא עולם הבריאה המכונה 'עלמא דכורסייא', שהכבוד האלוקי של עולם האצילות נשפל ו'מתיישב' בעולם הבריאה.

==בספרי הנביאים==
במקומות רבים מזכירים הנביאים במראה הנבואה כיצד הם רואים את הקב"ה יושב על כסאו, או שמזכירים רק את הכסא עצמו: "ראיתי את ה' יושב על כסאו"{{הערה|מלכים א' כב, יט.}}, "ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא"{{הערה|ישעיה ו, א.}}, "כסא כבוד מקום מראשון מקום מקדשנו"{{הערה|ירמיהו יז, יב.}}, "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם"{{הערה|יחזקאל א, כו.}}, ועוד.

על פי התיאור של [[מעשה מרכבה]] ב[[ספר יחזקאל]], את כיסא הכבוד נושאות ארבע דמויות, ולכל אחת מהן{{הערה|מצודת דוד על הפסוק, יחזקאל א, י.}} ארבעה פנים, פני אדם מקדימה, פני אריה לצד ימין, פני שור לצד שמאל, ופני נשר בצד האחורי.

תיאורים נוספים אודות הכסא מופיעים בספר תהלים: "השם בשמים הכין כסאו"{{הערה|יא, ד. קג, יט.}}, ובספר דניאל: "כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר" [= כסאו שביבי אש]{{הערה|דניאל ז, ט.}}.

במדרשי חז"ל בגמרא ובספרי המדרשים, מופיעים תיאורים נוספים רבים אודות הכסא{{הערה|ברכות ז, א. נט, א. פסחים נד, א. שמות רבה יג, א. חגיגה יב, ב. מנחות מג, ב. שבת קנב, ב. ועוד.}}, וחז"ל קובעים כי כסא הכבוד הוא משבעת הדברים שקדמו לעולם, וכפי שרש"י מפרש על הפסוק{{הערה|בראשית א, ב.}} "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים", שהיה זה כסא הכבוד{{הערה|וראו חגיגה טו, א.}}.

==בתורת החסידות==
בתורת החסידות מבואר כי ה'כבוד' היא [[ספירת המלכות]] של [[עולם האצילות]], כלשון הפסוק "כבוד-מלכותך"{{הערה|תהלים קמה.}}, וה'כסא' הוא עולם הבריאה המכונה [[עלמא דכורסייא]], כלומר שהכבוד האלוקי של עולם האצילות נשפל ו'מתיישב' בעולם הבריאה.

הסיבה שענין המלוכה נקרא אצל הקב"ה ירידה והשפלה היא מכיון שמצד עצמו הוא מרומם באין ערוך מכל העולמות והנבראים, ועצם הירידה שלו לברוא ולהוות אותם ו'להתעסק' עמהם ולמלוך עליהם - זו ירידה עצומה עבורו{{הערה|אור התורה בראשית יב. משפטים א'רעט.}}.

בפרטיות יותר, הכסא הוא 'היכל קודש קודשים' (בינה) דבריאה, שלכן כתוב בנוסח התפילה "ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו"{{הערה|אור התורה תהלים תרמד.}}, או על חכמה ובינה.

הכסא קשור עם בחינת שמים (כמו שכתוב "השמים כסאי") שהיא בחינת מקיף וסובב, כי מקור הפרסא והכסא היא דווקא מהאור המקיף שבכוחו יש ביכולתה להסתיר ולהעלים על האור של ז"א, כמו שבגשמיות הכח להוריד את השכל ב[[משל]] הוא דווקא מעומק החכמה{{הערה|דרך מצוותיך עמוד 256.}}.

לצד ביאורים אלו, מופיע בחסידות ובספרי הקבלה גם ביאורים נוספים שהוא בחינת תפארת{{הערה|אור התורה תבוא תתשיט.}}, או בחינת דין או מלכות.

===עמלק===
בקשר למלחמת עמלק כתוב בפסוק{{הערה|שמות יז, טז.}} בכתיב חסר: "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור", וחז"ל דרשו על כך שאין כסאו של הקב"ה שלם עד שימחה זרעו של עמלק{{הערה|ספר הליקוטים ערך 'עמלק' עמוד רפט.}}.

==ראו גם==
*[[כסא שלמה]]
*[[כסא]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58831&pgnum=222 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך כסא הכבוד]''', עמוד רטז

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולם הבריאה]]